חוק יום חינוך ארוך נחקק לפני 20 שנה אך לא מיושם, "הממצאים חמורים"

לפני 20 שנה, כשנתניהו ראש ממשלה, נחקק חוק יום חינוך ארוך, להעלאת רמת החינוך בישראל והקטנת הפערים החברתיים. בפועל, החוק מעולם לא יושם. מנכ״לית שדולת הנשים בישראל: ״חינוך איכותי הוא לא רק שאלה של יוקר מחיה, אלא תנאי הכרחי לשוויון הזדמנויות. מי שמשלמות את המחיר הן נשים״

חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה חוגג 20 שנה. הוא נחקק עוד בתקופת הממשלה הראשונה של נתניהו, אך למרות זאת מעולם לא נכנס לתוקף, ויישום החוק נדחה במסגרת חוק ההסדרים כבר 7 פעמים. מטרת החוק היתה להעלות את רמת החינוך בישראל, ולהקטין את הפערים החברתיים, שרק הולכים וגדלים. בפועל החוק מיושם רק עבור 20% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים ובגנים, וגם במקומות בהם הוא מיושם יום החינוך מסתיים בין השעות 14:15-15:45. ״20 שנה עברו, והגיע הזמן שחוק יום חינוך ארוך ייכנס לתוקף. חינוך איכותי הוא הכרחי לשוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית וגם לתעסוקה איכותית של יותר נשים״, קוראת עו״ד מיכל גרא מרגליות, מנכ״לית שדולת הנשים בישראל.

בימים אלה מקדמת שדולת הנשים בישראל יחד עם ח״כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הצ״ח חדשה, עליה כבר חתמו 50 ח״כים, שתביא לביטול דחיית החוק וליישומו בפועל, כך שמערכת החינוך תספק מינימום של 41 שעות שבועיות. ההצ״ח לביטול הדחיות החוזרות ביישום החוק היא אחת משורת צעדי מדיניות בהם קוראת השדולה לנקוט בעקבות דו"ח מקיף שפרסמה לאחרונה על אחריות המדינה לחינוך וטיפול בגיל הרך בישראל, בתוכו גם יישום החוק ליום חינוך ארוך.

אז מה קרה ב-20 שנה? הממצאים חמורים:

החלופה הגרועה: צהרונים – במקום יום חינוך ארוך קיימים צהרונים, שהם לא חלק מתוכנית לימודים כוללת שאמורה לפתח את הילדות והילדים בשלב קריטי של למידה, אלא עולים אלפי שקלים להורים ומשמשים בעיקר כבייביסיטר.

המחיר העתידי: פגיעה בהון האנושי – למרות 70 שנות עצמאות, נראה כי ישראל שכחה שאין לה הרבה משאבים שעליהם היא יכולה לבסס את כלכלתה, מעבר להון האנושי, שרק הולך ונשחק. השחיקה נגרמת, בין היתר, בגלל רמת החינוך ההולכת ומידרדרת, בהיעדר מדיניות לקידום חינוך איכותי, דוגמת יום חינוך ארוך ולימודי העשרה.

הנפגעים העיקריים: נשים – שעות הפעילות של מערכת החינוך לא מותאמות לשעות שוק העבודה, הן מבחינת משך החופשות (בישראל, הפער הממוצע בין ימי החופש של הילדים לבין ימי החופש של ההורים עומד על 64 ימים) והן מבחינת אורך יום הלימודים מול אורך יום העבודה (בישראל עובדים 44.5 שעות שבועיות בממוצע), ונשים בישראל הן עדיין המטפלות העיקריות בילדים ולכן הן אלה שמשלמות מחיר על חוסר ההתאמה.

״זו לא רק שאלה של יוקר מחייה, למרות שזה מטריד הורים רבים״, מדגישה עו״ד גרא מרגליות, ״אלא אחריות המדינה לחינוך ציבורי איכותי. מי שמשלמות היום על הפער בין זמני הפעילות של מערכת החינוך לשוק התעסוקה הן בעיקר האימהות, שברוב המקרים הן האחריות העיקריות לעבודות הבית וגידול הילדות והילדים. הגיע הזמן שהכנסת תתגייס ליישום חוק יום חינוך ארוך. היישום יעלה למדינה כסף, אבל אין ספק שזו השקעה בטוחה בהון האנושי של מדינת ישראל, ביצירת שוויון הזדמנויות ובקידום תעסוקה איכותית ליותר נשים״.

דו"ח שדולת הנשים – הורים במלכוד