בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את בתיה כהן בשיבוש מהלכי משפט במסגרת פרשת השחיתות בישראל ביתנו (פרשה 242) – משפט מקבלי השוחד. ביהמ"ש גזר על הנאשמת קנס של 35 אלף ש"ח ומאסר על תנאי.
על פי כתב האישום המתוקן, בו הודתה הנאשמת במסגרת הסדר טיעון במסגרת הליך גישור, ב- 20.7.2013 יצר רמי כהן ארבעה מסמכים, אשר נועדו להציג מצג כוזב באשר למהות הקשר שבינו ובין איגוד הכדורסל, ולהסתיר את הטעם האמיתי שבגינו קיבל כספים מן האיגוד- מסמך שנחזה להיות הצעת התקשרות בין ב.כ. עומר ובין איגוד הכדורסל. הצעת ההתקשרות הייתה כוזבת בכמה היבטים – 1. חרף העובדה שהיא נוצרה ביום 20.7.2013, היא תוארכה ליום 16.1.2012; 2. בהצעת ההתקשרות נכתב, כי חברת ב.כ. עומר עתידה לבצע פעולות "לובינג" עבור איגוד הכדורסל לשם קידום שדולה לחינוך נוער לספורט, ולקבל עבור כך שכר טרחה חודשי בשיעור של 17,000 ₪ בחודש, למשך 6-3 חודשים. זאת, חרף העובדה כי רמי כהן קיבל עמלה בגין הסדרת העברת תקציב ממפלגת ישראל ביתנו ולא שכר חודשי בגין עבודה; 3. בהצעת ההתקשרות הוצגה הנאשמת כמי שעמדה בקשר מול איגוד הכדורסל, אף על פי שרק רמי כהן עמד בקשר מולו; 4. כדי לשוות להצעת ההתקשרות נופך אותנטי הוספה עליה חתימה של הנאשמת, ולבקשתו של רמי כהן הוסיף עליה משה קליסקי רישום בכתב יד "אבנר [קופל – הח"מ] אישר את הקשר עם בתיה וביקש להיות איש הקשר ממני".
כדי לבסס את המצג הכוזב לפיו הנאשמת סיפקה שירותי "לובינג" לאיגוד הכדורסל, הכין רמי כהן שני דוחות התקדמות פיקטיביים, אשר תוארכו ליום 22.2.2012 וליום 5.3.2013. גם על דוחות ההתקדמות הוספה חתימה של הנאשמת, וקליסקי הוסיף עליהם רישומים בכתב יד.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אליאב הכירה את קליסקי במסגרת פעילותה בראשון לציון, ובין השניים נוצרו קשרי ידידות. .עוד על פי כתב האישום המתוקן, אילת אליאב שימשה בתקופה הרלוונטית כמנהלת הכללית של חברת הנעלה וכדירקטורית בחברה העירונית לתרבות, נופש וספורט בראשון לציון.
במהלך שנת 2013, הכיר קליסקי בין אליאב לבין רמי כהן. בעקבות היכרות זו עמד רמי כהן בקשר עם אליאב, בין היתר, משום שאליאב סברה כי רמי כהן יוכל, באמצעות קשריו במוסדות השלטון, לסייע לה בקידום הקריירה שלה.
ב- 20.7.2013, במסגרת רצונו של רמי כהן לבסס את המצג הכוזב לפיו הנאשמת סיפקה שירותי "לובינג" לאיגוד הכדורסל, הכין רמי כהן מכתב, לכאורה מאת הנאשמת, אל אליאב. במכתב זה פנתה, כביכול, הנאשמת אל אליאב, וביקשה ממנה כי חברת ההנעלה שאותה היא מנהלת תתרום ציוד לאיגוד הכדורסל. המכתב תוארך ל- 15.6.2012. בהמשך, לבקשתו של רמי כהן, מסר קליסקי את המכתב לאליאב. אליאב עיינה במכתב, ומשעה שראתה שהוא מתוארך לשנה קודמת, ושתוכנו כוזב, הבהירה לקליסקי כי אינה מוכנה לקחת חלק בדבר, והשיבה לידו את המכתב.
ב- 16.1.2014 זומנה הנאשמת למסור עדות, שלא באזהרה, במשטרת ישראל, במסגרת בירור התלונה ביחס לאיגוד הכדורסל. בהמשך למסירת העדות, ב- 21.1.2014, העבירו רמי כהן והנאשמת, בצוותא חדא, את הצעת ההתקשרות ואת דוחות ההתקדמות לידי המשטרה, והנאשמת הציגה אותם לחוקרי המשטרה, על דעתו של רמי כהן, כמסמכים אותנטיים. זאת, בשעה שרמי כהן והנאשמת היו מודעים לכך שהם העבירו לידי חוקרי המשטרה, במסגרת חקירה משטרתית, מסמכים שמציגים מצגים כוזבים ושעתידים להטעותם.
ביהמ"ש קבע כי "…פורטו בפניי שיקולים רבים שבגינם נכון הוא לסטות מרמת הענישה הרגילה, ולאמץ את הסדר הטיעון שגיבשו הצדדים. ראשית, עצם הודיית הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן…, דבר שחסך המשך טרחה וזמן, לנוכח ניהול ההליך בפני המותב העיקרי. מדברי התובע אביא שיש לשים לב לחלקה הקטן יחסית של הנאשמת בפרשה בה היא מואשמת, ועוד ציין התובע את מצבה הרפואי והנפשי של הנאשמת… נכון אמר התובע שבנסיבות אחרות התביעה הייתה מבקשת עונש חמור באופן משמעותי מהעונש לו הם הסכימו, אך בעניינה של נאשמת 5 זהו מקרה מיוחד בנסיבות ייחודיות ולכן התביעה ביקשה לאמץ את ההסדר." (עמוד 6)
".. עוד אביא לקולא מדברי הסניגור: הנאשמת הודתה , בנוסף מדובר בחלק מצומצם באישום שמיני מתוך כתב האישום כולו, כתב אישום רחב היקף שמחזיק 12 אישומים, ובנוסף, הסניגור תיאר את מצבה של הנאשמת- מצבה הרפואי, כאבים שמהם היא סובלת, מחלותיה, וכן שמדובר בנאשמת בת כ- 67 שנה…"
"שני הצדדים ביקשו מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון. כאמור בפתיח על פי פסיקת בית המשפט העליון, למעט מקרים נדירים ויוצאי דופן במיוחד, בתי המשפט יאמצו הסדרי טיעון, זאת לא כל שכן כאשר שיקולי התביעה לעריכת ההסדר סבירים ועולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. כך הוא המקרה שבפני. לאור כל האמור לעיל אני מאמץ את הסדר הטיעון…"
