המדינה ערערה על עונשו של לוחם מג"ב שירה למוות בנער פלסטיני

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון על קולת עונשו של בן דרי, חייל מג"ב, אשר הודה והורשע בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ופציעה בנסיבות מחמירות בכך שירה לעבר הנער נדים נאוורה בשנת 2014 וגרם למותו. בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על דרי עונש של 9 חודשי מאסר, מאסר על-תנאי ופיצוי למשפחת המנוח. המדינה סבורה כי רכיב המאסר בפועל אשר הוטל על הנאשם אינו הולם את חומרת מעשיו ומתחם העונש שנקבע ע"י ביהמ"ש המחוזי, אינו משקף כראוי את חומרת האירוע בהם הורשע דרי.

כזכור, ביום 18.6.17 הורשע דרי, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות וגרם מוות ברשלנות, בשל כך שבשנת 2014 בעת ששירת כמפקד כיתה במג״ב בזמן פעילות בכפר ביתוניא החליט לירות כדור גומי לעבר נער בן 17 על מנת לפוצעו, ובשל התרשלות גרם למותו של הנער.

יצוין כי בכתב האישום המקורי שהוגש נגד דרי יוחסה לו עבירת הריגה. דרי כפר במיוחס לו ולאחר שנשמעה חלק מפרשת התביעה, ועל רקע קשיים ראייתיים שהתעוררו במהלך שמיעת הראיות, ובפרט קושי להוכיח כי הנאשם ידע כי הוא יורה קליע חי ולא גומי, הוגשה לבית המשפט המחוזי הודעה על הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, במסגרתו הודה דרי בעובדות כתב אישום מתוקן.

במסגרת טיעוניה לעונש טענה פרקליטות מחוז ירושלים כי דרי, לוחם ומפקד בצה"ל, חטא לתפקידו, וביצע פעולה עבריינית מתוך כוונה לפגוע שלא לצורך בנער פלסטיני שהלך כשידיו לצידי גופו ולא היווה כל איום. בשל כך עתרה הפרקליטות לקבוע מתחם עונש אחד לשתי העבירות בהן הורשע דרי הנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר בפועל וביקשה להשית עליו עונש בשליש התחתון של המתחם.

ביום 25/4/18 בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסך 50 אלף שח לבני משפחת המנוח.

על גזר דין זה הגישה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהל המחלקה הפלילית, עו"ד יוסף (ג'ואי) אש ועו"ד הילה גורני הודעת ערעור לבית המשפט העליון.

במסגרת נימוקי הערעור טוענת הפרקליטות כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שגזר על דרי עונש אשר אינו מבטא די הצורך את ההגנה על הערך המוגן של קדושת החיים, ואף לא את חומרת מעשיו ואת מידת אשמו, בהתחשב בנסיבות בהן בוצעו העבירות, ובמשמעותן הרחבה מעצם היותו של דרי שוטר מג"ב בתפקיד, אשר פעל כפי שפעל במציאות נתונה, ובתוצאה הטרגית כל כך של מעשיו. הפרקליטות סבורה, כי העונש שהוטל על דרי אף חוטא באופן מהותי לשיקולי הרתעת הרבים.

עוד נטען במסגרת הערעור כי התוצאה הסופית של מעשיו של דרי, קרי מותו של נער בן 17, היא תולדה של רשלנות, היות וראשית המעשה היא במעשה מכוון ופסול של דרי, אשר החליט לירות במנוח כדור גומי במטרה לגרום לו פציעה. נטען כי כל זאת עשה דרי למרות שלא נשקפה מן המנוח סכנה לכוח ולמרות שאף מבחינה סובייקטיבית דרי לא חש כל סכנה, והוא היה מודע לכך שהירי איננו מוצדק. במילים אחרות נטען, כי דרי גרם למותו של המנוח כיוון שאת המעשה המכוון עליו החליט ושאותו ביצע – מעשה שנועד לפצוע את המנוח ללא כל סיבה – הוא ביצע באופן רשלני ובשל רשלנות זו נגרמה תוצאה קשה מהתוצאה שאותה התכוון לגרום.

בהמשך לכך נטען כי בהתחשב באמור, מידת האשם של דרי במקרה זה היא גבוהה ביותר והיא איננה מתמצה רק ברשלנות הנוגעת לאופן ביצוע הירי. עובדה זו לא קיבלה ביטוי הולם בקביעת מתחם העונש ההולם , ובכך, לדעת הפרקליטות, נפלה שגיאה בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.

הפרקליטות הדגישה במסגרת הערעור כי נשק ניתן בידיהם של חיילים ושוטרים לצורך שימוש במסגרת תפקידם, ולשם הגשמת המטרות של הגנה על בטחון המדינה, שלום הציבור והסדר הציבורי. משכך, על המחזיקים בנשק מוטלת האחריות לעשות בו שימוש אך ורק לשם המטרות שלצורך הגשמתן הוא ניתן בידם, ורק במידה הנדרשת לשם הגשמת מטרות אלה. כאשר מדובר במי שהוא בעמדה פיקודית, כדוגמת דרי, שהיה מפקד כיתה בעת האירוע, אחריות זו היא מוגברת. דברים אלה יפים במיוחד כאשר מדובר בירי לעבר אדם, גם אם מדובר בכוונה לירות תחמושת גומי בלבד, והם מבטאים גם את השמירה על הערך של קדושת החיים.

לאור האמור טוענת הפרקליטות כי בשל הפרת עקרונות אלה יש לנקוט ענישה מחמירה אשר תבטא את מידת הסלידה של החברה מהתנהגות זו, וכי ישנה חשיבות רבה להעברת מסר חד וברור מצד בתי המשפט בכל הנוגע למגבלות השימוש בכוח, ולפסול העמוק הטמון בניצול כוח זה.

לאור כל האמור בקשה הפרקליטות לקבל את הערעור ולהורות על החמרה בעונשו של דרי – הן מבחינת קביעת מתחם ענישה גבוה יותר והן מבחינת קביעת העונש המתאים בתוך המתחם.