"חיים בצל טילים", 3 שנים למבצע "צוק איתן" – תוצאות מחקר חדש

תוצאות מחקרה של פרופ' זהבה סולומון "חיים בצל טילים" הוצגו אמש (שלישי) במתנ"ס שער הנגב. המחקר נועד לבדוק ולאפיין את תגובות התושבים בעוטף עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובמהלכו. המחקר מצא כי רמת החרדה של נפגעי החרדה הייתה נמוכה משמעותית בשנת 2010 לעומת שנת 2014 לפני מבצע "צוק איתן" ובמהלכו. המחקר מצא גם כי הטיפול שניתן שיפר משמעותית את מצבם של המבוגרים והילדים כאחד. המחקר התקיים בשיתוף פעולה של המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה והקואליציה הישראלית לטראומה.

מסקנת המחקר שנערך בשנים 2012-2014 בקרב 167 מבוגרים (בגילאי 19-70) ו-340 ילדים (בגילאי 5-18) היא כי לאחר שעברו טיפול, מצבם של המטופלים המבוגרים השתפר משמעותית בכל ההיבטים. המחקר הראה כי גם מצבם של הילדים שנבדקו השתנה לחיוב בזכות הטיפול. עוד ניתן ללמוד מהמחקר, כי מבחינת רמת תסמיני הפרעות רגשיות, קיימת תגובתיות מיידית של רמת החרדה לירי הטילים, כך שרמת החרדה ורמת התסמינים הפוסט טראומטיים מתגברת עם הירי ונחלשת משמעותית עם תקופות רגיעה. כך למשל, רמת החרדה הייתה נמוכה משמעותית בשנת 2010 לעומת שנת 2014 לפני מבצע "צוק איתן" ובמהלכו.

הבדיקה כללה היבטים פסיכו-פתולוגיים (מצוקה, תחלואה) והיבטים סלוטוגניים (חוסן, צמיחה פוסט-טראומטית), במטרה להעריך את רמת התפקוד ולבחון באופן שיטתי את הזיקה בין תגובות לתפקוד (כדי לאפיין תגובות פונקציונאליות ודיס-פונקציונאליות). המחקר נועד גם לבחון את צרכי התושבים במגזרים השונים כדי לבחון את איפיוני הנזקקים לסעד נפשי ואת ההתערבות במסגרת מרכזי חוסן בקבוצות גיל שונות, מבוגרים, מתבגרים וילדים.

הנתונים של המחקר מבוססים על שאלונים שמילאו המבוגרים, הילדים והוריהם. מתוך הנתונים שנאספו עלתה מצוקה גבוהה ורמת תסמינים רגשיים גבוהה מאוד, הן בקרב המבוגרים והן בקרב הילדים שפונים בבקשת סעד נפשי. שכיחות הנבדקים שענו על הקריטריונים של הפרעה פוסט טראומטית עם הפנייה לטיפול היתה אף היא גבוהה, אך משקפת את שכיחות ההפרעה כפי שנצפתה אצל תושבי האזור שפונים לטיפול (22.2% אצל המבוגרים ו- 5.3% בקרב הילדים ובני הנוער).

פרופ' זהבה סולומון, מחברת המחקר: "איומים ביטחוניים מתמשכים הם לא רק אתגר לבריאות הנפש אלא גם אתגר משמעותי לתפקוד. כדי לחזק את האוכלוסייה בעוטף עזה הוזרמו משאבים בלתי מבוטלים, מצד הממשלה ומארגונים שונים והמחקר מראה כי הטיפול שניתן שיפר משמעותית את מצבם של המבוגרים והילדים כאחד ומוכיח את חשיבותו".

מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, טליה לבנון: "היוזמה למחקר נולדה מתוך צורך להבין את האפיונים של המצוקה הנפשית של תושבי עוטף עזה החיים תחת דחק מתמשך של 15 שנה. המחקר מסייע לנו לבחון את המשמעות של חשיפה מתמשכת לעומת חשיפה אקוטית כפי שהיא מתרחשת במקומות אחרים בארץ, ואת המשמעות של הבחירה לחיות בעוטף עזה, לגדל בה משפחה. כמו כן, אנו למדים מה הם ביטויי המצוקה הנפשית ומה הם ביטויי החוסן, באיזה אופן הם שונים וייחודיים ומה הנגזרת של אלו לפיתוח ביטויים כרוניים. המחקר מסייע ללמוד מה הנגזרת לפיתוח שירותים עבור אוכלוסייה זו ומה השפעתם של השירותים הקיימים על שלומות האוכלוסייה".

הקואליציה הישראלית לטראומה הוקמה בפברואר 2001 ביוזמת הפדרציה היהודית של ניו יורק. הקואליציה מהווה גוף לתועלת הציבור ומהווה זרוע ביצועית בתחום החוסן עבור משרדי הממשלה העוסקים בנושא. בארגונים השותפים לעבודת הקואליציה מאות אנשי מקצוע ואלפי מתנדבים בפריסה ארצית רחבה ועם ידע רב, כולם מתגייסים לתת את המענה המקצועי הראוי לצרכים העולים מן השטח. הקואליציה הישראלית לטראומה מקימה ומפעילה מרכזים אזוריים להיערכות לחירום. ההיערכות לחירום וההכשרות מופעלות על ידי ארבעה מוקדי ידע מקצועיים: היערכות הרשות לשעת חירום, הכשרות בתחום הטיפולי, הכנה לחירום במערכת החינוך, ומוקד קהילה ועסקים. במסגרת פעילותה הקואליציה הישראלית לטראומה שולחת משלחות סיוע ותמיכה בצוותים מקומיים לאזורי אסון בעולם. בשנתיים האחרונות עבדו צוותי סיוע של הקואליציה בצרפת, נפאל, הפיליפינים, אוקראינה וגרמניה. הועד המנהל, בראשות נשיא הקואליציה, האלוף במיל' גדעון שפר, מורכב מנציגי הארגונים המובילים בארץ בתחום פיתוח החוסן, היערכות לחירום וטיפול בטראומה, כל אחד בתחום התמחותו ומנציגי ציבור.