אמש (שני) נפתח "כנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר ובסינמטק שדרות", בו התקיים גם מושב "ביקורת בזמן אמת ואפקטיביות הביקורת" בהשתתפות דרור אהרון- ראש מועצת גן יבנה, ח"כ יואל חסון, מבקר המדינה- השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' יורם רבין וח"כ בצאלאל סמוטריץ.
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא הדגיש כי, "חוסנת עוצמה ויכולתה של ביקורת המדינה למלא את חובה החוקתית מותנת בעצמאותה, ובאמון הציבור בה. עדיין לביקורת המדינה אין חרב ואין ארנק- הביקורת הייתה ועודנה גורם מכווין וממליץ בלבד. לא אוכל לקבל את הטענה הנשמעת לפיה בשנים האחרונות הרחבתי את הביקורת יתר על המידה והתערבתי בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. ביקורת בזמן אמת נעשת באופן מדוד ורק במקרים מיוחדים שהאינטרס הציבורי מחייב לעשות זאת כבר במועד התרחשותם- לשם מניעת התרחשות הליקוי או הבאה לסיומה בזמן קצר. ביקורת בזמן אמת לא נועדה לעכב או להפסיק את פעילות הגוף המבוקר, ולא נועדה לבוא במקום החלטות מנהלי הגוף עצמו. לכן גם ביקורת הנעשית בזמן אמת- אין משמעותה שהיא נותנת הנחיות לגופים המבוקרים.
מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור אינו חף מבעיות, אך יש להבהיר כי מוסד זה מבוקר באופן מקצועי ויעיל- הן ע"י משרד רואי חשבון חיצוני, הן ע"י הכנסת וועדותיה, הן ע"י בתי המשפט וע"י הציבור והתקשורת. גם בתחום המקצועי, בכל דו"ח ותלונה בה אנו מטפלים עושים בקרות חוזרות ונשנות על מנת "לבקר את המבקר".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ בצאלאל סמוטריץ פתח את הדיון על ביקורת בזמן אמת: "אין מי שיכול לחלוק על חשיבותו הרבה של מוסד מבקר המדינה במדינה דמוקרטית. הויכוח שהיה לעיתים ביני לבין המבקר הוא ענייני ויש מי שלא הבין את חשיבותו לייעל על תהליכי קבלת ההחלטות בקרב הרשות המבצעת. דווקא בגלל שאנחנו צריכים שהמבקר יעשה את תפקידו טוב יש לדאוג שכל אחד יבצע את התפקיד שלו.
יש לעשות הבחנה ברורה בין ביקורת לבין בקרה. הרציונל של מבקר המדינה הוא להיות שחקן מחוץ למערכת- זה יתרונו וחסרונו. היתרון הוא כמובן שמדובר בגורם בעל פרספקטיבה חיצונית שרואה את כל המערכת מלמעלה ובהכרח יש לו זווית ראייה אחרת. גופים שמבצעים בקרה תהליכית תוך כדי יש הרבה, אך הם כולם שחקנים שנמצאים בתוך הרשות המבצעת וכפופים לגורם פוליטי. אני תומך בכך שהמבקר יהיה עצמאי בתנאי שאכן יהיה מחוץ למערכת. ברגע שהמבקר נוטש את העמדה המקיפה הוא חוטא פעמיים: אחת- חוטא לתפקידו המקורי, ושנית- יוצר כפל רגולציה ודורך על מבקרים שמבצעים בקרה (דוגמת חשבים, יועצים משפטיים ועוד). החיסרון הוא שהמבקר לא תמיד צודק בביקורתו כי הוא לא תמיד עד לכל האילוצים ולכן החוק קובע שאין חובה להתייחס להמלצות המבקר.
רק באחרונה המבקר גרם להדרה של 10 חודשים באיוש תפקיד המנכ"ל לביטוח לאומי, והדרה של 3 חודשים של מנכ"ל המשרד להגנה לסביבה מהטיפול במשבר האמוניה. היועץ המשפטי לממשלה דחה את הביקורת הזו שביצע המבקר בזמן אמת והמינוי אושר- אך רק לאחר 3 חודשים שהיו הכי קריטיים לטיפול במשבר. אם נפר את האיזון שבין יעילות לביקורת המדינה לא תזוז והאזרחים יפגעו. תפקידו של המבקר הוא להרים דגל אדום ולתת המלצות, אך לא לתת הנחיות, לגרום לעיכובים של מינויים או להתערב בתהליכי החקיקה של הכנסת. ברוך השם שלא הקשיבו לו". אין לי שום עניין לסרס את מוסד ביקורת המדינה, הוא מבצע את עבודתו בצורה עניינית אך לא לקחת את הסמכות ללא אחריות".
פרופ' יורם רבין, היועץ המשפטי של מבקר המדינה עונה לח"כ סמוטריץ: "התיאוריה שלך מושתת על תיאור עובדתי לקוי. משרד מבקר המדינה כתב דו"ח על קק"ל וניסח ליקויים של מנכ"ל קק"ל שלימים הפך למועמד לביטוח הלאומי, והמבקר לא התערב, לא נכנס לרשות המבצעת ודיבר בדוחותיו- בדיוק כפי שציינת, על מועמד זה. הדו"ח נתקע בוועדת למינויים בכירים שלמדה את הדו"ח (המבקר לא הוציא צו למניעת המינוי). לאחר מכן היה דו"ח נוסף שגם הוא עסק באותו מנכ"ל קק"ל בנושא אחר. ועדת גילה למינויים בכירים שאלה האם להמתין לדו"ח הנוסף והמבקר אמר "עשי כטוב בעיניך" ולכן הטענה שהמינוי של מנכ"ל ביטוח לאומי התעכב בגלל המבקר אינה נכונה. אם בחינת מועמדות חשובה יותר מאשר זכותו של המבקר, ניתנה אופציה לשחרר טיוטה- רק כדי לא לעכב את הוועדה למינויים. המבקר איננו מעכב ואינו מתערב. לעיתים גופים ברשות המבצעת מבקשים לעכב את החלטתם עד שהמבקר ישלים דו"ח כזה או אחר, ואז הוא מאיץ את עבודתו, אך עדיין יש לו לוחות זמנים שהוא צריך לעמוד בהם. גם מבקר המדינה מכיר בכך שביקורת בזמן אמת היא החריג. ברגע שאתה מנסח את חוק המבקר בלשון שלילה "מה אסור לו" מזמין את הגורמים המבוקרים לטעון שיש היבט מסוים של זמן אמת, ולפגום את ביקורת המדינה. הצעת החוק של סמטוריץ לחלק את תיקון הליקויים בין 3 גורמים שונים יחליש את ביקורת המדינה באופן משמעותי. מנעו מהציבור את היכולת לראות אילו ליקויים תוקנו ע"י הגופים המבוקרים בשל התנגדות של סמוטריץ לכך בוועדה לביקורת המדינה. הצעת החוק הנוכחית של סמוטריץ אינה חוקתית ויועץ המשפטי לממשלה קבע כי הצעת החוק הזו אינה ראויה. יש לפעול לשריון חוק מבקר המדינה".
ח"כ יואל חסון שפעל בעבר כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה ציין כי: "אני מצר על העובדה שהמבקר מוצא את עצמו מגן על סמכותו לבצע ביקורת. החוק שאני העברתי לפיו אי תיקון ליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה ייחשב עבירה משמעתית לא היה עובר בכנסת היום- ואז הוא עבר פה אחד. היום יש כאן מערכת שבאה להחליש את כל מה שמפריע לשלטון ופוגע בכל מי שמעוניין לשמור על האינטרס הציבורי. יש להגדיל ולחזק את שיתוף הפעולה בין הוועדה לביקורת המדינה לבין המבקר, והייתי מגדיר לוחות זמנים לכתיבת דו"ח ביקורת כדי לבדוק היתכנות לביקורת בזמן סביר (שכיום הדבר נמצא רק בסמכות המבקר- סעיף 21). הייתי רוצה לראות את הקואליציה והאופוזיציה מחזקות את היכולת של מבקר המדינה לבחון סוגיות בזמן אמת- במשורה כמובן, אבל כאשר נדרש".
דרור אהרון- ראש מועצת גן יבנה ציין אף הוא ש"הביקורת של ח"כ סמוטריץ על מבקר המדינה יכולה להביא לאנרכיה". ביקורת בזמן אמת צריכה להיות במקרים של מנהל בלתי תקין/חריגים או פליליים כי אף אחד מאיתנו לא רוצה להיתפס בלי מיגון. סמוטריץ מבקש להסיר את השיניים של מבקר המדינה לחלוטין. ועם זאת, אני מסכים שצריך להיזהר ושהמבקר לא ייכנס לעניין הביצועי ולא לגרום לקיפאון ברשויות".
