נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, הגיש היום (שלישי) את הדו"ח השנתי של הנציבות לשרת המשפטים, איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. הדו"ח סוקר את פעילות הנציבות לשנת 2017, לרבות הטיפול השוטף במאות התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה, הגשת דוח ביקורת נרחב בנושא המכון הפתולוגי, מתן המלצות אופרטיביות וקידום סוגיות חשובות שהגיעו לפתחה.
במהלך השנה החולפת טיפלה הנציבות ב-356 פניות. 41 תלונות נמצאו מוצדקות, כשחלקן העידו על ליקויים מערכתיים שהובילו למתן המלצות אופרטיביות, שהועברו על ידי הנציב לשרת המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה ולגופים המבוקרים.
מדובר בתלונות פרטניות שהיה בהן כדי להצביע על תופעה רוחבית ביחס לגופים המבוקרים, אשר דרשו בחינתו של הנציב. במקרים אלה, ככל שהתלונה גילתה כשל מערכתי, נדרשה הנציבות להימנע מלשים המלצתה במיטת סדום הנוגעת אך למקרה שהועלה באותה פנייה, ולהאיר על התופעה כולה ועל הצורך בתיקונה ובהסדרתה, למען שיפור פעילותו של הגוף המבוקר ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. מדובר בהמלצות, לעיתים דרמטיות, שיש בהן כדי להשפיע על כלל התנהלות הגופים המבוקרים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
במהלך השנה החולפת, ניתנו, בין היתר, ההמלצות האופרטיביות הבאות:
• תיעוד ראיונות עדים: בעקבות מספר תלונות שהוגשו לנציבות, במסגרתן הועלה חשש להדרכת עדים על ידי תובעים עד כדי זיהום עדותם בבית המשפט, המליץ הנציב כי ראיונות עדים יתועדו באופן דיגיטלי, שבכוחו לשקף הריאיון בצורה אמינה, סדורה, מדויקת ונוחה לצדדים, ולסייע בכך במלאכת עשיית משפט וצדק. תיעוד שכזה נכון להתבצע, בעידן הנוכחי, בדרך של הקלטה ו/או צילום הריאיון. תיעוד אובייקטיבי שכזה ימנע מחלוקות והתדיינות בבתי המשפט, כמו גם יסייע בשמירת המידע בצורה נאותה, לשם פיקוח בעת הצורך של הדרג הממונה.
• גבולות מותר ואסור במשא ומתן: מדובר היה בתלונתו של נאשם, לפיה במסגרת משא ומתן עם הפרקליטות הוצע לו שהמדינה תחזור בה מכתב האישום. אולם, על פי ההצעה, היה עליו להצהיר לבית המשפט כי בכך נסתתמו טענותיו. התלונה נמצאה מוצדקת. בהחלטתו קבע הנציב, כי התניית הצעה של הפרקליטות לחזור מכתב אישום בוויתור על זכותו של הנאשם לעתור לפיצוי בהמשך הדרך, הינה התניה שאינה מותירה לנאשם, הלכה למעשה, כל שיקול דעת ויש בה כדי לאיין את הסכמתו החופשית.
• אופן סגירת תיק נגד חשוד: בעקבות תלונה שהוגשה בנושא זה, מצא הנציב להמליץ כי הודעה לחשוד על סגירת תיק חקירה נגדו תימסר לו בד בבד עם קבלת החלטת הסגירה על ידי הפרקליטות, ללא קשר להעברת התיק למשטרה. בהמלצה זו נקבע כי אין זה ראוי שחשוד ימתין זמן ממושך עד לקבלת הודעה על סגירת התיק נגדו על ידי משטרת ישראל, בשעה שכבר נתקבלה החלטה כזו על ידי הפרקליטות. "החלטת הפרקליטות הינה החלטה דרמטית עבורו ועבור בני משפחתו ואין מקום להאריך תקופה זו בשל נסיבות מנהליות כאלה ואחרות", כך כתב הנציב, "מדובר בזכותו של אדם לחיות ולשוב לשגרת חייו במהרה, לאחר שהוחלט על ידי הפרקליטות לסגור תיק חקירה בעניינו".
• ביעור תיקים: במהלך בירור תלונה נגלה כי תיק חשוב, מיוחד ורגיש בוער יחד עם ההחלטה של הגורם המוסמך, על כלל נימוקי הביעור וזהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את אותו תיק. בהחלטתו, המליץ הנציב בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות לעניין ביעור תיקים, ובפרט – ביעור תיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת ו/או עניין מיוחד. כן קבע הנציב, כי הגורם המוסמך שיורה על ביעור התיק ינמק בכתב הטעמים להחלטתו, וכי נימוקים אלו יישמרו גם לאחר ביעור התיק.
• ניהול הליכים פליליים על ידי מוסמכי היועץ: בעקבות תלונה בנושא, מצא הנציב להמליץ כי מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה יידרשו להביא לידיעת פרקליט המדינה או מי שהוסמך על ידו, מידע מהותי בדבר הערות והמלצות בית המשפט בצמתים מהותיים בניהול ההליך הפלילי. קל וחומר, כאשר המלצות בית המשפט כוללת ביקורת מהותית על התנהלות התביעה וחוזרות על עצמן.
• אופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ציבורית: בעקבות תלונה בעניין גניזתו של תיק, תוך ימים ספורים, שהעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי, מצא הנציב להמליץ בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית ו/או תיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי ו/או בעלי חשיבות עניינית אחרת. בנוסף ציין הנציב כי יש לשקול בהנחיות אלו, קביעה כי סגירת תיק שכזה תיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף (בנפרד מהפרקליט המלווה) ו/או כי תיק שכזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.
• מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה: בעקבות תלונה שהוגשה בנושא המליץ הנציב, כי דרכי מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה ייעשו על פי לוחות זמנים מתוחמים במפורש. חריגה מלוחות הזמנים הנ"ל ראוי שתוביל, בתיקים רגישים שיוגדרו, לפנייה מיוחדת בנושא של הפרקליטות לראש אגף החקירות או למי מעוזריו.
דוח המכון הפתולוגי:
לצד הטיפול השוטף בתלונות, פורסם השנה על ידי הנציב דוח המכון הפתולוגי, שעסק בהתנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית וכן במספר היבטים בהתנהלות המכון עצמו. במסגרת הדוח קבע הנציב ביחס לפרקליטות מספר קביעות בהן: הפרה ביודעין של צווי בית משפט על ידי הפרקליטות; אי מסירה (או עיכובים במסירה) של מידע מהותי וחומרי חקירה מהפרקליטות לסנגוריה; הערמת קשיים מצד הפרקליטות על ההגנה בקבלת ראיות חשובות לצורך ניהול המשפט; ואי הקפדה על קבלת תיק העבודה של המכון, המהווה לעיתים חומר חקירה – פגם העלול לרדת לשורש סמכות כתב האישום. בנוסף, נמצא פער מבני וחוסר סימטריה בין הסנגוריה לפרקליטות בנוגע לנגישות לחומרי המכון, וכן נמצא במהלך הביקורת כי במספר מקרים נערכו שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון בקשר לנאשם, לכאורה ללא בסיס והנמקה.
במסגרת עבודת הביקורת המליץ הנציב על מספר שינויים שיש בכוחם למנוע הישנות הליקויים המנויים בדוח, לייעל ולשפר קשרי העבודה בין פרקליטים מהתביעה ומהסנגוריה לבין מומחי המכון, ולעגן את המכון כגוף מקצועי ואובייקטיבי העומד לשירות התביעה, כמו גם לשירות ההגנה במקרים מסוימים, כמפורט בדוח.
כך, בין היתר, המליץ הנציב על חובת תיעוד מלא, בזמן אמת ובאופן מקביל, הן בפרקליטות והן במכון, של כל קשר המתקיים בין השניים, והעברתו לסנגוריה; חובת הנמקה של כל שינוי בחוות דעת רופא המכון; העברת 'תיק העבודה' של המכון לפרקליטות ולסנגוריה; העמדת חוות דעת רופאי המכון בתיקים קודמים לעיון הפרקליטות והסנגוריה, כאחד;מתן חוות דעת של רופאי המכון לסנגוריה; ונוכחות מומחה מטעם הסנגוריה בכל נתיחה שלאחר המוות בחשד לפלילים. כן המליץ הנציב על בדיקה ובחינה של המקרים שחלו בהם שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה (עמ' 80-79 לדוח).
הצעת הנציב לתיקון החוק:
במהלך השנה האחרונה הגיש הנציב לשרת המשפטים הצעה לתיקון חוק תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שנכנס לתוקפו באוגוסט 2016. לגישת הנציב, החוק, בנוסחו דהיום, מקשה על הנציבות למלא תפקידה בצורה נאמנה ומקצועית.
ההצעה כוללת תיקונים מהותיים, ובכללם – מתן אפשרות לנציב לפתוח בבירור יזום של סוגיות מהותיות המגיעות לידיעתו; הפרדה בין הנציבות ליועץ המשפטי לממשלה, הנמנה על מבוקריה; מתן תוקף ברור וחד משמעי להמלצות הנציב; והקלה בחסמי הפרסום החלים היום על הנציבות (עמ' 86-83 לדוח).
נתונים מרכזיים מהדוח:
• בשנת 2017 התקבלו בנציבות 356 פניות.
הטיפול ב-315 פניות מתוכן (כ-88%) הסתיים באותה שנה.
• 249 מהפניות שהוגשו בשנת 2017 הוגדרו כתלונות (שאר הפניות עניינן בקשות לבירור או לידיעה בלבד).
הטיפול ב-208 תלונות מתוכן (כ-84%) הסתיים באותה שנה.
זאת בנוסף ל-88 תלונות שהוגשו בשנים קודמות ובירורן הסתיים במהלך שנת 2017.
• בסך הכל טיפלה הנציבות במהלך שנת 2017 ב-337 תלונות
שרת המשפטים, איילת שקד: "מהדוח עולה עשייה רבה ומבורכת של הנציבות הן בעזרה לאזרח הפרטי ושמירה על זכויותיו, הן בחשיפת ליקויים מערכתיים ותיקונם. עשייה זו מדגישה את החשיבות הרבה בקיומה של ביקורת מקצועית, עניינית ואובייקטיבית על מייצגי המדינה בערכאות. יש לברך על שיתוף הפעולה הפורה הקיים היום בין הנציבות לבין הגופים המבוקרים, אשר מאפשר שיח יעיל, שקוף ומקצועי, שיש בו כדי לחזק את הגופים המבוקרים ואת אמון הציבור בהם"
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט: "לכולנו יש מטרה משותפת, והיא קידום שלטון החוק במדינת ישראל. אחד הרכיבים המהותיים של שלטון החוק הוא אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, והביקורת מסייעת בהגשמת תכלית חשובה זו. אני מברך את הנציב רוזן על שיתוף הפעולה המצויין ועל השלמת הדו"ח החשוב שלו, שמשמש אותנו רבות באיתור ליקויים וטיפול בהם. אנו לומדים בצורה מדוקדקת את תכני הדוח ומתייחסים לדברים בצורה יסודית בשיתוף צמרת הפרקליטות"
מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "בחלוף שנה, נראה כי נציבות התלונות ביססה את מעמדה כגוף נגיש, לציבור, יעיל ומקצועי בעבודתו. מהנתונים המפורטים בדו"ח, ניתן ללמוד על תרומתו של מנגנון בירור התלונות לשיפור מערך ייצוג המדינה בערכאות, בפרט במקרים בהם מסקנות בירור התלונה מאפשרות הפקת לקחים ברמת הארגון. הקמת הנציבות שינתה את תפיסת הבקרה על עבודת מייצגי המדינה בערכאות, ברמה התודעתית והמעשית. השינוי מורגש היטב בפעילותם של מייצגי המדינה, כמו גם בממשק שבין הציבור, שזכה בכלי אפקטיבי לבירור תלונותיו, לבין רשויות המדינה, האמונות על בקרה ובירור תלונות ביחס למייצגי המדינה בערכאות".
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן: "מייצגי המדינה בערכאות, כנאמני ציבור, פועלים מטעם המדינה ועליהם לשוות לנגד עיניהם כל העת חובתם לפעול בשקיפות ובהגינות מרבית. ביקורת נוקבת, עניינית ונחושה הכרחית להעצמתם של הגופים המבוקרים. יש בביקורת זו, כאמור, לקדם הגופים המבוקרים ולייעל עבודתם. דברים אלה מקבלים משנה תוקף והדגשה בימים אלה, בהם הפרקליטות נדרשת להחליט החלטות דרמטיות שעיני כל נשואות אליהן. אמון הציבור הינו עיקר ובסיס לעבודת הפרקליטות, שמטבע העולם, אינה חפה מליקויים, שיש לתקנם בביקורת נאמנה, מקצועית ובהירה".
