יום המודעות למניעת התאבדויות: בכל כיתה לפחות ילד אחד סובל מדיכאון
לרגל יום המודעות הבינלאומי למניעת התאבדויות מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים ממליצים כיצד להתמודד עם דיכאון בקרב ילדים ובני נוער. מדי שנה ב-10 בספטמבר, מצוין יום המודעות הבין-לאומי למניעת התאבדויות. מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית, מבהירים כי דיכאון בילדים שלא אובחן ולא קיבל טיפול נאות, עלול להתפתח למחלה כרונית שתחזור ותופיע בהתקפים לאורך החיים.
ד"ר סילבנה פניג, מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית, במרכז שניידר לרפואת ילדים: "מדי שנה יש כ- 250 ביקורים במיון הקשורים לניסיונות אובדניים. קיימת חשיבות רבה להעלאת מודעות ההורים על חשיבות האיתור המוקדם של דיכאון בקרב ילדים ובני נוער. ככל שמחלת הדיכאון תזוהה בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה ומניעת הסיבוכים הנלווים הינם גבוהים יותר".
המונח דיכאון מתאר מצב נפשי המאופיין ברגשי עצב, אומללות וייאוש. רוב האנשים חווים דיכאון זמני בנקודת זמן מסוימת בחייהם. מדיכאון עלולים לסבול לא רק מבוגרים, אלא גם ילדים ומתבגרים. דיכאון בילדים ונוער איננו שלב חולף או חלק מתנודות נורמאליות במצב הרוח בגיל ההתבגרות, אלא מחלה קשה וקטלנית שניתנת לזיהוי ופוגעת במיליוני ילדים מתחת לגיל 18 בארץ ובעולם.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
כ-2-3% מהילדים (1 בכל כיתה) וכ-8% מהמתבגרים (2-3 בכיתה) באוכלוסייה הכללית סובלים מדיכאון. עד גיל 13 השכיחות בקרב בנים ובקרב בנות היא זהה ולאחר מכן השכיחות בקרב בנות הינה גבוהה פי 3 מאשר בקרב בנים. דיכאון, כמו חרדה, הינו הפרעה נפשית המוגדרת כבעיה מופנמת. בדיכאון וגם ובחרדה הילד בעצמו סובל אך לא בהכרח מפגין את הסבל שלו כלפי חוץ, או מדווח על כך להוריו. זאת, לעומת בעיות מוחצנות כגון היפראקטיביות והפרעות התנהגות, הגלויות לעין ומכבידות על הסביבה ולכן ניתנות לאיתור מהיר וטיפול.
פרופ' אלן אפטר, מומחה עולמי בנושא דיכאון ואובדנות בילדים ומתבגרים, מנהל את מכון חקר הילד במרכז שניידר מציין:" הסיבוכים שעלולים להתפתח מדיכאון שאינו מטופל בגיל צעיר הם התדרדרות בלימודים ונשירה מבית הספר, שימוש בסמים ואלכוהול, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות וחרדה, בידוד חברתי ואף סכנת אובדנות. ב- 80% מהמקרים אצל הפונים לעזרה חלה הטבה תוך מספר שבועות, אך ללא טיפול מתאים סימני הדיכאון עלולים להימשך ולהחמיר עד כדי סיכון אובדני. טיפול יעיל עשוי למנוע את חזרת הדיכאון".
במרפאה למצבי רוח במרכז שניידר לרפואת ילדים עובדים פסיכיאטרים ופסיכולוגים, המציעים יחד טיפול משולב: פסיכולוגי, סביבתי ותרופתי. שיטת הטיפול קרויה CBT (ראשי התיבות של Cognitve Behavioral Therapy) . בשיטה טיפול זו לא נכנסים לסיבות הדיכאון ולא מחפשים תובנה לחיי הנפש העמוקים של הילד, אלא מתייחסים לסימפטום הדיכאון ומקנים לילד כלים להתמודד עם הדיכאון והשלכותיו. ילדים עם דיכאון מטופלים במרכז שניידר במסגרת סדנה פרטנית להתמודדות עם מצבי רוח. הטיפול בסדנה מאפשר טווחי זמן ארוכים יותר בין ההתקפים וזיהוי סימנים מקדימים למניעת ההתקף הבא. במישור ההתנהגותי מעודדים את הילד לחזור בהדרגה לפעילויות שנהג ליהנות מהן לפני המשבר ולחזור לרמת התפקוד הקודמת הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. מעודדים אותו לעסוק בפעילות ספורטיבית באופן קבוע, כיוון שפעילות זו גורמת להפרשת אופיאדים במוח – המביאים לשיפור מצב הרוח.
העבודה עם הילד כוללת לפעמים גם לימוד של מיומנויות שונות – כמו מיומנויות חברתיות וניהול זמן – אשר יאפשרו לו להתמודד בצורה טובה יותר בעתיד במצבים שגורמים לו היום למצוקה. במהלך הסדנה מקבל הילד מטלות לביצוע בבית: יומני מעקב של אירועים שגרמו למצבי הרוח כולל זיהוי המחשבות והרגשות שהתעוררו במצבים אילו; ניסיון לייצר מחשבות אלטרנטיביות יותר חיוביות ותרגול של מיומנויות שנלמדות בסדנה.
במקביל, וכחלק בלתי נפרד מהמערך הטיפולי, מערבים את ההורים כשותפים עיקריים לטיפול בילד, מספקים להם כלים להתמודדות של כל המשפחה ומדריכים אותם על דרכי מתן התמיכה. כמו כן, מערבים את הסביבה הרחבה יותר של הילד כמו בית הספר, על מנת לסייע ליצירת אווירה תומכת ומותאמת לצרכיו האישיים של כל ילד.
