"הדרך היחידה להתמודד עם הרעים בעולם הוא שת"פ בין המדינות הטובות"

אלוף (במיל') יעקב עמידרור, לשעבר- ראש המטה לביטחון לאומי, ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומזכיר צבאי לשר הביטחון, אמר לפני זמן קצר (ראשון) במהלך שבוע הסייבר הלאומי השנתי המתקיים כעת באוניברסיטת תל אביב כי "הדרך היחידה להתמודד עם הרעים בעולם הוא שיתוף פעולה בין המדינות הטובות רק שת"פ כזה ייתן לנו את היכולת להתכונן בזמן לאיום לא מוכר".

"הגעתי לעולם הסייבר מנקודת המבט של הלקוח – הבנתי את הצורך לבנות רשות בישראל שתעסוק בסייבר, אחת ההחלטות החשובות שנלקחו בישראל בשנים האחרונות בכל הקשור להתמודד עם הדור החדש של האיומים. אני חושב שהיום קשה להגדיר איך מלחמת סייבר תראה ואיך הסייבר יושפע וישפיע על מלחמה הקלאסית – אנו לומדים זאת היום.

לתת תרחישים על מלחמות העתיד הוא מעבר למה שאנו יודעים לעשות, אנו לומדים לאט לאט איך להתגונן בפני זה. בסופו של דבר מאחר ואנחנו לא יודעים אך מבינים את הפוטנציאל האדיר. במלחמה קלאסית לתוקף יש את היתרון לדעת איפה לתקוף איך ומתי, והצד המתגונן מחכה להחלטתו של הצד התוקף. בסייבר צריך מודיעין חשוב לגבי היכולת של הצד השני, מה הצד השני מסוגל לעשות. משום שאיננו יודעים מה הצד השני מסוגל לעשות אנחנו זקוקים ליתירות, אך זה עולה כסף – איך בונים זאת? מי ישלוט על זה. ללא יתירות לא ניתן להתמודד עם אתגר לא ידוע." אומר אלוף (במיל') יעקב עמידרור.

עוד אמר כי "סייבר זקוק להרבה שיתופי פעולה – הייתה לי הזכות לדבר על כך עם הנשיא אובמה. שת"פ בין ה"אנשים הטובים" הכרחי – הדרך היחידה להתמודד עם הרעים בעולם הוא שיתוף פעולה בין המדינות הטובות רק שת"פ כזה ייתן לנו את היכולת להתכונן בזמן לאיום לא מוכר. שת"פ הכרחי להתגונן בפני טרור ואפילו יותר בפני איום הסייבר. כשחשבתי על מלחמה וסייבר, האם יש יתרון ללמוד ולהתאים את חוקי המשחק של המלחמה הקלאסית מצד המתגונן לעולם הסייבר – ההנחה הראשונה של כל גנרל שצריך להתגונן היא שקו ההגנה יחצה, לא משנה כמה ההגנה חזקה – אתה מתכנן הכל בהתאם להנחה שקו ההגנה יחצה. וזו ההנחה שצריכה להיות לכל מי שמתעסק עם סייבר, שקו ההגנה ייחצה. ואז מה עושים? יש שתי תשובות נפוצות וזהו הבסיס לכל מערכת הגנה – לא מציבים רק קו הגנה אחד, אלא שניים ושלושה וארבעה, על מנת להביא את התוקף למיקום בו ניתן להרוס אותו. להוביל את האויב למיקום בו ניתן להרוס אותו. יש הבדל אחד בסייבר – אם אתה חכם אתה לא הורס את האויב, אתה מבודד אותו ונותן לו את התחושה שהוא עדיין פעיל, זוהי מלכודת דבש, שניתן להשתמש בה בזמן הנכון. להוביל אותו למקום בו ניתן להפעיל עליו מניפולציה ולתת לו הרגשה שהוא עדיין פעיל. אם האויב מבין שהוא נתפס ובודד, הוא יבין שהוא צריך לשים את כל יהבו במסלול אחר. זהו ההבדל העיקרי עם המלחמה הקלאסית. התשובה הנוספת היא שימוש בעתודה אקדמית שמשימתם היא להחזיר את יכולת ההגנה אף על פי שהקו נחצה, ולדעתי איננו שמים מספיק תשומת לב על היכולת של המערכת לחזור למצב קודם . זה לא סקסי כמו להתמודד עם התוקף עצמו אבל כל מערכת צריכה יכולת חזקה לבנות את עצמה מחדש, ולשמור על היכולת לפעול. כשדיברתי על יתירות על זה בדיוק דיברתי – ולפעמים צריך משהו שפועל מתוך המערכת עצמה. זהו שילוב של טכנולוגיה ופרוצדורה, זיהינו תקיפה, פעלנו בתוך מערכת ההגנה, וכעת מה עושים בשביל לחזור למצב פעיל. אין שאלה שצריך צוותים שלומדי את הבעיה וותנים מענה בזמן אמת."

הוא ציין כי "בסופו של דבר לא ניתן למנוע את המצב שבו תהיה חדירה לכל מערכת – ולכן לבנות מערכת שיש לה מספיק גמישות ועמידות. אנו לומדים על ידי תרגול, צריך להבין שכל אויב חכם שומר על היכולת שלו לזמן המלחמה, ולכן יש להתכונן להפתעות״.