ועדת הבריאות של הכנסת אישרה היום (שלישי) פה אחד את השינויים בהרכב מדד יוקר הבריאות. השינוי יוביל להוספה רטרואקטיבית של 144 מיליון שקלים לשנת 2016, אשר יתווספו לבסיס עלות סל שירותי הבריאות, המחולק בין קופות החולים.
מדד יוקר הבריאות מורכב ממדד השכר במגזר הבריאות, מדד המחירים לצרכן, מדד שכר במגזר הציבורי, מדד שכר ממשלה מרכזית ומדד תשומות הבנייה. המשקל של כל אחד ממדדים אלה במדד יוקר הבריאות שונה היום, באישור הוועדה. בנוסף, לרכיבי המדד נוסף היום לראשונה מרכיב שכר המינימום. כל אלה גרמו לתוספת בתקציב. מצ"ב מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המפרט את השינויים במדדים והשפעתם.
סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות, ניר קידר, אמר בדיון: "המדד הזה תוקן רק פעמיים ב-23 השנה האחרונות. יש כאן הגדלה משמעותית של הסל, המשקפת את הרכב ההוצאות של קופות החולים".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אולם נציגי קופות החולים בדיון, טענו כי התוספת אינה מספיקה: "מדוע לא מתייחסים למחיר יום אשפוז בבתי חולים, ההולך וגדל, וקופות החולים משלמות בגינו יותר ויותר לבתי החולים? מדוע לא משווים את כלל הוצאות קופות החולים למדד?", תהה סמנכ"ל קופת חולים כללית, אלי כהן.
בתגובה אמר רכז לענייני בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, רן רידניק: "ייתכן שהתוספת אינה מספיקה, אך מנגד יש הרבה מקומות של בזבוז משווע במערכת הבריאות, אשר פוגע במטופלים. למשל "גניבת" רופאים ואחיות ממוסד אחד למשנהו ובחזרה". לשמע הדברים, הזדעקה ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "הרצחתם וגם ירשתם? במשך שנים ארוכות הרעבתם את המערכת ודאגתם שלא יהיו בה מספיק רופאים, ועכשיו אתם באים בטענות בעניין זה לקופות החולים? עדכון המדד הוא למעשה רק צמצום של הגזירות שהושתו על קופות החולים במשך 20 שנה".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "למעשה משרדי הממשלה מודיעים כאן לקופות החולים: אתן תוסיפו להיות גירעוניות, ואנחנו נשלוט בגירעון הזה בעצמנו. אני לא אוהב את זה. הוועדה תתכנס בדצמבר 2018 לבחון את השפעות עדכוני המדד על גירעונות קופות החולים".
