הצעת חוק העיצובים אושרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. מטרתו העיקרית של החוק היא להגן על מעצבים, לעודד עיצובם של עיצובים חדשים ולקדם חדשנות בתחום.
הצעת חוק העיצובים, אשר גובשה על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) בשיתוף עם רשות הפטנטים, יוצרת הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הקיים כיום בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים, משנת 1924. תכליתם של דיני העיצובים היא עידוד עיצובם של עיצובים חדשים לגבי כל סוגי המוצרים, כגון בגדים, תכשיטים, כלי בית, מכוניות וכו' וקידום חדשנות בתחום זה. זאת, הן לטובת המעצבים והן לטובת ציבור הצרכנים שייהנו מכך.
שלוש תכליות עיקריות נוספות הנחו את אשכול קניין רוחני במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) ורשות הפטנטים במשרד המשפטים, בעת גיבוש ההסדרים המוצעים בהצעת החוק והתוו אותם: האינטרס הציבורי שבעידוד בעלי עסקים בתחום העיצובים, ובפרט עסקים קטנים ובינוניים – מעצבים הפועלים לבדם או המחזיקים עסק קטן; קידום הוודאות בתחום העיצובים בישראל – בין השאר כדי לסייע למעצבים לפעול בלי חשש שאחרים יפרו זכויות בעיצובים שלהם, או שהם יפרו זכויות בעיצובים של אחרים ; והתאמת הדין להתפתחויות שחלו בתחום, לרבות ההתפתחויות הטכנולוגיות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בחוק המוצע ישנם מספר שינויים עיקריים:
• הוספת סעדים לחוק – פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק עד לסך של 100,000 ₪ לכל הפרה; אפשרות לבקש עיכובם של מוצרים נושאי עיצובים מפרים במכס; עבירות פליליות בשל הפרת הזכות בעיצוב במקרים מסוימים.
• הוספת הגנה על עיצוב לא רשום – במסגרת הצעת החוק מוצע להוסיף הגנה על עיצוב לא רשום, וכך מעצב שאין לו את היכולת הכלכלית לרשום כל עיצוב יזכה להגנה. בין היתר נועד שינוי זה נועד לתת ביטוי לכך שדיני העיצובים חלים גם על עיצובים שהם "אופנות מתחלפות", בעלי חיי המדף קצרים כדוגמת ביגוד או הנעלה, ומשכך אין זה כלכלי לרשמם. כמו כן, נועד שינוי זה להיטיב מצבם ולהקל על מעצבים ובעלי עיצובים רבים אשר להם עסקים קטנים, והם אינם מודעים לצורך ברישום העיצוב על מנת לזכות בהגנה או אינם מעוניינים לשאת בנטל הכלכלי והבירוקרטי הכרוך ברישום. לאור כל זאת, מוצע להעניק הגנה, מוגבלת מבחינת תקופת תוקפה ומבחינת היקפה, לעיצובים שאינם רשומים.
• הוספת הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם האג בעניין עיצובים – מוצע לקבוע בחקיקה הוראות שיאפשרו למבקשים ישראליים להגיש בקשות בין-לאומיות למשרד של WIPO לרישום עיצובים תעשייתיים, וכך יוכל מבקש ישראלי, באמצעות בקשה אחת ויחידה, לבקש את רישומו של העיצוב שלו בכלל המדינות החברות באמנה.
• הארכת תקופת ההגנה על עיצוב רשום – מוצע להאריך את תקופת ההגנה מ-15 שנה לכל היותר ל-25 שנה לכל היותר.
• התאמת הגדרות החוק לעידן המודרני – אחת ממטרות החוק המוצע היא התאמת המסגרת המשפטית להתפתחויות טכנולוגיות.
• מבחני הכשירות – מוצע לקבוע כי מבחני הכשירות להגנה כעיצוב יהיו היותו של העיצוב חדש ובעל אופי ייחודי.
• בעלות בעיצוב – מוצע להסדיר חזקות של בעלות בעיצוב, במצבים שונים וזאת על מנת לקדם הוודאות בקשר לבעלות בעיצוב, כמו גם להקל על הליכי בירור הבעלות בו.
• זכותו של בעל עיצוב רשום והיקף המונופול – מוצע להבהיר ולחדד את היקף זכותו הבלעדית של בעל עיצוב רשום ובכך לתרום לוודאות בקרב הציבור.
• ביטול ומחיקת עיצוב רשום – מוצע להרחיב את סמכויות הרשם לבטל, למחוק ולתקן עיצוב רשום, ובכך לשמור על עקרונות הוודאות והפומביות ובד בבד על עקרון נחלת הכלל, כך שהציבור יידע מהם העיצובים המוגנים ואילו אינם מוגנים, וכן יזכה ליהנות משימוש בעיצובים שבוטלו או שנמחקו, בהתאם למוצע.
בנוסף, במסגרת הצעת החוק נוספה הוראה שמטרתה להאריך את תקופת ההגנה על מדגמים שנרשמו לפי פקודת הפטנטים והמדגמים (החוק הקודם): וניתן יהיה להגן עליהם עד ל-18 שנים בסך הכל (בכפוף לחידוש), במקום עד ל-15 שנים לפי החוק טרם התיקון.
הצעת החוק גובשה ורוכזה על ידי עו"ד הווארד פולינר ועו"ד נעמה דניאל ממחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים.
