שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר לפני זמן קצר (שני),"כשנחתם ההסכם בין משרדי הביטחון והאוצר, הוכנס סעיף מיוחד שלפיו 'הסכם זה לא יפתח למשא ומתן אלא במידה ויהיה שינוי כלכלי או ביטחוני, שיוגדר ע"י המשרדים כמז'ורי'. יש שינוי מהותי במצב הביטחוני באזור, שמצריך הגדלה של תקציב הביטחון.
אני לא מתכוון לפרט מעבר למה שאמרתי, מהו השינוי המהותי מבחינתה של מדינת ישראל. הדרך הקלה ביותר הייתה להיצמד להסכם עם האוצר ולתר"ש גדעון. זו אולי הייתה הדרך הקלה אבל הלא נכונה לדעתי. אנחנו מדברים על תוספת של 4.8 מיליארד ₪ שתתפרס על שלוש שנים, ושרבע ממנה מערכת הביטחון תביא ממהלכי התייעלות פנימיים.
מערכת הביטחון ביצעה מהלכי התייעלות חסרי תקדים במסגרת תר"ש גדעון, ומעבר לכך הוציאה עוד 1.8 מיליארד ₪ על פרויקטים נוספים שלא נכללו בהסכם הבינמשרדי ובתר"ש. בהם כ-300 מיליון למימון המכשול בדרום, שנקבע מראש כי יתוקצב מחוץ לתקציב הביטחון.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לצערי, מאז שנחתם ההסכם עם משרד האוצר חל שינוי מהותי, דרמטי, במצב הביטחוני, ששינה את תמונת המצב בצורה משמעותית. על חלק מהשינוי אפשר לדבר ועל חלק לא. בגדול אפשר לומר, שהשינוי המג'ורי מתבטא בשלושה סעיפים: נוכחות רוסית מסיבית שלא הייתה בסוריה בזמן חתימת ההסכם עם האוצר, כניסת נשק מדויק לאזור (גם חיזבאללה וגם גורמים אחרים באזור מנסים להגיע לנשק מדויק). הדבר השלישי זה האצה דרמטית בנושא התע"ש האיראני. זה הפך מקור לדאגה לא רק אצלנו. גם הליגה הערבית דנה במצרים בהתחמשות המואצת של איראן".
שר הביטחון דיבר על תקציב הביטחון האיראני שגדל באופן משמעותי בשנים האחרונות, הרבה מעבר לתקציב צה"ל. "צה"ל יתמודד עם כל אתגר בכל תנאי. זה לא שאני מתנה שאם לא יהיה תקציב נפסיק להילחם אבל אני רוצה שכולם יהיו ערים למצב הרגיש שבו אנחנו נמצאים. אין לי טענות לרה"מ או לשר האוצר. הממשלה תצטרך בסופו של דבר לקבוע. על מנת להבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל חייבים להוסיף תקציבים. אנחנו חיים בתוך מציאות מאוד שברירית. כל טעות יכולה להצית את כל האזור. רוב הדברים לא קשורים אלינו בכלל, אבל בסופו של דבר המצב שברירי ונפיץ ואנחנו מצליחים כבר כמה שנים טובות לשמור על רמת ביטחון גבוהה ביותר. המטרה הראשונה שלנו זה למנוע את המלחמה הבאה".
באשר לפערי מיגון האזרחים, בדגש על הצפון: "קחו לדוגמא את החלטה 2025 שקיבלה הממשלה ב23- בדצמבר 2014 על כל נושא מיגון העורף. בהתאם לאותה החלטה, מונתה ועדה בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, ראש רח"ל, נציגי החשכ"ל, הממונה על התקציבים, היועמ"ש לממשלה ומנהלת מנהל התכנון במשרד הפנים. הצוות התכנס 11 פעמים ובסוף הוציא דוח מפורט שהמליץ על תכנית במיליארד וחצי שקל לעשר שנים, רק למיגון הצפון, קרי ממ"דים ומקלטים ציבוריים. אני מדגיש, משהב"ט לא אחראי על זה. מי שאחרי לממ"דים זה משרד השיכון ולמקלטים ציבוריים זה משרד הפנים. אבל אם תפרוץ מחר מלחמה יאשימו את משרד הביטחון, שלא דאג למיגון האזרחים ולכן אנחנו מעורבים ודוחפים.
מנכ"ל משרד השיכון ב-10.7.16 הוציא מכתב עם מסקנות הוועדה. ב-2.6.16 הוגשה לממשלה הצעת מחליטים, ומאז היא תקועה במזכירות הממשלה בגלל התנגדות האוצר. התכנית היא ל-10 שנים, 150 מיליון שקל בשנה לשיפור נושא הממ"דים והמקלטים הציבוריים. דווקא בצפון יש הרבה שיכונים שנבנו לפני התקן של הממ"דים. למשל שכונה ד' בטבריה, שלומי, קריית שמונה. זו אוכלוסייה שלא תרים ותבנה לעצמה. אם המדינה רוצה לדאוג לשלום האזרחים, צריך להיכנס לזה כמה שיותר מוקדם. אם יפרוץ עימות ויפלו פה קטיושות, לא יבואו בטענות למשרד השיכון או הפנים אלא למשהב"ט. אנחנו מנסים לדחוף את זה למרות שאנחנו לא אחראים. אני מאמין שכרגע אנחנו מדברים על שליש מאוכלוסיית הצפון שאין לה פתרונות מיגון. אנחנו מתמקדים בעיקר בקו טבריה-חיפה. זה בעיקר מה שמדאיג אותנו. כולל דרוזים, בדואים, ערבים ויהודים.
כל ההשקעה בצה"ל זאת לא הוצאה אלא השקעה. משהב"ט זה המנוע הכלכלי החברתי הכי גדול של מדינת ישראל. 3 מיליון תיירים בשנה זה פונקציה של השקט הביטחוני. אני חושב שכולם צריכים להבין ששקט ביטחוני מייצר צמיחה כלכלית.
