פיסת חרס שעליה כתובת בערבית מהתקופה העבאסית (מאות 10-9 לסה"נ), נחשפה לפני כשבוע בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. על החפץ הזעיר, שגודלו סנטימטר אחד, ואשר התגלה בחפירה במימון עמותת אל עיר דוד, הוטבעה כתובת בערבית בת שתי שורות. הכתובת, שפוענחה ע"י ד"ר ניצן עמיתי-פרייס מבית הספר לתלמידי חו"ל (רוטברג) באוניברסיטה העברית, נושאת ברכה או תפילה פרטית:
כרים יבטח באללה ﻳﺜﻳﻖ (?) ﺑﺍﻠﻠﻪ ﻛﺮﻳﻢ
רבו (רב) העולמות אללה ﺮﺒﻪ ﺍﻠﻌﻠﻣﻳﻦ ﺍﻠﻠﻪ (?)
נוסח השורה הראשונה מוכר מחותמות עשויות אבני חן חצי יקרות, כמו גם מכתובות דרכים (גראפיטי) לאורך דרך עולי הרגל למכה (דרב אל-חג') מהמאות ה 10-8 לסה"נ. חלקן התחתון של האותיות בשורה השנייה שחוק, וקריאתה מתבססת על נוסחים דומים המופיעים על חותמות אישיים ובמספר פסוקי קוראן.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לדברי מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, "גודלו של החפץ, צורתו, והטקסט שעליו, מעידים ששימש, ככל הנראה, כקמע לברכה ולהגנה". החפץ הזעיר התגלה בתוך חדר קטן, כשהוא חתום בין רצפות טיח. שברי כלי חרס שהתגלו במקום, בהם גם נר חרס שהתגלה בשלמותו, מתוארכים לתקופה העבאסית". "למרבה הצער", מוסיפים החוקרים, "השתמרות השרידים הירודה מקשה על זיהוי תכלית המבנה, אך מעניין לדעת שהתגלו כאן מספר מתקנים המעידים על פעולות בישול. בחפירות קודמות שנערכו באתר נחשפו מתקופה זו מבנים צנועים, הכוללים בתי מגורים ששולבו עם חנויות ובתי מלאכה. סביר להניח שהמבנה האמור שימש חלק מאותו אזור תעשיה".
הקמע הזעיר מהווה עדות ישירה לחיי היום-יום בירושלים בתקופה האסלאמית הקדומה. לא ברור בשלב זה האם הוא הונח במתכוון תחת אחת הרצפות בזמן הבניה, או שמא נישא החפץ הזעיר על ידי אדם ששמו כרים ואבד לו, אך נראה שהיה זה קמע שהכתובת עליו, המהללת את האל, אמורה הייתה להביא לבעליו ברכה.
לדברי החוקרים, "כיוון שאין בקמיע נקב המאפשר השחלתו על חוט, יש להניח שהיה משובץ בתכשיט או נתון בתוך מיכל כלשהו".
ד"ר ניצן עמיתי-פרייס, שפענחה את הכתובת, מציינת שחותמות עשויות אבנים חצי יקרות, הנושאות טקסטים דומים, מוכרות מהתקופה העבאסית, אך חפצי חרס כאלה, ודאי כה זעירים, נדירים יחסית בממצא הארכיאולוגי.
