תביעת מיליונים נגד בית חולים העמק: הטיפול באנטיביוטיקה הופסק ללא סיבה – והוולד נפטר. אמו טוענת שהזיהום בו לקה נגרם כתוצאה מטיפול ללא כפפות.
על פי תביעה שהגישו בימים אלה עוה"ד דוד פייל ועוה"ד דניאל פרקש, אמו של הוולד המנוח הגיעה לבית החולים בשבוע 30 להריונה עקב צירים מוקדמים. בעקבות האטת דופק העובר ומחשש לקרע ברחם – החליט הצוות הרפואי ליילד את האישה בניתוח קיסרי באופן מיידי. מהרשומות הרפואיות עולה כי למרות שהבדיקות הראשוניות הצביעו על עובר בריא במשקל 1.545 קילו, מצבו התדרדר במהירות עת הגיע לחדר הלידה. הוא לקה באי-סדירות נשימתית ונזקק לשאיבת נוזלים מראותיו ולהנשמה. כבר בשלב זה חשדו הרופאים בזיהום. בדיקות הדם העלו כי הוא סובל מחוסר בכדוריות דם לבנות – ועל כן, הועלה החשד כי הוא סובל מזיהום חמור. הוולד הועבר לפגיה, וטופל בשני סוגי אנטיביוטיקה בעלי פעולה משלימה – אמפיצילין וגנטמיצין, וזאת על פי הפרוטוקול המקובל.
לדברי עוה"ד פייל ופרקש, בגיל יומיים, אף שבדיקות דם לא הראו שינוי במצבו של הוולד, הופסק הטיפול באנטיביוטיקה מסוג גנטמיצין, וזאת מסיבה לא ברורה, שגם לא תועדה ברשומות הרפואיות. עקב אי-שיפור במצבו, הוחלט לאחר יומיים נוספים להעבירו לבידוד הגנתי.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ביום התשיעי לחייו מצבו של התינוק הורע, הופיעו אצלו הפסקות נשימה, ירידה בלחץ דם, וכתמים החלו מתפשטים על גופו. הוא הונשם, ואובחן כסובל מספסיס (אלח דם שמתפשט בגוף עקב זיהום – העלול לגרום תוך זמן קצר להתמוטטות מערכות כללית). למרות שינוי הטיפול האנטיביוטי ע"י הצוות הרפואי, מצבו רק הורע, ובשעות הערב הוא הלך לעולמו לעיני אמו שהוזעקה לבית החולים בדחיפות. לדברי עוה"ד פייל ופרקש, עד לרגע זימונה לבית החולים, נאמר לאימו של הפעוט שמצבו טוב ומשתפר.
ד"ר יסמין מאור, מומחית למחלות זיהומיות ולרפואה פנימית, ומנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים וולפסון קובעת בחוות דעתה על המקרה, ששימוש בסוג אנטיביוטיקה אחד מסוג אפצילין הוא בעל טווח צר מדי, וכעבור מספר ימים אינו יעיל יותר. מעבר לכך, איחור במתן טיפול אנטיביוטי ביילודים עלול להיות הרה אסון ולהוביל לאחוזי תמותה ונכות משמעותיים.
פרופ' רנה גיל, מומחית לרפואת ילדים מציינת בחוות דעתה על המקרה, שרמת המודעות לאפשרות של ספסיס הייתה אמורה להיות גבוהה ביותר עקב התמונה הקלינית שנפרשה לעיני הרופאים. לדבריה, אין כל הסבר מניח את הדעת לחריגה של הרופאים מהפרוטוקול המקובל, ועוד פחות ברור מדוע מיומו השישי עד השמיני של חיי הפג, לא נלקחה ממנו ספירת דם חוזרת.
שתי המומחיות תמימות דעים בכך שהפסקת הטיפול בגנטמיצין, היא זו שגזרה את גורלו של היילוד, והביאה למותו.
לדברי עו"ד פייל ועו"ד פרקש, כתוצאה ממות בנה, לקתה האם בהתמוטטות נפשית, ושקעה בדיכאון, תוך שהיא מאשימה את עצמה בכך שלא דאגה כי הוא מטופל היטב, מפני שסמכה על הצוות הרפואי שכבר יילד אותה בעבר בהצלחה. האם טוענת כי הייתה עדה לטיפול לא ראוי במחלקת הפגים, בו הצוות לא הקפיד על לבישת כפפות בעת החדרת העירוי לבנה, ומאשימה את עצמה בכך שלא מנעה את הזיהום שהוביל למותו.
על פי התביעה, בבדיקות שבוצעו בזמן ההתדרדרות במצב היילוד, התברר כי היילוד המנוח לקה בחיידק קלביסיאלה-פנאומוניה, הידוע כ"חיידק טורף" הנרכש בבתי חולים, ותוקף בעיקר מטופלים בעלי מערכת חיסון חלשה. חיידק זה אמיד בפני אמפיצילין בו נמשך הטיפול ביילוד, ודווקא רגיש לגנטמיצין – התרופה שהצוות הרפואי הפסיק משום-מה את הטיפול בה.
לדברי הפסיכיאטר ד"ר אייל עשור, כתוצאה מהמקרה לקתה האישה בדחק בתר-חבלתי ובדיכאון מז'ורי, וכי הוא אומד את נכותה הנפשית בשיעור של 30%. בימים אלה הגישו עו"ד פייל ועו"ד פרקש תביעת פיצויים במיליוני שקלים בשם ההורים ובשם עזבון בנם המנוח – נגד בי"ח העמק וקופת חולים כללית המפעילה אותו. התביעה נדונה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
על פי התביעה, נמצאו בתרבית דם שתוצאותיה הגיעו לאחר מותו של היילוד חיידקים קטלניים מסוג קלבסיאלה-פנאומוניה העמידים לאמפיצילין ורגישים לגנטמיצין – האנטיביוטיקה שהטיפול בה הופסק ללא הסבר, כשבוע לפני מותו של התינוק.
לדברי עו"ד דוד פייל ועו"ד פרקש, "הצוות הרפואי בבי"ח העמק התרשל בטיפול ביילוד המנוח, ולא עקב כראוי אחר מצבו". לדבריהם, למרות חשדם של הרופאים כי התינוק לוקה בספסיס, ותחילת טיפול נכון במצבו – לפתע שונה פרוטוקול הטיפול, ללא הסבר – פעולה שהובילה למותו של הפג בייסורים ולנזק נפשי קשה להוריו.
פרופ' רנה גיל, מומחית ברפואת ילדים, אשר חיוותה את דעתה על המקרה מטעם התביעה, קובעת כי רמת המודעות לאפשרות של ספסיס הייתה אמורה להיות גבוהה ביותר היות והתמונה הקלינית של הפג הצביעה על ספסיס כפי שחשדו הרופאים בזמן אמת, עת נתנו לו טיפול אנטיביוטי מתאים ושמו את המנוח בבידוד. לדברי פרופ' גיל אין כל הסבר מניח את הדעת לחריגה של הרופאים מהפרוטוקול המקובל, ועוד פחות ברור מדוע מיומו השישי עד השמיני של חיי הפג, לא נלקחה ממנו ספירת דם חוזרת. "קרוב לוודאי שההחלטה להפסיק את מתן הגנטמיצין חרצה את גורלו של היילוד והיא מהווה הפרה של הפרוטוקול המקובל בטיפול בחשד לזיהום אצל יילוד ובמיוחד אצל פג", סיכמה פרופ' גיל.
ד"ר יסמין מאור, מומחית למחלות זיהומיות ולרפואה פנימית, ומנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים וולפסון – מסרה גם היא את חוות דעתה על המקרה במסגרת התביעה. לדבריה "הצוות באופן ברור חשב כי יש לטפל בתינוק באופן אנטיביוטי ולכן נרשם אמפיצלין. אולם האמפיצלין בלבד איננו מספק במצב זה מאחר וזו אנטיביוטיקה מאוד צרת טווח". עוד הוסיפה ד"ר מאור כי איחור במתן טיפול אנטיביוטי הולם הוא הרה אסון ויכול להוביל לתמותה ולנכות משמעותיים". בנוסף היא מציינת כי הטיפול בגנטמיצין ביילוד הופסק "בלי הצדקה ובלי לקיים דיון בעניין" מסיבה לא ברורה ולמרות שסימני הספסיס נותרו בעינם. על פי הערכת ד"ר מאור, טיפול הולם ביילוד היה עשוי בסבירות גבוהה להציל את חייו.
לדברי עו"ד פייל ועו"ד פרקש, אין זה הריונה הראשון של האם. לדבריהם, האם חוותה את אובדן בנה כשבר גדול, אשר הביא אותה למצבי אבל ודיכאון קשים והיא מתקשה לתפקד ולישון.
על פי חוות דעתו של הפסיכיאטר ד"ר אייל עשור שהובאה בכתב התביעה, צוין שהאם הכירה את צוות המחלקה מלידה קודמת שלה, ועל כן היא הייתה רגועה למדי באשפוז זה, ואף החלה לחוש מעודדת ממצבו של התינוק. לאחר מותו היא חווה תחושת אשמה מתמשכת, ותולה את הגורם להידבקות בחוסר הקפדה על כניסת אנשים לפגיה ולביצוע קיבוע של עירוי טבורי בידיים חשופות.
ד"ר עשור קובע כי האם סובלת מתסמונת דחק בתר-חבלתית ומדיכאון מז'ורי וכי היא מוגדרת כבעלת נכות נפשית בשיעור של 30%.
בסיכום תביעתם, טוענים עו"ד פייל ועו"ד פרקש כי הצוות הרפואי בביה"ח "העמק", מנע מההורים מידע לגבי האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניהם, והפסיק ללא סיבה נראית לעין את הטיפול האנטיביוטי, וזאת ללא הפעלת שיקול דעת ובניגוד גמור לפרקטיקה הרפואית המקובלת. סכום הפיצויים נאמד בתביעה בלפחות 2.5 מיליוני שקלים – וייקבע ע"י בית המשפט לאחר דיון ההוכחות. התביעה נדונה בימים אלה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
