ישיבה אל תוך הלילה להכנת הצעת החוק שתציל את ערוץ 20 מסגירה
הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש, ממשיכה הלילה (רביעי) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק התקשורת ולהסדיר את הערוצים הייעודיים. כזכור, ההצעה הוגשה על ידי ח"כ שרן השכל בעקבות המשבר אליו הגיע ערוץ 20. עם זאת, במהלך הכנת ההצעה לקריאה הראשונה ולקריאה השנייה והשלישית אישרה הוועדה תוספות ותיקונים רבים שהציע היו"ר קיש. בין היתר אושרה העברת הערוצים הייעודיים מפיקוח המועצה לשידורי כבלים ולוויין למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, והסדר לפריסת חובות העבר של הערוצים. כמו כן אושרו שינויים נוספים שיאפשרו הקלות במחויבויות הרגולטורית החלות על הערוצים המסחריים הגדולים, קשת, רשת וערוץ 10, בעיקר בהפחתת חובת ההשקעה בתוכן.
היו"ר קיש פתח את הדיון היום בהתייחסות לחוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנשלחה לוועדה זמן קצר לפני הישיבה. "קראתי את חוות הדעת ואני דוחה מכל וכל את האמירה כאילו החקיקה נעשתה פה בחיפזון. ישבנו שעות, הקשבנו לכל הטעות, כל מי שרצה לדבר בפני הוועדה קיבל את זמנו. תמיד באים אל חברי הכנסת בטענות שהם בטלנים ולא עובדים, ועכשיו מתלוננים שאנחנו עובדים קשה. האבסורד פה עולה על גדותיו. אני דוחה מכל וכל את הפתיח של המכתב כאילו נעשה פה הליך חפוז. אם לעשות חקיקה בחמש וחצי אחרי הצהריים זה שעות לא שעות, אז יש לנו בעיה. הכנסת תעבוד ותמשיך לחוקק גם אחרי הצהריים וגם עד הלילה. אני מציע שתוציאי חוות דעת שהכנסת עובדת", אמר ח"כ קיש לראש התוכנית לרפורמות במדיה של המכון, תהילה שוורץ אלטשולר, החתומה על חוות הדעת.
עוד הזכיר היו"ר קיש כי אכן תחילת הדרך הייתה בהצעת חוק פרטית מצומצמת של ח"כ השכל, אבל מאז נעשתה עבודה על בסיס חוות דעת והצעת חוק של משרד התקשורת, והוועדה נשענה גם על דוחות קודמים בהם דוח ועדת פילבר ועבודה שנעשתה בחוק ההסדרים. הוא הסביר כי "מהות ההצעה היא להעביר את הערוצים הייעודיים ממועצת הכבלים והלוויין למועצת הרשות השנייה. זה כלל מהלך שהוביל שר התקשורת, איוב קרא, של הקלה משמעותית ברגולציה על הערוצים המסחריים. נגענו גם בקיבולת הלוויין והלכנו למקום שבו אני מוודא שנקבל הצעת חוק שתשיג את מטרותיה ומצד שני תהייה מאזנת ומאוזנת".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ראש חטיבת הריכוזיות ברשות ההגבלים העסקיים, עמנואל ברכפלד, אמר כי ועדת הריכוזיות הוציאה היום מכתב לרשות השנייה, בו היא מסבירה מדוע אין צורך לקבל עצתה בעניין הבעלות הצולבת על ערוץ 24 ומדוע אין שאלה בעניין ריכוזיות בנושא. יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב ברקוביץ', אמרה כי אם אין בעיה מבחינת ועדת הריכוזיות לא תהייה בעיה גם מבחינת הרשות בעניין ערוץ 24.
ח"כ עודד פורר ביקש להתייחס לדברים שאמר גידי גוב על שר הביטחון, בפרשת יהונתן גפן. "אלה אמירות בוטות, פוגעניות, גזעניות ורדודות וכל הרגולציה פה היא כדי למנוע את זה. פניתי לרשות השנייה ואני בטוח שתהייה התייחסות לזה בכל חומרת הדין", אמר. יו"ר הרשות השנייה שמאלוב ברקוביץ' הגיבה: "אנחנו כבר מטפלים בנושא הזה". בנוסף לכך ביקש ח"כ פורר לקבוע כי הערוצים המסחריים ישלמו ליוצרים שוטף פלוס 30, בהתאם לחוק שחייב את המדינה.
לאחר מכן עברה הוועדה לדון בערוץ הידברות, והיו"ר קיש הציג הצעה לפניה הוועדה לא תעשה שינוי בנושא החסויות והפרסומות אלא תאפשר גם לערוץ הידברות לקבל רישיון כערוץ מסחרי זעיר, שיאפשר לו לשדר פרסומות. לפי הסיכום ישמרו לערוץ שהוא מלכ"ר התאים העסקיים שהיו לו מול הפלטפורמות, כלומר דמי המעבר והאפיק יישארו זהים. בעניין זה ביקשה שוורץ אלטשולר להציג נוסח בפני המוזמנים והציבור, והיועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, הבהירה כי להערכתה ב-7 או ב-8 בפברואר יפורסם הנוסח לעיון הציבור וכמה ימים לאחר מכן תקיים הוועדה ישיבה לדיון בו.
בשלב זה התייחסה נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד אלידור בליטנר, לחקיקה ואמרה: "יש לנו קושי ללבן סוגיות מקצועיות ומשפטיות. עולות פה הצעות מהיום למחר, תוך כדי דיון ומבלי שכל הפרטים מובנים וכשאין שום נוסח. ההצבעה היא על עקרונות וזה קשה עוד יותר. משנים סדרי בראשית בחקיקת תקשורת בלי דיון ציבורי מספק, שנחוץ במיוחד. אי לכך, עמדתנו שמדובר כאן בתהליך לא תקין". היא הוסיפה כי דבריה נאמרו על דעת היועץ המשפטי לממשלה.
ח"כ קיש אמר כי מדובר בטענות קשות מאוד, וכי הוא לא מסכים עם הדברים אך מכבד את זכותה של עו"ד בליטנר לומר אותם. "בכוונתו להמשיך לדון בעקרונות ההצעה ולהצביע על דברים שהם בהסכמה מלאה. כל שאר הדברים יועברו למשרדי הממשלה ויינתן להם מספר ימים להגיב. אני מצפה שתעבדו קשה לפחות כמו חברי הכנסת. לשמוע הערה כזו זה לא מעובד ולא ראוי. הליך החקיקה מתנהל תחת לחץ זמנים ועם הרבה שעות עבודה, ובמהלכו נשמעו כל הערותיכם", אמר.
ח"כ ישראל אייכלר הוסיף: "אני לא זוכר שהייתה בעיה למישהו עם תהליכים דומים כאלה כשאני נכנסתי לכנסת". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל אמר: "לא אהבתי את החוק הזה מלכתחילה. התנגדתי לו. היה מי שטען שזה חוק פוליטי, אבל כבר ראיתי חוק המלצות שאושר תוך שבוע וחוקים אחרים שעברו ביום אחד. האמירה פגעה גם בי, כי במקום ששרת המשפטים תתייצב פה שולחים נציגים. אם לשרת המשפטים או ליועמ"ש לממשלה יש בעיה שיבואו לפה. אי אפשר להגיד לנו את זה אחרי שכבר כילינו את זמננו. מי שרוצה לעצור את זה שלא יגיד את הדברים לבג"ץ, שילך לשרים שלו ויגיע להם את זה". ח"כ השכל אמרה כי היא מעריכה את הפקידים, אך הצעת החוק שלה שכבה במשך כמעט שנה במשרד המשפטים ובמשרד התקשורת, עד שהגיע המשבר בערוץ 20. "אנחנו לא מוכנים לתת לזה לקרות במשמרת שלנו, ויש לחץ ותחת לחץ גם הפקידים עובדים יותר מהר", אמרה.
ח"כ עיסאווי פריג' אמר מנגד: "החיפזון מהשטן. לתהליך הזה יש השלכות מרחיקות לכת על שוק הטלוויזיה בישראל. נכנסתי לדיון כי רציתי שתהייה טלוויזיה בשפה הערבית בישראל, אבל יש פה סוגיות מהותיות שמחייבות קבלת עמדת משרדי האוצר והמשפטים". היו"ר קיש אמר לו בתגובה: "אם עוד לא הבנת, אם החוק הזה לא עובר עוד חודש אין הלא טי.וי". ח"כ פרגי' ענה: "אל תתפוס אותי ביד הכואבת. אל תנצל את המצב".
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, התייחס גם היא לדברי עו"ד בליטנר, ואמרה כי הם נאמרו באומץ רב שכן התגובה הייתה ברורה. "לגופו של עניין", הוסיפה עו"ד בנדלר, "בחקיקה תמיד שואפים להליך אופטימלי, לפעמים מצליחים ולפעמים פחות. בין הליך אופטימלי לבין אי תקינות שיורדת לשורש ההליך ועלולה להביא לפסילתו יש רצף. דיון בצורה כזו שאין טקסט שנוסח מראש זה לא הליך תקין, אבל הוא לא מגיע לבעיה בשורשך ההליך, והיו"ר קיש ביקש שאעצור אותו כשמגיעים לאי תקינות שיורדת לשורש ההליך. שקלתי את העניין והתייעצתי עם היועמ"ש לכנסת, כי לא רציתי למעוד בעניין הזה. לכן אני אומרת לנסות לא להתפרס הלאה, אני מאוד מקווה, לא יכולה לומר בצורה מוחלטת, שלא חצינו את הגבול".
גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים איילת שקד, ביקש גם הוא להגיב לדברי נציגת המשרד ואמר: "שרת המשפטים ביקשה שאומר בשמה את הדברים הבאים – 1. עמדת שרת המשפטים היא שהליך החקיקה תקין ונעשה ביסודיות. היא מבקשת שתמשיכו לעבוד. 2. שרת המשפטים לא חושבת שנציגת משרדה אמורה לתת ציונים לכנסת ביחס לטיב הליך החקיקה. 3. שרת המשפטים סבורה שראוי היה אם הדברים כלל לא היו נאמרים".
שר התקשורת, איוב קרא, שהגיע גם הוא לדיון וביקש להגיב, אמר: "זאת הייתה משאלת לב של הרבה אנשים במשך שנים, שרצו להוריד רגולציה על שוק התקשורת. קודמי פתחו את המגרה ומהר סגרו, אני החלטתי לפתוח ולא לסגור אותה. אי אפשר לקרוא תיגר על משהו שהוא משאלת לב של כל מי שדוגל בדמוקרטיה ופיתחת השוק והתאמתו לעידן החדש. ניסיתי להיטיב עם כל הנוגעים, שכולם יהיו מרוצים. יש פה הכרעות שרק נבחרי הציבור שהם הריבון צריכים לקבל. מי שרוצה להיות במקומם שילך להיבחר".
לאחר מכן דנה הוועדה בבקשת קשת ורשת לפרוס גם את חובות העבר שלהם, בהמשך לפריסת החובות שאושרה לערוץ 20 ולהלא טי.וי. יו"ר הרשות השנייה שמאלוב ברקוביץ' אמרה כי היא תומכת בבקשה לפרוס חובות מ-3 שנים לחמש שנים וכי צריך לתקן זאת בחקיקה. נציג משררת התקשורת, עו"ד זיו גלעדי, אמר כי הוא לא חושב שיש מקום לפריסה נוספות, מאחר שחובות הערוצים כבר נפרסו בעבר. היו"ר קיש אמר כי מאחר שאין הסכמה הוא לא מתכוון לאשר זאת, וביקש מח"כ כבל לדון בכך במסגרת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכלכלה.
עוד עלתה סוגיית הורדת חובות הערוצים המסחריים הגדולים להשקעה בקולנוע. היו"ר קיש אמר כי לצערו לא נמצא תקציב של משרד התרבות או משרד התקשורת על מנת להפחית ב-50% את חובות ההשקעה בקרן הקולנוע, ולכן בכוונתו להיענות לבקשת הערוצים המסחריים להכיר להם בהשקעה בקולנוע כהשקעה בסוגה עילית. הוא הסביר כי כיום 50% מההשקעה מוכרת כהשקעה בסוגה עילית. מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה אק"ט, איתמר אביטן, התנגד ואמר כי הערוצים כבר קיבלו הקלות בהשקעה בתוכן. בעקבות זאת הודיע היו"ר קיש כי הושגה הסכמה לפיה 75% מההשקעה בקרן הקולנוע תוכר לערוצים כסוגה עילית, במקום 50% כיום.
בשעה זו נמשך הדיון בסעיפי ההצעה הנוגעים ברגולציה שתחול על הערוצים הייעודיים לאחר המעבר לפיקוח הרשות השנייה. כאמור, הוועדה צפויה להשלים היום את הדיון בהצעת החוק, ולאחר מכן יוכן נוסח מסודר שצפוי להיות מפורסם לציבור ב-8 בפברואר.
