נתניהו: "הטרור חוצה גבולות – בעוצמה ובתקיפות נבלום אותו"
ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא היום (שלישי) בטקס האזכרה לנופלים בשירות החוץ, במשרד החוץ ואמר כי "הטרור חוצה גבולות, והיום זה הטרור האכזרי בחסות איראן, שהייתה גם אז, ובחסות דאע"ש. אין יבשת ואין ארץ שבטוחות מפני הטרור. מה שעלינו לעשות הוא לעמוד נגדם יחד – להקים סכר איתן של העולם התרבותי נגד שיטפון הרדיקליות. מחוללי הטרור מריחים חולשה, אבל באותה מידה הם מזהים עוצמה. בעוצמה ובתקיפות נבלום את תוקפנותם"
נאומו המלא של ראש הממשלה בטקס
"70 שנותיה של מדינת ישראל הן גם 70 שנות דיפלומטיה: מלאכה מתמדת של בניית שירות החוץ, ביצור מעמדנו במשפחת האומות והגנה על האינטרסים החיוניים שלנו ברחבי העולם. לדאבון הלב, בהישגים מזהירים הללו נמהל גם יגון מר. טובי אנשינו נפלו בפיגועי-טרור רצחניים. הנה הם כאן, שישה-עשר שמות, שישה-עשר עולמות, 16 משפחות, הרבה מכרים וידידים. כולנו דואבים על חסרונם של הנופלים, ובאותה העת כולנו נחושים להמשיך בדרכם. הדעת אינה סובלת פגיעה בשליחי מדינות חפים מפשע. זוהי חציית קו מוסרי ברור. הקו הזה אינו חדש, הוא נקבע עוד בתקופה הקדומה, ביוון וברומי, ובה ניתנה חסינות לדיפלומטים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מגדולי אתונה, דֶמוֹסְתֶנֶס, אמר: "שגרירים – אין ברשותם ספינות מלחמה, ואף לא חיל רגלים כבד, ולא מִבְצָרִים. נשקם הוא לשונם". אנחנו יודעים כמובן שלשון חדה, מושחזת, יכולה להיות כלי נשק רב עוצמה במלחמה, אבל כבר בתקופה הקדומה ידעו שזה כלי חיוני והכרחי ליישוב סכסוכים ולהשגת שלום. ועל כן הוחלט באופן ברור, במשך דורות, לתת חסינות לדיפלומטים.
כיבוד החסינות הדיפלומטית אושר בזמן החדש, בקונגרס וינה ב-1815, ופעמים רבות בהמשך. אבל הקנאות הברברית איננה מתחשבת בכללים המקובלים על בני הדורות. אם הייתי צריך לציין את היום בו החל, או בו פרץ הטרור למרחב עולמי חדש, הייתי אומר שזה היה באירוע הדרמטי בטהרן לפני 39 שנים: ההשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהרן, ותפיסת עשרות דיפלומטים ואזרחים כבני ערובה. זה סימן את הכיוון לעתיד – טרור, טרור, ועוד טרור. טרור שחוצה גבולות.
יש כאן נופלים מארגנטינה. ביקרתי בה לפני שבעה חודשים, השתתפתי בטקסי הזיכרון לחללי שני הפיגועים הגדולים בשנות ה-90 – בשגרירות ישראל ובבית הקהילה היהודית בבואנוס איירס. הדגשתי באוזני מארחי, הנשיא מאקרי, את אחריותם של איראן והחיזבאללה לפיגועים הרצחניים; בפיגועים הללו איראן רצחה ופגעה במאות בני אדם – יהודים ולא יהודים, ישראלים וארגנטינאים.
אמרתי לנשיא ארגנטינה את מה שאני אומר לכל מנהיגי העולם איתם אני נפגש: הטרור חוצה גבולות. והיום זה הטרור האכזרי בחסות איראן, שהייתה גם אז, ובחסות דאע"ש. אין יבשת ואין ארץ שבטוחות מפני הטרור. מה שעלינו לעשות הוא לעמוד נגדם יחד – להקים סכר איתן של העולם התרבותי נגד שיטפון הרדיקליות. מחוללי הטרור מריחים חולשה, אבל באותה מידה הם מזהים עוצמה. בעוצמה ובתקיפות נבלום את תוקפנותם.
הקיר מאחוריי מלמד על שורת הטרגדיות שידענו. אנו דואבים על אובדן יקירינו, ומחבקים אתכן המשפחות. אחרי כל אסון התחזקה נחישותנו לא להיכנע למבקשי נפשנו.
הוספנו לבסס בתנופה גדולה את יחסינו הדיפלומטיים. ישראל נהנית היום מתמיכה מדינית ודיפלומטית חסרת תקדים. לא היה דבר כזה בתולדותינו. השילוב של העוצמה הצבאית והמודיעינית שלנו, יחד עם היכולת הטכנולוגית והכלכלית שלנו, הטיפוח המתמשך של דעת הקהל האמריקנית, המעצמה הגדולה בעולם – כל אלה מביאים הרבה מדינות שרוצות בקרבתנו. והפריחה המדינית הזאת, זוהי ההנצחה הראויה ביותר לנופלים. כי כוחות הטרור והחושך חשבו שבפגיעה בהם יפגעו במעמדנו הבינלאומי – ההפך הגמור קרה.
בד בבד אנשי זרועות הביטחון שלנו – השב"כ והמוסד – עומדים על המשמר לסכל ניסיונות פגיעה נוספים (בנציגויות ישראל). אני רוצה שתדעו שאנחנו מטפלים בכל התרעה במלוא הרצינות, כדי להגן על ביטחונם ושלומם של נציגינו באשר הם נמצאים.
120 שנים אחר הולדת הדיפלומטיה הציונית, עם הרצל והקונגרס הציוני, היא נמצאת בשיאה. השגנו ריבונות מדינית בתמיכת הקהילה הבינלאומית; זכינו בהכרה מצד חלק הארי של מדינות העולם; נאבקנו בהצלחה בגורמים שביקשו לבודד אותנו. היום אנחנו הופכים את ישראל לכוח עולמי עולה – ואני מאמין שהשינוי החשוב ביותר מתחולל דווקא באזורנו, בחלקים של מדינות ערב, בחלקים של העולם הערבי. ואני מאמין שיחסים אלה בסופו של דבר ירחיבו את מעגל השלום.
היחסים בארה"ב הניבו הישג דיפלומטי חסר-תקדים, בדמות הכרה רשמית בירושלים כבירת ישראל. בעוד כמה שבועות אנחנו נתכנס כאן, בדיוק במקום הזה, כדי לארח את המבקרים בפתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים. מדינות נוספות כבר הודיעו שגם הן יעבירו את השגרירויות שלהן לבירתנו. אני מבקש לומר שמארג קשרי החוץ שלנו נבנה הרבה בזכותכם, אנשי ונשות משרד החוץ. אני מכיר היטב באופן אישי את עשייתכם, במהלך שנים רבות, ובמיוחד בשנים האחרונות. המדינה נעזרת בכם יום יום, ואני נעזר בכם יום יום. אני מבקש לומר לכם תודה על העשייה המסורה שמכבדת עד מאוד את עבודת קודמיכם, מדור מייסדים ועד ימינו.
במלאות 70 שנים לעצמאותנו, אני מבקש להביא מדבריו של השגריר שלמה ארגוב ז"ל – שמו, כמובן, חקוק כאן על הקיר ועל לוח לבנו. ארגוב, שנפגע בניסיון ההתנקשות בלונדון על סף מלחמת שלום הגליל, נותר משותק במשך 21 שנים עד לפטירתו. הוא היה מטובי הדיפלומטים שלנו – מקצוען רודף שלמות ומגויס לחלוטין למלחמתנו בצדק, או על הצדק, ועל והאמת.
הוא כתב ספר – An Ambassador Speaks out – ובו אמר את הדברים הבאים: "ישראל היא מדינה בת-קיימא, חיונית, תוססת ויפה. יש בה פגמים, אבל למי אין כאלה? הבה נפעל יחד כדי לתקן את מה שעדיין זקוק לתיקון – וכך נוכל להתגאות יותר מתמיד במדינת ישראל שלנו". זוהי הרוח האופיינית לכל הנופלים בשירות החוץ – שליחות נאמנה ואהבה למולדת. לכם, בני המשפחות, אני אומר: דמותם הייחודית של יקירינו, יקיריכם, תוסיף ללוות אותנו. ופועלם יהיה שזור בפועלנו לדורי דורות. יהי זכרם ברוך."
