פרקליט המדינה פרסם הנחיה בעניין סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ו- "העדר אשמה"
פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם הנחיה בעניין סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ובעילת "העדר אשמה", אשר נועדה להתוות את מדיניות התביעה בשיקולים ובמבחנים לסגירת תיק פלילי נגד חשוד בעילה של "חוסר ראיות" או "העדר אשמה". ההנחיה משנה בנושאים מגוונים הנחיה קודמת שהוצאה לפני שנים בנושא זה.
הנחיה 1.3 בעניין "סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ובעילת "העדר אשמה"", נועדה להתוות את מדיניות התביעה בעניין סגירת תיק פלילי נגד חשוד בעילה של "חוסר ראיות" או "העדר אשמה", והיא נועדה להנחות ולהבנות את שיקול הדעת של התובע בקביעת עילת הסגירה המתאימה במצבים השונים.
ההנחיה המעודכנת מבקשת לעצב מחדש את האיזון בין שתי עילות הסגירה – "חוסר ראיות" ו"העדר אשמה" – מקום בו התביעה מצאה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לעילת הסגירה נודעת חשיבות רבה מנקודת מבטו של החשוד, מאחר שסגירת התיק נגדו בעילה של "חוסר ראיות", מעידה בפני עצמה כי לא נוקה כליל מהחשד שעמד נגדו. תיק שנסגר בעילה זו יוותר ברישומי המשטרה הפנימיים, על מנת שהגורמים מוסמכי העיון יוכלו לראותם.
לעומת זאת, במקרה של עילת סגירה של "העדר אשמה" – עילה שנועדה למנוע מראית עין לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם – רישומו של התיק שנפתח נמחק מרישומי המשטרה הפנימיים.
ככלל, בעבר, במבחן הנוהג לסגירת תיק בעילה של "העדר אשמה" היה מצב שבו לא התקיים "שמץ ראייתי" הקושר את החשוד לביצוע העבירה. מבחן זה רוכך עם השנים והתחלף למבחן של העדר "ספק סביר" בדבר חפותו של החשוד.
בהנחיה המעודכנת נאמר, כי לצורך ההחלטה אודות עילת הסגירה, על תובע (תובע משטרתי או פרקליט) לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "העדר אשמה". ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".
עילת הסגירה של "העדר אשמה" נועדה לתיקים בהם התשתית הראייתית חסרה מאד. על כן, כאמור, ראוי שחשד זה ימחק מרישומי המשטרה הפנימיים.
ההנחיה המעודכנת הינה חלק מעבודת מטה נרחבת עליה הורה פרקליט המדינה שי ניצן שמטרתה לעדכן ולהפיץ הנחיות פרקליט מדינה על מנת להגביר את הוודאות, האחידות והשקיפות של מדיניות התביעה הכללית בנושאים שונים. עבודת המטה מרוכזת ע"י ד"ר דותן רוסו.
