שטח המחיה לכל אסיר ועצור יעמוד לפחות על 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת

המדינה הגישה לבג"ץ בקשה לשינוי מועד קיום פסק הדין בעניין שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור, כך שייקבע כי המועד הסופי לביצועו יחול בשנת 2027, אז יעמוד מרחב המחייה לכל אסיר ועצור על 4.5 מטר מרובע. זאת, בהתאם להחלטת ממשלת ישראל בדבר שדרוג מערך הכליאה והרחבת מרחב המחייה בבתי הסוהר במדינת ישראל, ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה.

בפסק הדין של בג"ץ שניתן ביוני 2017 נקבע כי על המדינה לעשות את הנדרש כך שתוך 18 חודשים שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יעמוד לפחות על 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת (או 4.5 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת). בפסק הדין נאמר, כי הרחבת מרחב המחיה לאסירים יכולה להיעשות במספר אופנים, שניתן לחלקם לשתי קטגוריות עיקריות: האחת, הרחבת שטח המחיה בין אם ע"י שיפוץ התאים הקיימים ובין אם ע"י הוספת תאים חדשים (וכן שילוב של השניים); השניה, התאמת אוכלוסיית העצורים והאסירים לתנאים שנקבעו בפסק הדין, בין אם ע"י שחרור אסירים קיימים ובין אם ע"י הקטנת "זרם הנכנסים" (ושילובם של השניים).

בבקשת המדינה נאמר, כי החלטת הממשלה העומדת ביסוד בקשה זו מאמצת כל אחת מדרכי פעולה אלו, ומבטיחה את כלל המשאבים והתקציבים הנדרשים לצורך מימושן, כמו-גם את שינוי המארג הנורמטיבי הנדרש להן. "החלטת הממשלה מבקשת להעמיד פתרון ארוך טווח ובר-קיימא לבעיית הצפיפות בבתי הכלא, תוך הפנמה מלאה של העקרונות החוקתיים ששורטטו בפסק הדין. החלטת הממשלה שניצבת במוקד בקשה זו מוציאה, אפוא, מן הכוח אל הפועל מהלך חסר תקדים בהיקפו ובחשיבותו, היסטורי כמעט, עבור העצור והאסיר בישראל".

הדברים נכונים הן ביחס לתקציבים הממשלתיים המוקצים לטובת שדרוג מערך הכליאה ולטובת הרחבת מרחב המחייה בבתי הסוהר (כ-2 מיליארד שקל על-פני תשע שנים, מתוך כלל התקציב ליישום החלטת הממשלה העומד על כ-2.8 מיליארד), והן ביחס להקצאת תקציבים ממשלתיים לתגבור, שיפור וטיוב מערכות השיקום וחלופות המאסר והמעצר, לרבות הקמת בתי משפט קהילתיים נוספים, אשר יאפשרו בתורם שינוי במדיניות התביעה. בנוסף, וכדי לתת מענה מסוים להורדת הצפיפות בטווח הזמן המידי הוחלט על חקיקת הוראת שעה ייעודית להרחבת מנגנון השחרורי המינהלי.

מטבע הדברים, נאמר בבקשת המדינה, פעולות אלו ידרשו מהמדינה השקעה משמעותית ומתמשכת של תקציבים; הקצאת תשומות תכנון ובינוי; קידום הליכי חקיקה ממשלתיים באופן מואץ; וכן שיפור וטיוב של מערכות השיקום וחלופות המאסר כך שניתן יהיה ליישם את השינוי המדובר במדיניות התביעה. דא עקא, שפעולות אלה ותרגומן בפועל מחייב זמן רב – זמן שחורג במשכו באופן משמעותי מן המועדים עליהם הורה בית המשפט.

המדינה מציינת, כי על-פי הערכת גורמי המקצוע בשירות בתי הסוהר, ובזהירות המתבקשת, הרי שהשגת כשליש ממספר מקומות הכליאה הדרושים לשם קיומו המלא של פסק הדין (כ-1,800 מתוך כ-6,000) צפויה להתממש כבר בתוך כשנה מעת יישום החלטת הממשלה הלכה למעשה, על מרכיביה השונים. כל זאת, באמצעות הוספת כ-823 מקומות כליאה עד שנת 2019 והתאמה של מתקני כליאה קיימים; וכן באמצעות קידום תיקוני חקיקה שונים בתקופה הקרובה בסוגיות של שחרור על תנאי; שחרור מינהלי ועבודות שירות.

באשר לעיתוי הגשת הבקשה, המדינה מציינת כי מיד עם מתן פסק הדין החלה עבודת מטה משותפת למשרד לביטחון פנים, שירות בתי הסוהר, משרד האוצר ומשרד המשפטים, אשר נערכה בהובלת ובליווי הדרגים המשפטיים והמיניסטריאליים הבכירים ביותר, לרבות היועץ המשפטי לממשלה. עבודת המטה, שנועדה למפות את דרכי הפעולה האפשריות למימוש פסק הדין, לאמוד את העלויות הנדרשות לכך; לבחון את השלכות דרכי הפעולה על שלום הציבור וביטחונו ועל הסדר הציבורי ולהכין לוח זמנים לפעולות השונות, ארכה זמן רב שכן היא היתה מורכבת עד מאוד וכללה דיונים רבים, וכן היה צורך לקבל החלטות תקציביות משמעותיות בסדר גודל לאומי. המדינה עומדת בבקשתה על מורכבת המהלך הממשלתי, אשר הצריך קבלת החלטות תקציביות משמעותיות בסדר גודל לאומי, ומבהירה כי נוכח כל זאת הוגשה הבקשה אך עתה.

בסופו של יום, הממשלה אישרה את הצעת ההחלטה שגובשה בעבודת המטה, תוך שהיא מעמידה אותה על שישה אדנים מרכזיים, שבצידם הקצאת התקציבים והמשאבים להבטחת מימושם, כפי שמפורט בסעיף 20 לבקשה.