בשבת האחרונה, גילה אלדד עמיר, חקלאי מצפון הארץ, שהוא גם צפר חובב, שמסתובב המון בשטח, במסגרת שיטוטיו בין מאגרי ההשקיה שהוא מטפל בהם, משפחת ברווזים – אימא ברווזה ואחריה 4 אפרוחים, שוחים בשורה. זה לא מראה נדיר בעונה זו, רוב מיני הברווזים המקננים בישראל, נמצאים בסוף עונת הקינון והאימהות הגאות מוציאות את האפרוחים לסיבובי שחייה מחוץ למסתור הצמחייה, בגדות המאגרים.
אבל משהו במשפחת הברווזים הזו משך את תשומת ליבו של אלדד – האימא נראתה שונה ולא דומה לאף ברווז מקנן שהוא מכיר מהאזור. גופה היה גוצי, הראש עגול, עם פס חום על הלחי ומעליו פס בהיר, המקור מסיבי וגדול והזנב, מזדקר לו כמו תורן, מאחורי הגוף. לקח לאלדד שתי שניות להבין שהוא עד לרגע היסטורי: עדות חד משמעית וחותכת, לקינון של מין חדש בישראל – צחראש לבן (המין לא חדש לישראל, הקינון חדש).
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי "צחראש לבן הוא מין ברווז קטן ונדיר, אוכלוסייתו העולמית ירדה מכ – 100,000 פרטים לכ – 10,000. הירידה של כ – 90% בגודל האוכלוסייה, הכניסה אותו לרשימת המינים בסכנת הכחדה עולמית, בדרגת Endangered".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
"בישראל הוא נצפה עד כה בחודשי החורף בלבד, מגיע למאגרי שפלת יהודה ועמק יזרעאל, לבלות בהם את החורף. מאמצע שנות ה – 80, חלה עלייה הדרגתית במספרי הצחראשים הנראים בישראל בחורף, מעשרות פרטים עד אז, ועד לשיא של כ – 3500 פרטים ב – 2014. מדי חורף מגיעים למאגרי המים בישראל אלפי צחראשים, המהווים כ – 80% מהאוכלוסייה האירופית של המין. אולם גם בשנים בהם חורפים אלפי פרטים בישראל, עם בוא האביב הם עוזבים אותנו כולם, לקנן באתרי הקינון מצפון לנו".
אז מה קרה השנה? מומחי החברה להגנת הטבע מסבירים כי "קשה לקבוע מה סך הגורמים ש"שכנעו" את משפחת הצחראשים לקנן בישראל השנה, אולם גורם אחד בטוח: המאגר שבו קיננו, הוא מאגר מי השקיה, עם סוללת עפר וצמחיית גדה מבוססת. צמחיית הגדה היא המקום שבו בונים הצחראשים (ומיני ברווזים נוספים) את קינם והיא זו שמספקת מקום מסתור לאם ולאפרוחים בימים הראשונים לחייהם. לצערנו, אין ערובה לכך שמאגרים עשירים בצמחיית גדה יהיו בישראל גם בעתיד. תכניות לחיפוי מאגרים ביריעות פלסטיק מאיימות להפוך את המאגרים לסטריליים וחסרי חיים. החברה להגנת הטבע, בשיתוף רשות הטבע והגנים, פועלות על מנת למצוא פתרונות חלופיים לחיפוי בפלסטיק, שישמרו את ייחודם האקולוגי של מאגרים מלאכותיים. צריך לזכור שמאגרים אלו הוקמו באזורים שבעבר היו בהם מקווי מים וביצות, שהיוו את בתי הגידול הטבעיים של הברווזים ועופות נוספים".
על הברווזים בישראל ובעולם מאיימת סכנה נוספת – צייד. למרבה האכזבה, למרות פעילות רבת שנים של רשות הטבע והגנים ושל החברה להגנת הטבע, צייד ספורטיבי של ברווזים עדיין מותר בישראל, לבעלי רישיון צייד ובתנאים מגבילים. הצחראש אינו נכלל ברשימת העופות המותרים בצייד. למרות זאת, רק בחורף האחרון דיווחה רשות הטבע והגנים על 10 צחראשים שניצודו באחד מהמאגרים בישראל.
"החברה להגנת הטבע תמשיך לפעול, למניעת צייד ספורטיבי בישראל, ולהגנה על הצחראש הלבן ועל מיני ברווזים נוספים, שנמצאים בסכנת הכחדה. חשוב לציין שבמהלך ייחודי, הוכרזו לפני כעשור, רוב מאגרי שפלת יהודה, כאתרים אסורים בצייד. כעת יש לדאוג לכך שכל המאגרים בהם חורפים או מקננים מיני ברווזים נודדים, יהיו אסורים בצייד".
