המאבק בגזענות: היחידה הממשלתית הגישה את הדו"ח הראשון

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה היום (רביעי) את דו"ח הפעילות הראשון שלה, בתום השנה הראשונה לפעילותה. אחד מתפקידיה המרכזיים של יחידת התיאום הוא מעקב אחר יישום המלצות וועדת פלמור וקידומן, המלצות שכאמור קיבלו תוקף החלטת ממשלה. מבין 52 החלטות אלו, 31 בוצעו באופן מלא, 17 נמצאות בהליך ביצוע ו-4 טרם בוצעו. מדובר בהחלטת ממשלה שבאופן מרשים ויוצא דופן יושמה כמעט במלואה תוך שנה וחצי מיום שניתנה.

כזכור, בשנת 2015 פרצה מחאה ציבורית רחבה שהובילו צעירים יוצאי אתיופיה, אשר עסקה בגזענות הממסדית בכלל ובאלימות שוטרים ושיטור יתר של המשטרה כלפי בני הקהילה בפרט. מחאה  זו והשיח הציבורי הרחב שהחל בעקבותיה, הביאה להכרת ממשלת ישראל בקיומה של גזענות ממסדית, ובצורך להתמודד עם תופעת הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה ולטפל בה. בהמשך ישיר לכך התקבלה החלטת ממשלה להקמת ועדה בין משרדית למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור.

דו"ח הסיכום של הוועדה הבין משרדית כלל עשרות המלצות משמעותיות ליישום מידי, כשהמרכזית בהן היא הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שתרכז את פעולות הממשלה למיגור הגזענות הממסדית כלפי יוצאי אתיופיה בפרט וכלפי אוכלוסיות נוספות מקרב אזרחי המדינה בכלל.

עיקרי תפקידי היחידה, כפי שנקבעו בהחלטת הממשלה, כוללים תיאום וסנכרון הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה, קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול, מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבין-משרדי למיגור גזענות (המלצות ועדת פלמור), בחינת הצורך בשינויי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שרת המשפטים, וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים.

מאז הקמתה קידמה היחידה שורה ארוכה של המלצות ועדת פלמור והובילה, תוך שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ליישומן בשטח. להלן מספר דוגמאות בולטות:

דוגמאות לתלונות שהתקבלו ביחידה וטופלו על ידה בשנה החולפת:

חשד למדיניות גזענית במעלה אדומים: הורי תלמיד כיתה א' ממוצא אתיופי המתגורר במעלה אדומים, לא הורשו לרשום את בנם לבית הספר הקרוב לביתם, שבו לומדת אחותו הגדולה. לטענת הרשות בבית הספר הקרוב לביתו של התלמיד יש ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה ועל כן החליטה הרשות, כי הילד ילמד בבית ספר בצידה השני של העיר, רחוק מסביבת מגוריו.

אופן הטיפול ותוצאותיו: היחידה פנתה לראש עיריית מעלה אדומים לשנות מדיניות זו לאלתר, ופעלה בשיתוף פעולה עם גורמים במשרד החינוך, במשרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים. בעקבות התערבות היחידה שינתה הרשות המקומית את עמדתה והילד נרשם לבית הספר בו הוריו רצו שילמד.

הפליית תלמידים ממוצא אתיופי ע"י נהגת חברת "דן": התקבלו מספר תלונות של תלמידים ממוצא אתיופי, שהעלו חשד להפליה גזענית על ידי נהגת המועסקת בחברת "דן". על פי התלונה,  עם סיום יום הלימודים, ביקשו מספר תלמידים ממוצא אתיופי להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית בקו  25 של חברת דן בתל אביב. לתדהמתם, נהגת האוטובוס סירבה להעלות אותם לאוטובוס על רקע מוצאם האתיופי.

אופן הטיפול ותוצאותיו:  ראש היחידה נפגש עם הורי התלמידים ובמקביל פנה למנכ"ל חברת דן ודרש טיפול מידי באירוע. המענה שקיבלה היחידה מחברת "דן" לא היה מספק ועיקרו התמקד בנהגים יוצאי אתיופיה שעובדים בחברה, כמו גם עובדים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. בהמשך לכך הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מגבש כתב תביעה נגד חברת "דן" ונגד הנהגת.

הפליית צעירה ממוצא רוסי בקבלה לעבודה על רקע מוצאה: צעירה ממוצא רוסי תושבת כרמיאל שעלתה לישראל בילדותה, ניסתה להתקבל לעבודה ל'שניצליה'. במהלך הקשר ביניהם נציגת המסעדה לצעירה בשאלה אם היא 'יהודייה'. הצעירה נבוכה מהשאלה השיב בחיוב, ולמרות זאת החליטו נציגי המסעדה כי יבדקו את העניין והצהירו: "אצלנו רוסיות לא עובדות".

אופן הטיפול ותוצאותיו: לאור טענות המסעדה כי פעלו בהתאם למדיניות הרבנות, מתקיימת בחינה עם פרקליטות המדינה לגבי שינוי מדיניות זו.

קמפיין ממשלתי המנציח תפיסות סטראוטיפיות: משרד הכלכלה פרסם קמפיין לצורך קידום תעסוקה איכותית ליוצאי אתיופיה. הקמפיין עורר ביקורת קשה מצד יוצאי אתיופיה, שבין היתר, פנו ליחידה לפעול להפסקת הקמפיין בטענה כי הפרסום מעודד ומנציח סטראוטיפים שליליים בנוגע ליוצאי אתיופיה.

אופן הטיפול ותוצאותיו: פניה לעצירת הקמפיין הבעייתי ופרסום קווים מנחים על מנת למנוע הישנות מקרים כגון אלה.

התבטאות גזענית של בכיר בהנהלת כפר הנוער 'בן שמן': מנהל בבית הספר פנה לאדם אחר ואמר 'הבאת לך את השחור שיעשה לך את העבודה'.

אופן הטיפול ותוצאותיו: בעקבות פניית היחידה לבית הספר המקרה טופל\ המנהל עמד לדין משמעתי וננזף בשל התבטאותו.

תלונות שהתקבלו על התנהגות פסולה של שוטרים: התקבלו תלונות ביחידה על  התנהגות פסולה של שוטרים, שכללו חשד להתבטאויות גזעניות של שוטרים, אלימות שוטרים ודרישה להצגת תעודת זהות על בסיס גזעני לכאורה.

אופן הטיפול ותוצאותיו: טיפול רוחבי ומעמיק בתופעות של גזענות ואפליה בקרב שוטרים כלפי יוצאי אתיופיה בין היתר בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה וקביעת נהלים חדשים על ידי המשנה לפרקליט המדינה, תוך שיתוף פעולה עם משטרת ישראל.

שרת המשפטים, איילת שקד אומרת כי "לפני שנתיים וחצי פרצה לתודעה הציבורית הגזענות והאפליה כלפי בני העדה האתיופית. מדינת ישראל מטבעה היא מדינה קולטת עליה, מדינה רב תרבותית. אין כל הצדקה לגילויי גזענות רק כיוון שמישהו נולד לעדה אחרת. ננהג באפס סובלנות כלפי כל גילוי של גזענות ממוסדת".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור ציינה כי "שאלת קיומה של גזענות ממסדית שהוכרה בהקשר של יוצאי אתיופיה, רלבנטית בימים אלה יותר מתמיד. אני מאמינה שיש בידינו הכלים לפעול לצמצומה, והיחידה לתיאום המאבק בגזענות פועלת בדרכים שונות כדי לטפל בתלונות ולהשפיע על מדיניות. ככל שתזכה לאמון הציבור ויופנו אליה תלונות כך תיטיב היחידה למקד פעילותה".

יו"ר המועצה הציבורית המייעצת ליחידה, המשנה (בדימוס) לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין: "הגזענות היא תולעת מכרסמת והעלולה להוליד שכמותה, שכן אינה רציונלית, והיא ככל פוביה המכוונת כנגד 'אחר'. כנגד תופעות אלה יש צורך ביד חזקה ובוטחת, וההכרח לא יגונה, ואדרבה. יש לברך על מינוי ממונים במשרדי ממשלה להידרשות לתלונות בשל גזענות ממסדית. לדעתי יש מקום להרחיב דבר זה גם לשלטון המקומי, שהשאלות העולות בו בתחום זה אינן פחותות מאלה שבשלטון המרכזי".

ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזעות, עו"ד אווקה (קובי) זנה: "גזענות אינה גזירת גורל – היא תוצאה של הבניות חברתיות, תהליכים היסטוריים ותרבותיים שנוצרו על ידי בני אדם, ולכן בני אדם יכולים לשנות אותם. בכוחות משותפים – שירות המדינה, ארגוני החברה האזרחית והציבור בכלל – נפעל למגר את הגזענות וליצור חברה שיוונית וצודקת, המאפשרת לכולם לחיות בביטחון אישי ולממש את עצמם. מדינת ישראל התברכה בפסיפס חברתי מגוון ויפה. הכוח שלנו הוא ביכולת של כולנו לקבל את השונות כערך חיובי, ולהתייחס בכבוד לכל אדם  באשר הוא אדם".