ציון יום השואה הבינלאומי בכנסת: ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה היום דיון מעקב אחר יישום חוק הגבלת שכר הטרחה המקסימלי שעורכי דין יכולים לגבות מניצולי שואה בטיפול בהחלטות מנהליות בענייניהם. הוועדה אישרה את החוק לפני כשנתיים והתכנסה היום (שלישי) בין היתר ביוזמת חברי הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו), איציק שמולי (המחנה הציוני), אלעזר שטרן (יש עתיד) ואחמד טיבי (הרשימה המשותפת), הטוענים כי חלק מעורכי הדין עוקפים את המגבלות הקבועות בחוק וממשיכים לגבות מהניצולים סכומים גבוהים בהרבה מהמותר.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), אמר בדיון: "נחפש את כל הדרכים להביא לדין את מי שסוחט סכומים מטורפים מאזרחים פשוטים וקשיי יום. מספר עורכי הדין שעברו את הקווים בתחום הזה הוא גדול מדי. נירתם מיד, גם באמצעות חקיקה, כדי לשים סוף לתופעה המכוערת הזאת. הכסף המלוכלך הזה ירדוף אתכם". ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני): "עורכי דין יצאו למסע ציד שיש בו תחכום, איומים והפחדות. הוגשה תלונה במשטרה אבל כמו בהקשר הכללי של ניצולי השואה, הזמן משחק לרעתנו. ניצול שואה שמקבל מכתב מעורך דין כזה לא יכול לישון בלילה. מי שממשיך לעשות את הונו והצלחתו על גבם הרצוץ של ניצולי השואה צריך להתבייש". ח"כ אלעזר שטרן: "עושק הניצולים כאן זועק לשמיים. המספרים בלתי נסבלים".
עו"ד גליה מאיר אריכא מהרשות לזכויות ניצולי השואה הראתה כיצד מערימים חלק מעורכי הדין על הניצולים ועוקפים את מגבלות התיקון: "לדוגמה, החוק קובע כי סכומי המקסימום המותרים לגבייה בגין טיפול בבקשה לתגמולים מוגבל ל-7,013 ש"ח. אולם עורכי דין מפצלים את אחוזי הנכות וגובים את המקסימום מספר פעמים (לדוגמה: 7,013 שקלים על כל 25% נכות, במכפלות). בנוסף, יש עורכי דין הטוענים בפני הלקוחות כי הם מטפלים בהחלטות משפטיות ולא מינהליות, ולכן הם גובים שכר טרחה גבוה בהרבה: 8,800 שקלים במקום 360 שקלים, כפי שקובע החוק. נתקלנו גם במקרים חמורים יותר", העידה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו"ד דוד ידיד, אשר נטען בדיון כי במסגרת פועלו בייצוג ניצולי שואה הוא גובה סכומים גבוהים מהמותר ושולח מכתבים מאיימים לניצולים, לא הגיע לדיון. שדלן שביקש להגיב מטעמו נדחה על ידי יו"ר הוועדה אלאלוף.
עו"ד דוד נאווי מפורום עורכי דין מייצגי ניצולי השואה: "הטיפול הוא על פי החוק שאתם חברי הכנסת חוקקתם. בזכות עורכי הדין שפעלו עשרות אלפי ניצולי שואה קיבלו פיצויים".
פרקליטת ועדת האתיקה במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין, עו"ד אשרת חנוך: "אנחנו מנהלים הליכים משפטיים במספר ערכאות נגד מספר עורכי דין בנושא ניצול של ניצולי שואה. עם זאת, לצערי הסמכויות שהעניק לנו המחוקק לבירור וחקירה מוגבלות מאוד".
בדיון נוסף שנערך בוועדה המיוחדת לבניית תכנית אב לאומית בנושא הזקנה, אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו): "84 אלף פליטי שואה החיים כיום בישראל אינם זכאים לקצבה חודשית. אפעל בכל הכוח לאישור הצעת חוק שהגשתי, המגדילה את המענק השנתי אותו הם מקבלים. אני מבקרת בבתיהם ורואה את מצבם העגום ואת המקררים הריקים". ח"כ פלוסקוב סיפרה בדמעות על חמותה אתל ז"ל, ניצולת גטו ברשיץ.
סגן נשיא ארגון חזית הכבוד לטיפול בפליטי שואה, אברהם שרנופולסקי: "כ- 2000 פליטי שואה הזכאים לדיור ציבורי מחכים למעלה מ- 20 שנה לקבלת דירה. רוב פליטי השואה נמצאים בעוני מחפיר. איך המדינה מאפשרת זאת?".
עפרה רוס, ראש הרשות לזכויות ניצולי השואה בתגובה: "אכן המענקים אינם מספיקים, אך יש לזכור שעד שנת 2014 פליטי השואה לא קיבלו דבר מהמדינה ומצבם בשנים האחרונות משתפר".
רוני אהרון, ניצול שואה יוצא עיראק: "לא ייתכן שהשרים מעלים את שכרם על חשבון פליטי השואה".
