מספר הצעות חוק משמעותיות אושרו במסגרת התכנית הכלכלית ל-2019

ועדת שרים לתיקוני חקיקה אישרה שורה של הצעות חוק שמוביל שר האוצר במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019. ההצעות הינן חלק מהתוכנית הכלכלית לשנת 2019 שאושרה בממשלה לפני כשבועיים. ההצעות מהוות חלק משמעותי במאבק שמוביל שר האוצר, משה כחלון, לצמצום הפערים בחברה ולהקלה ביוקר המחיה ובמחירי הדיור

בין ההצעות שאושרו היום (ראשון):

מעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור – במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל באמצעות הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין בנקים תתאפשר ניידות בין בנקים "בלחיצת כפתור"- מנגנון חדש לחלוטין שיבטל את הבירוקרטיה המתישה הכוללת העברת הוראת קבע מול המוטבים השונים, ביטול כרטיסי האשראי, החלפת שיקים למי ששולמו מראש, הודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחרי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש. הלקוח יצטרך רק לבצע פעולות פשוטות שמסתכמות בפנייה לבנק החדש ויידוע שלו בדבר מספר חשבון הבנק הישן. הפחתת חסמי המעבר בין

הבנקים צפויה להביא להגברת האיום התחרותי בין הבנקים וכך לשיפור השירות וירידה בעמלות ובריביות שמשלם משק בית בישראל.
הסרת חסמים בייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחייה – כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה מקודמת רפורמה כוללת לעידוד הייבוא האישי. רפורמה זו נועדה להסיר חסמים קיימים לייבוא האישי המהווה ערוץ להגברת התחרותיות והפחתת המחירים בשווקים ריכוזיים. צעדים אלה מבוססים על עבודת ועדת היגוי שעסקה בחודשים האחרונים בבחינת כלל החסמים בייבוא האישי, וההצעות לפתרונם, במטרה להגביר את התחרות באמצעות הייבוא האישי ולהוביל להפחתת יוקר המחייה. בין הצעדים בהחלטה שאושרה על ידי הממשלה, נכללים קביעת כלל אחיד ודאי וברור לכמויות הניתנות לייבוא ביבוא אישי, יישום רפורמות משמעותיות במשרדי הממשלה השונים לטובת צמצום דרישות רגולטוריות לייבוא אישי כדוגמת ביטול הצורך בקבלת אישור לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים רבים ועוד, וכן יצירת מערכת שקופה, מקיפה ונהירה לצרכן שתספק לו את כלל המידע הרלבנטי לייבוא אישי.

תיקוני החקיקה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019, כוללים הקלות בתחום ייבוא מוצרי תעבורה וחלפים לרכב שיאפשרו לצרכנים לייבא את מוצרי התעבורה הנדרשים באישור משרד התחבורה בכמות גדולה יותר וללא מגבלת תדירות, ביטול הצורך בעמידה בחובת תקן רשמי עבור מוצרי צריכה המיובאים בייבוא אישי ועוד. תיקונים אלה הם חלק מיישום כולל של המלצות הוועדה.

טיוב הליך רישוי עסקים- תוקם וועדה שתקבע מהו עסק בעל חשיבות לאומית. עסקים שיוגדרו כך, יועברו מסמכות הרישוי של הרשות המקומית לסמכות משרד הפנים. זאת, בכדי להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע את הקמתו של עסק בעל חשיבות לאומית באמצעות מנגנון רישוי עסקים.
במטרה לשמור על מנגנון המיועד למקרי קיצון בלבד, תידרש הכרזה של הממשלה על כל עסק בעל חשיבות לאומית, בכדי שרישויו יתבצע באמצעות משרד הפנים. הכרזה זו תינתן רק לאחר המלצה של צוות מנכ"לים, שיורכב ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הפנים, אשר קבעו כי העסק המדובר הינו בעל חשיבות לאומית, וכן כי קיימת הצדקה בנסיבות העניין לכך שהרישוי להם יעשה על ידי משרד הפנים.

קידום מסילת רכבת נוספת באיילון- הקמת מסילת רכבת נוספת בפרוזדור איילון תסייע בהתמודדות עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל במעבר צה"ל הצפוי לנגב. על מנת להקים את המסילה הרביעית, קיים תנאי הכרחי והוא יצירת שטחי הצפה שיהוו פתרון ניקוז לנחל איילון על בסיס שטחים המצויים בחלקם בשטח מקרקעי בית הספר מקווה ישראל (בהתאם לתכנית המתאר המאושרת).
נוסף לשטחי ההצפה שאינם דורשים הפקעה, נדרש להפקיע שטח בהיקף של כ- 60 דונם חקלאיים עבור שטח המסילה החדשה. על מנת לאפשר את קידום התכנית, נדרש לבצע שינויי חקיקה המובאים במסגרת חוק ההסדרים.

הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות בירושלים ובבאר שבע- רשויות מטרופוליניות לתחבורה יוקמו בחקיקה ויהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה בתחומי המטרופולין. הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופוליניות הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה- OECD, והיא מאפשרת לתת מענה איכותי ובר קיימא לקשיים העומדים לפתחה של מדינת ישראל בהרחבת השימוש בתחבורה הציבורית ופיתוח תשתיות ואמצעים משלימים נדרשים. המודל המוצע מאפשר את שימור סמכותו של משרד התחבורה לקביעת מדיניות תחבורה ציבורית והובלת פרויקטי תשתיות משמעותיים, ובמקביל, ריכוז הטיפול בהיבטי תחבורה ציבורית מטרופוליניים בידי הרשויות המטרופוליניות, כגוף מקצועי שמכיר היטב את צרכי המטרופולין, תוך מתן סמכויות מתאימות.

צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה בכלי רכב מרובי נוסעים- ההחלטה מאפשרת שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לאכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית. החקיקה תאפשר הקמה של נתיבים מהירים חדשים במטרופולין תל אביב, וכן נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנת"צים, כך שהשימוש באמצעים אלו ייתן למשתמשים קדימות ברשת הדרכים ויאפשר להם קיצור משמעותי בזמני הנסיעה אל העבודה וחזרה, או בשעות הגודש.

עידוד התקנת מתקנים סולאריים – על מנת לקדם את השימוש באנרגיות מתחדשות, יוגדל הפטור מהיטל השבחה על מתקנים סולאריים עד 6,000 מ"ר וזאת לעומת 200 מ"ר בפטור הקיים. צעד זה צפוי להוות תמריץ משמעותי לעידוד ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות כחלק מצעדי הממשלה בתחום.

רשויות מקומיות (תכנון ובניה חלק ב')- שיווק מקרקעין מותנה במציאת פתרונות לביצוע עבודות הפיתוח בתחומי המקרקעין המשווקים. ללא הבטחת ביצוע עבודות הפיתוח בתוך פרקי זמן סבירים, נוצר עיכוב ממשי בשיווק מגרשים ליזמים, שעומד בניגוד למדיניות הממשלה בדבר הגדלת היצע הדיור בישראל.

הסמכות לביצוע עבודות הפיתוח האמורות מסורה לרשויות המקומיות, ולשם כך הוקנתה להם הסמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים שיאפשרו, בין היתר, גביית היטלי פיתוח לטובת מימון ביצוע עבודות הפיתוח.

בשל העובדה שלעיתים עבודות פיתוח מעוכבות ואף לא מבוצעות כלל, באופן שמוביל לעיכוב ממשי בשיווק יחידות דיור למגורים, מוצע שרשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יהיו רשאים לבצע, עבודות פיתוח לצורך מימוש תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בניה, במקום הרשות המקומית. תנאי לביצוע העבודות כאמור הוא שנשלחה לרשות המקומית הודעה בדבר הכוונה לשווק את המקרקעין שבתחום התכנית והרשות המקומית לא השיבה להודעה תוך חודשיים או השיבה שאין בכוונתה לבצע את העבודות בתוך פרק הזמן שנכתב בהודעה. ההודעה תכלול את מפרט העבודות שבכוונת הגוף המוסמך לבצע וכן את התקופה הנדרשת לביצוע העבודות.

עירוב שימושים וניצול יעיל של הקרקע- הצעה זו נועדה לאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות שילוב שימושים שונים באותו המתחם, כגון מבני ציבור, תעסוקה ומבני מגורים. כיום, ההפרדה הקיימת בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה ומוסדות הציבור, יוצרת קשיים בקידום בנייה רוויה באזורים דלים בקרקע ובעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית, המהווים שיעור ניכר בהיקפי תכנון בנייה עתידיים למגורים. התיקון מבקש לאפשר לוועדה מקומית מוסמכת לבצע עירוב שימושים במתחמי תעסוקה ולהוסיף במתחמים אלו שימושים למעונות יום, לדיור להשכרה, למעונות סטודנטים, לדיור מוגן ולצרכי ציבור. שילובם של שימושים אלו באותו שטח המיועד לתעסוקה יביא לניצול יעיל של השטח וליצירת מרחב עירוני פעיל בכל שעות היום, הכולל שימושים נרחבים התומכים זה בזה באותו המתחם.

ייעול הליך הוצאת היתרי הבניה- כיום הליך קבלת היתר הבנייה בישראל ארוך מהממוצע במדינות ה- OECD(209 ימים אל מול 120 ימים בממוצע במדינות ה-OECD) ומורכב משלבים רבים יותר. על כן מוצע:

א. היתרים תשתיות – כיום תכנון מפורט לתשתיות לאומיות מתבצע הן בוועדה לתשתיות לאומיות והן במועצה הארצית לתכנון ובנייה. מוצע להשוות תכנית בסמכות ארצית הכוללת הוראות ברמה מפורטת, לתכנית לתשתיות לאומיות, בכל הנוגע לסמכות בדבר הוצאת היתרים, ולקבוע שגם בתמ"א מפורטת או בתשתיות לאומיות שהינן חלק מתכנית שתוכננה בותמ"ל, תינתן אפשרות להגיש בקשה להיתר מכוחה, לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות.

ב. תמרוץ לקיצור זמני מתן התשובות להיתרים של גופי התשתית – בהליך רישוי הבנייה נדרש שיתוף פעולה בין גורמים רבים (דוגמת חברת החשמל, מקורות, רשות העתיקות וכד') לבין רשות הרישוי המקומית שהיתר הבנייה ניתן על-ידה. אי-עמידתם של גורמים אלו בלוחות הזמנים המוגדרים בתקנות התכנון והבנייה, מובילה לעיכובים רבים בהליכי הרישוי. על כן מוצע לקבוע פיצוי בגובה של 350 ₪ בעד כל יום איחור, שאותו ישלמו הגורמים שאינם עומדים בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ליזם התכנית.

ג. לאפשר לוועדה המחוזית להוציא היתר בנייה לאחר ערר – סעיף 152 לחוק התכנון והבנייה קובע כי ועדת ערר רשאית לקבוע כי ההיתר המבוקש יינתן על-ידה. אולם, לוועדות הערר אין למעשה את היכולת ואת כוח האדם לתת היתרי בנייה. לפיכך, על מנת למנוע מצב בו ההיתר לא ניתן על אף החלטת ועדת הערר, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם קיבלה ועדת הערר להיתרים את הערר, מגיש התכנית יהיה רשאי לפנות גם לרשות הרישוי המחוזית לשם הוצאת היתר הבנייה.

ייעול פעילותן של החברות הממשלתיות והגברת השקיפות-

א. לקבוע כי רק מינויים של המשנה והסגנים למנהל הכללי, המנהל לענייני הכספים, המבקר הפנימי, היועץ המשפטי ופקידים בכירים נוספים שיקבע דירקטוריון החברה, יהיו טעונים אישור דירקטוריון החברה מכוח סעיף זה.

ב. לקבוע כי חברה ממשלתית תחויב לפרסם לציבור דו"חות וכן כל מסמך אחר שיקבע שר האוצר שעל החברה או נושא משרה בה להגיש לרשות החברות הממשלתיות לפי חוק, או שלדעת החברה קים עניין ציבורי בגילויו לציבור, הכל בכפוף לסייגים שייקבעו. הרשות תהיה רשאית לפרסם מידע שלא פורסם על-ידי החברה ללא הצדקה, לאחר שנתנה לחברה אפשרות להביע את עמדתה.

רשות שדות התעופה- העברת 1.2 מיליארדי ש"ח מעודפי המזומן של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה בשנת 2019. החל משנת 2020, העברת תמלוג שנתי בגובה של 50% מהרווח הנקי השנתי של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה. במסגרת זו, נקבעו כללים לשיטת הדיווח והבקרה החשבונאית של הרשות, כך שתתאפשר קביעה של ההכנסות והרווחים בשיטה החשבונאית המקובלת. בנוסף, ההחלטה כוללת קביעת פטור מארנונה על שטחי נמל התעופה בן גוריון. נמל התעופה מוגדר כיום כשטח שאינו משויך לרשות מוניציפלית מסוימת, לאור זאת רשות שדות התעופה אחראית למלוא השירותים המוניציפליים הנדרשים לנתב"ג ומתשלומי ארנונה על שטחיה. ההחלטה מעגנת את המצב בחקיקה.

מסים:

הטבת מס למשרתי מילואים שזכאים לתגמול מיוחד על שירותי מילואים פעיל- ההחלטה מעניקה הטבת מס למילואימניקים שמשרתים מעל ל-32 ימי מילואים בשנה. משרתי מילואים ששירתו יותר מ-32 ימי מילואים בשנה קיבלו מהצבא מענק מיוחד. בגין אותו מענק שילמו המילואימניקים עד כה מס של 25%. כעת, על פי החלטת שרי האוצר והביטחון יבוטל המס. המשמעות היא שבקרוב יקבלו אלפי משרתי מילואים מאות שקלים יותר במסגרת התגמול המיוחד. עלותה התקציבית של ההחלטה מוערכת ב-7.5 מיליון שקלים לשנה. החלטה זו היא החלטה ראשונה של צוות משותף למשרדי האוצר והביטחון המגבש דרכים נוספות כדי להקל על משרתי המילואים וחיילי צה"ל. החלטה זו מצטרפת להחלטת שר האוצר, משה כחלון, להעלות ב-50% את שכר חיילי החובה, החלטה שנכנסה לתוקף בתחילת 2016, ולהחלטות שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על תגמול בגובה חצי נקודת זיכוי למס למפקדים בשירות מילואים ועל הגדלת התגמול למשרתי מילואים עצמאים ב-25%.

הארכת הוראת שעה להגדלת והשוואת נקודות זיכוי להורים עובדים בגין ילדים כחלק מתכנית נטו משפחה- לצד הקצבאות האוניברסליות, מעניקה תכנית "נטו משפחה" של משרד האוצר, תוספת משמעותית לנקודות הזיכוי הניתנות להורים בגין ילדים מיום היוולדם ועד תום שנת המס בה מלאו לילד 5 שנים. זאת, באמצעות הוספת נקודות הזיכוי והשוואתן בין גברים לנשים. הגידול בהכנסה הפנויה של בני זוג שלהם ילדים, צפוי להסתכם בעקבות המהלך באלפי שקלים בשנה. עלות: 1.8 מיליארד שקל בשנה.