הגעה דחופה למיון במקרה של חשד למחלה לא תמיד פועלת לטובת המטופל

מה הקשר בין שעות היממה לאבחון לוקמיה, למה הגעה דחופה למיון במקרה של חשד למחלה לא תמיד פועלת לטובת המטופל ואיך ברמב"ם הצליחו לפתור את הבעיה?

מרבית מחולי הלוקמיה מגלים על מחלתם דווקא בשעות הערב, כך עולה מנתונים שנאספו בשנים האחרונות במערך ההמטולוגי ברמב"ם, בית החולים המרכזי לטיפול בחולים הללו באזור הצפון. מדי שנה מאובחנים ברמב"ם כ-105 חולי "לוקמיה חריפה" חדשים המהווים כחמישית מכלל החולים החדשים בארץ. לוקמיה חריפה (חדה) היא מחלה המתפתחת מהר מאד, וללא טיפול מתאים יכולים החולים להגיע למצב מסכן חיים תוך מספר שעות עד ימים מרגע האבחון. הדחיפות באבחנה ובטיפול מידי היכול להינתן רק במרכז רפואי גדול, מחייבת מתן מענה ייחודי. פרוטוקול חדשני שפותח ברמב"ם, מייצר מסלול מהיר לאבחון וטיפול בלוקמיה. ממצאי הפיילוט, שפועל מזה שלוש שנים והוכח כבטוח ויעיל, מיועדים להתפרסם בקרוב במאמר מקצועי שיעסוק במודל.

"ההיגיון מאחורי הנתונים המפתיעים הללו הוא די פשוט", מסביר ד"ר ישי עופרן, מנהל אשפוז המטולוגי ומנהל שירות טיפול בלוקמיות במערך ההמטולוגי ברמב"ם, "אדם מגיע למוסד רפואי כלשהו שאינו רמב"ם, בית חולים קטן יותר, קופת חולים או רופא צבאי, עם תלונה פשוטה יחסית שלא הוא או הרופא היו יכולים לדמיין שתתפתח בצורה הזאת – כאב ראש, חולשה, חום וכד'. הרופא נותן טיפול בסימפטומים ומורה על לקיחת ספירת דם, כאשר לאחר מכן החולה פונה לביתו או מתאשפז במחלקה פנימית. בשעות הצהריים מגיעות תשובות המעבדה שמעלות את החשד ללוקמיה, והבעיה שנראתה "שגרתית" הופכת באחת למצב חירום. לקופות החולים יש מערכת מאורגנת – המעבדה מודיעה על התוצאות לרופא, הרופא מחפש את המטופל שלו ובשל הדחיפות, כבר בשיחת הטלפון מפנה אותו באופן מידי למיון רמב"ם. התגלגלות הזמנים והמרחקים מביאה לכך כשרוב המטופלים, שבשלב שלאחר השיחה עם הרופא מודאגים ביותר, מגיעים למיון רמב"ם בשעות הערב – בזמן שבית החולים פועל במתכונת של תורנות, המיון עמוס ומרבית הרופאים צעירים. המענה שהמטופלים הללו יקבלו בשעות האלה הוא לא אידיאלי. מרביתם מבלים את הלילה במיון או במחלקה אחרת, תחת השגחה, אך בלי לקבל תשובות משמעותיות לגבי מצבם ומחלתם, עד למחרת בבוקר".

על פי הנתונים שנאספו ברמב"ם, כשליש מהמטופלים הללו מגיעים במצב שמחייב התערבות רפואית דחופה המצדיקה את הפנייתם בדחיפות למיון בית החולים ואלו אכן מקבלים ייעוץ מרופא המטולוגי בכוננות ומתאשפזים במחלקת המטולוגיה עוד באותו הלילה. היתר – שני שליש מאלו שהופנו אל בית החולים, אינם זקוקים לטיפול חירום ויעבירו את הלילה באי וודאות, כשהידיעה שמשהו אינו כשורה מרחפת מעל ראשם. "כאשר הבנו שיש כאן מגמה ושהמטופלים הללו משלמים מחיר רגשי לא פשוט, החלטנו להסדיר את העניין", אומר ד"ר עופרן.

בשלוש השנים האחרונות פועל במיון רמב"ם פרוטוקול טיפול עבור אותה קבוצה שאיננה מצריכה טיפול חירום, במטרה להעניק להם חווית התמודדות טובה יותר עם הגילוי על המחלה. צוות המערך ההמטולוגי פיתח אלגוריתם המופעל על ידי הרופא במיון, בהנחיית רופא המטולוגי תורן ומול הרופא הכונן ואלו מוודאים שמדובר במטופל שאינו מחייב טיפול עוד באותו הלילה ואינו נמצא בסכנת חיים. לאחר מכן המטופל משוחרר לביתו, אחר שנמסר לו כי אכן ישנם ממצאים חריגים המצריכים המשך בירור דחוף והוא מקבל זימון למרפאה ההמטולוגית כבר למחרת בבוקר. במקום לבלות לילה בחדר מיון החולה ישן בביתו ולמרות זאת כעבור שעות ספורות מהעלאת החשד ללויקמיה הוא יפגוש המטולוג בכיר, יבצע באותו יום בדיקת מח עצם, יקבל אבחנה ותוכנית טיפול ובמקרים רבים כבר למחרת יתחיל בכימותרפיה. "100% מהמטופלים שלנו שמחים על המהלך הזה", מציין ד"ר עופרן, "במציאות של בית חולים עמוס, של "הנחתת" המטופלים הללו על המערכת, יש אלטרנטיבה טובה יותר, יעילה יותר גם למטופל וגם לבית החולים והכי חשוב – מכבדת יותר. אחרי שבילו את הלילה בביתם, הם מגיעים היישר אל מסלול אבחון וטיפול, כשהכל מסודר ומוסדר, כולל הבדיקות, הטיפול ואפילו ההתחייבות מקופת החולים".