בכנס השתתפו מאות אנשים מבכירי המערכת הרפואית בישראל. הכנס היה במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, מנכל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, מנכל משרד ראש הממשלה אלי גרונר ובכירים רבים נוספים בהם מנהלי קופות החולים בישראל, מנהלי בתי חולים, הנהלת משרד הבריאות ועובדיה, עמותות חברתיות ועיתונאים רבים.
נאומי הפתיחה היו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן ומנכל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. הנאומים היו סוחפים ומרשימים וזכו למחיאות כפיים רבות ורמות מקהל המשתתפים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בנאומו לתכנית הלאומית בבריאות דיגיטלית:
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
״יצאנו לדרך עם מיזם שאפתני, שטומן בחובו פוטנציאל ענק – בריאות דיגיטלית. הרפואה והחדשנות צועדות יד ביד, בדיוק כפי שקורה בתחומים אחרים, שמבוססים על טכנולוגיות עתירות ידע. אני מדבר כאן בעיקר על שילוב של שלושה גורמים שמשנים את העולם: בסיסי נתונים גדולים מאוד, מה שאנחנו קוראים 'ביג דאטה', בינה מלאכותית וקישוריות.״
נתניהו עוד אמר בנאומו: ״הבסיס הוא קודם כל בקופות החולים, במאגרי הידע שהם מחזיקים, מאגרי נתונים ממוחשבים, שחובקים כמעט את כל האוכלוסייה, מלידה עד שיבה. המאגר הזה של מיליוני מטופלים נבנה במשך עשרות שנים, יש מעטים מאוד כמוהו בעולם, ודרך אגב, יותר קטנים ופחות מגוונים. נניח במדינה בלטית מסוימת זו אוכלוסייה כמעט הומוגנית. פה יש לך פי שמונה גודל של מאגר נתונים והרבה יותר מגוון, כי אנחנו באים מהרבה ארצות. זה פשוט אוצר יקר. לכן חוקרים, יזמים, חברות גדולות, יכולים להאיץ באמצעות המאגר הזה רפואה מונעת וכן, גם רפואה אישית, רפואה פרסונלית, שמשפרת את תוצאות הטיפול. זאת כבר לא רק רפואה שמגיבה למחלות, אלא רפואה שרצה קדימה בצעדי ענק כדי לאבחן בזמן מחלות שונות, כדי להבין את המימד הגנטי שלהן, כדי למנוע את התהוותן מלכתחילה וכדי לקבוע מה היא ההשפעה של תרופות מסוימות על פלחים מוגדרים באוכלוסייה."
סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן אמר בנאומו: מערכת הבריאות שלנו היא מהמובילות בעולם. בכל העולם מתעניינים בנו ומבקשים ללמוד מאיתנו על ניהול מערכת הבריאות. בתי החולים, קופות החולים, עולם הפארמה ומחקרי הבריאות- נמצאים בעלייה מתמדת ובקצב מעורר השתאות.
ליצמן: ״זה לא סוד, שלמערכת הבריאות שלנו גם אתגרים רבים וצרכים אותם יש לשפר, לייעל ולקדם. עם זאת, קשה להתעלם מההישגים הגדולים שהובלנו לטובת הציבור. הגדלנו את סל התרופות לכמעט פי שניים. הצלחנו להוביל בהצלחה את רפורמת הסיעוד עליה עמלנו במשך שנים לטובת האוכלוסייה המתבגרת. הסדרנו טיפולי שיניים למבוגרים בדומה לטיפולי השיניים לילדים שהשלמנו. אנו מובילים חוק לסימון מוצרי מזון כדי להביא לשינוי בהרגלי התזונה של אזרחי ישראל במיוחד בקרב ילדים, הכרזנו מאבק במגיפת הזיהומים בבתי החולים, קידמנו את הבריאות בפריפריה בצעדי ענק ואנו לא שוקטים על השמרים. נמשיך לפתח את הרפואה הציבורית לטובת כלל אזרחי ישראל.
לצד כל זאת, אני לא מסתיר את הדברים שטעונים שיפור. אין סיבה שאנשים חולים יחכו שעות בחדרי מיון עמוסים. אין סיבה שרופאים ומתמחים יעמדו על הרגליים יממה שלימה כדי להעניק טיפול רפואי. נושא העומסים בחדרי המיון הוא בראש סדר היום שלנו במערכת הבריאות ואנו פועלים לפתרונות מעשיים.
אין כל צדק שיימשך הפער בין הפריפריה למרכז. מערכת בריאות צודקת וחזקה צריכה להיות שוויונית והוגנת לכלל אזרחיה. אנו פועלים במדיניות זו כדי לעשות צדק עם הפריפריה. בכל החלטה מערכתית במשרד הבריאות – שאלת ההשפעה על הפריפריה היא קריטית וחשובה.
נמשיך לחזק את קופות החולים ולא נחליש אותן. נשמור על תחרות הוגנת ביניהן מבלי לפגוע במבוטחים. בקרוב יצוידו כל מרכזי הסיעוד במצלמות כך שנוכל למנוע את המראות הקשים שזעזעו את כל המדינה לפני יותר משנה."
ליצמן הוסיף: "יחד נשמור את בתי החולים וקופות החולים, את מערכת בריאות הנפש, הסיעוד, האחיות, סל התרופות, תוך השקעה במחקר ופיתוח לעבר העתיד. סגן השר גם מחה על הפרסום לפיו מספר בתי חולים החליטו לשנות מהנהוג בנושא אי הכנסת חמץ בשטח בית החולים בימי הפסח. יש נוהל קבוע שמונהג בכל השנים לפיו מאבטחים מונעים הכנסת חמץ בבתי חולים יהודיים ולא נאפשר למנהלי בתי חולים לשנות זאת."
משה בר סימן טוב מנכל משרד הבריאות אמר בנאומו: "אנחנו צריכים להפנים עובדה אחת –האוכלוסייה בישראל מזדקנת . אפילו המדינה היקרה שלנו כבר בת 70. תראו את המספרים :
בשנת 2015 מספר הקשישים בני 75 ומעלה עמד על כ-400 אלף , עשר שנים מאוחר יותר – ב-2025 הוא כבר יעמוד על 600 אלף – 50% יותר.
ועד 2030 – הוא כבר יכפיל את עצמו . ישראל מזדקנת בקצב השני במהירותו בעולם וזו ברכה, אך היא דורשת היערכות . זו דרמה דמוגרפית חסרת תקדים והדמוגרפיה היא כוח אדיר שמעצב חברות, כלכלות ומערכות.
השינוי הדמוגרפי הזה משפיע על הרבה מאוד היבטים בישראל, אבל ההשפעה הגדולה ביותר שלו היא עלינו במערכת הבריאות ואנחנו חייבים להתמודד עם זה."
בר סימן טוב סיים ואמר: כדי לתת את אותה רמת בריאות למבנה הדמוגרפי החדש בישראל, ולו רק בגלל הזדקנות האוכלוסייה, מבלי להביא בחשבון את העלייה בתחלואה הכרונית, את ההתייקרות וההתפתחויות הטכנולוגיות, את העלייה בציפיות של המטופלים מהמערכת – בכדי לתת את אותה רמת בריאות בישראל 2025 צריך להעלות את ההוצאה הלאומית ל-8.7 אחוז מהתוצר לפחות.
זה פער של יותר מ-9 מיליארדי ש״ח בהוצאה הממשלתית, והגידול הזה לא לוקח בחשבון שהחלק הממשלתי מההוצאה הלאומית בישראל הוא מהנמוכים בעולם ועומד על 62% בלבד, וגם אותו צריך להעלות אם רוצים לצמצם פערים.
אנחנו צריכים לעשות הרבה צעדים אמיצים שישמרו את איכות המערכת ואת האיתנות שלה בשנים הקרובות.
