קבלת אזרחות ישראלית ממשרד הפנים

קבלת אזרחות ישראלית שונה במקצת לעומת מדיניות מערביות אחרות. חלק ניכר מהיכולת בקבלת אזרחות דרך משרד הפנים היא ביכולת להוכיח קשר הדוק כלשהו ליהדות.

קבלת אזרחות ישראלית ממשרד הפנים נעשית על בסיס חוק האזרחות שנחקק עוד בשנת 1952. החוק מכיל בתוכו את החובות והזכויות של כל אדם המעוניין באזרחות ישראלית, כשברוב המקרים מדובר בבקשות אזרחות שבסיסן בחינת מוצאו היהודי של מבקש הבקשה וזאת לעומת מדינות מערביות אחרות, ששם קיימת בחינה הנוגעת לזכויות על קרקעות. באופן טבעי, שואפת המדינה בשמירה על רוב יהודי ובכך רוב מבקשי האזרחות עושים זאת ממקום בו מעוניינים להצביע על אותו קשר יהודי אשר יעניק להם את האזרחות הישראלית בתהליך קצר ונוח יותר.

במסגרת חוק האזרחות ניתן לקבל אזרחות במספר מקרים. את בקשות האזרחות יש לעשות דרך משרד הפנים. במקרים רבים ההמלצה היא בשימוש בעורך הדין העוסק בתחום ולו ניסיון רב בטיפול בבקשות שחלקן יש ויהיו מורכבות. בחירה בהליך קבלת אזרחות שצפוי להיות מורכב ללא עזרה של עורך דין אזרחות ישראלית יש ויכולה להערים קשיים רבים שאותם ניתן למנוע מראש בבחירה של עו"ד.

קיימים מספר מקרים מובהקים שחוזרים על עצמם בהם תאושר אזרחות ישראלית לכל מבקש מול משרד הפנים.

ישיבה זמן ממושך בישראל

אפשרות זו נוגעת לאוכלוסייה לא יהודית שאחיזתה בישראל היא עוד מתקופת המנדט הבריטי. כאן מתאפשרת קבלת אזרחות לבדואים, דרוזים וערבים אשר ישבו בשטח ישראל בטרם הוכרזה המדינה. להם מובטחת אזרחות מכוח הישיבה.

חוק השבות

חוק השבות נחקק ב-1950 ובעצם מאפשר לכל מי שיהודי שחי בתפוצות לעלות לישראל ולקבל אזרחות. תחילה יזכה אותו יהודי לוויזת עולה ובהמשך יקבל את אזרחותו ממשרד הפנים באופן אוטומטי. חוק השבות חל אף על בני זוג וצאצאים של יהודים.

לידה להורים ישראלים

כל מי שאחד מהוריו ישראלים קיימת האפשרות בבקשת אזרחות ישראלית ממשרד הפנים בין אם נולד בתחומי ישראל או מחוצה לה.

התאזרחות

הליך מורכב יותר שיש וחשוב שיעשה בליווי עורך דין מהתחום. בהליך זה, הנעשה מול משרד הפנים, מבקש אדם כלשהו להפוך לאזרח ישראלי. על מנת לזכות באותה אזרחות עליו לעמוד במספר קריטריונים הכוללים, בין היתר, שהות ממושכת בישראל והשתקעות בה, לימוד השפה העברית ואף לא פעם ויתור על אזרחותו הקודמת.

לידה וישיבה בארץ

כאן הכוונה לאנשים אשר נולדו בישראל לאחר קום המדינה, חיו בה לפחות חמש שנים ברציפות ולהם אין כל אזרחות אחרת. בקשה זו חייבת להיעשות בין גיל 18 לגיל 21 בלבד.

 

הענקת אזרחות ישירות משרד הפנים

העומד בראש משרד הפנים הוא שר הפנים, אשר לו האפשרות בהענקת אזרחות ישראלית לאנשים בעלי מעמד כזה או אחר אשר רואה לנכון שר הפנים להעניק להם אזרחות ישראלית. בעבר זכו למעמד שכזה חסידי אומות העולם (פעלו והצילו יהודים רבים במלחמת העולם השנייה מידם הארוכה של הנאצים), אנשי מדע ורוח, תושבים דרוזים ששירתו את המדינה נאמנה בעתות משבר, איחוד משפחות של עדות שונות ועוד.