הבנקים ממשיכים לנהל חשבונות רדומים של מיליארדי שקלים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיבלה היום (רביעי) דיווח מהאפוטרופסה הכללית, עו"ד סיגל יעקבי, על פעולותיה בדבר ניהול נכסים והעברתם לקניין המדינה. היו"ר כבל פתח את הישיבה וביקש התייחסות לנושא החשבונות הרדומים בבנקים. הוא ציין כי פנה בעניין למפקחת על הבנקים, ואמר כי קיבל תשובה ש"מאתגרת את המושג דרדל'ה ומפנה אותו לאפוטרופסה". הוא ביקש לדעת כמה כסף שוכב בחשבונות הרדומים וכיצד ניתן לאתר את הבעלים, ואמר כי להערכתו מדובר במיליארדי שקלים ששוכבים בבנקים כאבן שאין לה הופכין.

האפוטרופסה הכללית, עו"ד סיגל יעקבי, אמרה כי חשבון שלא נעשתה בו פעולה מעל 10 שנים מדווח לאפוטרופוס הכללי, מבלי שהבנקים ביצעו בו פעולות איתור. היא העריכה כי באמצעות פעולות איתור ניתן להגיע ליותר מ-95% מהבעלים, כאשר הבנקים יוכלו להערכתה לאתר כ-75% וביתר המקרים יכול האפוטרופוס לאתר עוד כ-20-25 אחוז. היא הוסיפה כי צריך להטיל בחקיקה חובה על הבנקים לבצע פעולות איתור. מנהלת המחלקה לגילוי וניהול רכוש במשרד המשפטים, עו"ד הלית אילסר, הוסיפה כי האפוטרופוס מנהל נכסים עזובים, אולם עיקר הכספים בחשבונות רדומים הם של אנשים קיימים ולכן חשובה מעורבות הפיקוח על הבנקים. היא הוסיפה כי הסכומים נאמדים במיליארדי שקלים. היו"ר כבל הודיע בתגובה כי יזום מהלך של חקיקה בעניין, וציין כי שר האוצר, ח"כ משה כחלון, הגיש בעבר הצעת חוק בעניין. ח"כ עבד על חכים חאג' יחיא הודיע כי יצטרף ליוזמה.

נציגת הפיקוח על הבנקים, קרנית אופק, אמרה כי הנושא מטריד גם את הפיקוח, שהשיק את אתר "הר הכסף", שנועד לסייע באיתור אותם חשבונות רדומים. "קיווינו שהציבור יחפש את הכספים, אך הבנו שזה לא קרה ואנחנו חושבים איזה צעדים כדאי לנקוט כעת". היא הוסיפה כי לפיקוח אין נתונים לגבי סכום הכספים וכי הבנקים חייבים ליצור קשר עם הלקוח ברגע שפיקדון הופך להיות מוגדר כפיקדון ללא תנועה. היו"ר כבל אמר בתגובה כי צריך לגרות את האנשים לבדוק אם יש להם כסף שלא ידעו עליו, ואמר: "זה יכול להיות הרווח הכי גדול שאפשר לעשות בדקה. אין אנשים שלא רוצים שיהיה להם עוד כסף".

בנוסף לכך אישרה היום הוועדה את בקשת משרד המשפטים להאריך בשלוש שנים את תוקפם של סעיפים בחוק האפוטרופוס הכללי ובחוק הסדרי משפט ומנהל, שנועדו לסייע באיתור זכויות של בעלי מקרקעין והשבת נכסים לבעליהם ואושרו במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2009-2010. מדובר בהארכת תוקף הפעולות שעל האפוטרופוס הכללי לבצע ובקביעה כי רק לאחר 25 שנה מניהול הנכס, ולא לאחר 15 שנה כפי שהיה לפני התיקון, מועבר הנכס לקניין המדינה. עו"ד יעקבי הסבירה כי התיקון הביא למצב שהיום מצליחים לאתר כ-75% מבעלי נכסי מקרקעין ולמעלה מ-50% מבעלי תיקי הכספים.

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא התייחס לכך שהבקשה להארכת תוקף הסעיפים היא רטרואקטיבית, ושאל מדוע היא הוגשה לוועדה שנה לאחר שתוקפם פקע. עו"ד יעקבי הודתה כי הייתה טעות שהתגלתה בביקורת של מבקר המדינה, שהסב את תשומת הלב לכך שצריך להאריך את תוקף הסעיפים.