התאחדות חקלאי ישראל קיימה היום (שלישי) כנס חקלאים ארצי במכללת ספיר בנושא הטרור החקלאי, הטרור החקלאי וטרור העפיפונים ובנושא הקיצוץ במים לחקלאות, קיצוץ רוחבי של כ- 60 מיליון קוב המהווה נזק ישיר כ- 150 מיליון ₪, על חשבון החקלאים, שאותו אנו תובעים מהמדינה. אל הכנס הגיעו קרוב ל-200 חקלאים, חברי כנסת, ראשי ההתיישבות החקלאית, וראשי מועצות אזוריות מהאזור.
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור אמר בפתיחת הכנס כי "אף מדינה בעולם לא תקבל כל סוג של טרור וגם לא את טרור העפיפונים. יש להרוג את מי שפוגע בנו. עם שלא מכבד את עצמו הוא עם גלותי, הוא עם שלא מכבד את עצמו ולא יכבדו אותו. אני פונה למדינת ישראל- הטרור חייב להסתיים ביד ברזל. לא ניתן שישרפו לנו שטחים חקלאים או יפגעו בנו.
לגבי הטרור החקלאי אמר צור: "אם המדינה תחליט שאין טרור חקלאי אז אין טרור חקלאי. לא נוותר וניאבק כנגד הטרור החקלאי, וכנגד כלל הנושאים העומדים על החקלאים לרבות ייבוא, הסכם לענף הביצים והחלב ועוד.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן דיבר על המים ואמר: "לא נסכים לקיצוץ של 60 מליון קוב מים שמהווים 150 מיליון ₪ על חשבון החקלאים, מבלי שנקבל פיצוי הוגן. אם המדינה לא תפצה את החקלאים, אנחנו נפתח את השיברים ונשתמש במים להמשיך לגדל, גם אם חקלאים יכנסו לכלא. לא נשלים עם הלאמת אמצעי יצור ללא פיצוי הוגן".
לגבי הטרור אמר וילן: "הטרור החקלאי הפך למכת מדינה. הטרור הלאומני של העפיפונים חייב פתרון מידי כי חיי היום יום בעוטף עזה הופכים לשחורים תרתי משמע. טרור הפרוטקשן דורש תשובה ביטחונית וביטוחית ראויה. ב 100 מליון שקלים שיוקדשו לנושא הביטוח ומערכות הרתעה ניתן למנוע נזק שנתי של מיליארד שקל.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "הפרויקט הציוני איננו, ולא היה מעולם פרויקט כלכלי. אילו חילקו בין אזרחי ישראל, היהודים, את מחירו של הפרויקט הזה, יכולנו כולנו לחיות באושר ובעושר, במיאמי. אלא שממשלת ישראל, דווקא הממשלה הלאומית הזאת, שכחה את העובדה הזאת. רוב החלטותיה נשענות על המבחן הכלכלי ועל כן לא פעם הן לא ציוניות. כך ההחלטה להבליג על טרור האש, שכבר כילה 30 אלף דונם בעוטף עזה, כך בהחלטה לייצר (כמעט באופן יזום) משבר במשק המים, וכך בהפקרת החקלאים לגורלם מול הטרור החקלאי. גם כשיש כבר החלטות, האוצר מתחמק מביצוען. באנו לכאן בכדי להזכיר שאנחנו לא יושבים כאן משיקולים כלכליים, בחרנו מקצוע ונקודות התיישבות משיקולים ציוניים טהורים.
אל תענישו אותנו על בחירתנו זאת.זה יעלה למדינה ביוקר רב".
ח"כ איתן ברושי: "הצירוף של פשיעה חקלאית, יחד עם קיצוץ במכסות המים ללא פיצוי ויחד עם גזרות נוספות- משמעו הרס החקלאות ופגיעה בריבונות. במצב כזה על החקלאים לצאת למאבק חסר פשרות. הממשלה צריכה להבין שאין מדינה ללא אדמה, ואין אדמה ללא חקלאות והתיישבות. זו מהות הציונות!"
ח"כ יצחק וקנין: "נושא השריפות, העפיפונים, והטרור חקלאי לצד הקיצוץ במחירי המים הם נושאים בוערים לחקלאים. והשאלה היא אם זה כואב למי \שמוביל את המערכת הזאת, משרד החקלאות.
לא יכול להיות שמשרד החקלאות לא מטפל בבעיות ולא אכפת לו ושאני צריך לפניות לשר האוצר כדי לפתור את כל הבעיות.
מדינה שלא יכולה להתמודד עם הטרור החקלאי, זו בעיה. היא לא מתמודדת כי אף אחד עדיין לא מת".
ח"כ חיים ילין: "אני שמח ומתכבד להיות כאן היום במכללת ספיר ושמח שכולכם הגעתם לכאן, לדרום, שמבחינתי מהווה את אסם החקלאות בישראל. בשנת 2015 כשנכנסתי לכנסת ישראל, העליתי את בעיית הטרור החקלאי שכבר אז פקדה חקלאים רבים וסיכנה את פרנסתם. מאז לצערי לא השתנה הרבה אבל אני לרגע לא שוכח מדוע חשוב לחזק ולקדם את המלחמה בטרור החקלאי. החקלאות היא ערך, היא הציונות. ממשלת ישראל לא מעוניינת לטפל בטרור החקלאי, אם היא היתה רוצה לטפל בו והיתה לה הנחישות, הוא לא היה קיים." עוד הוסיף ילין: "בשבועות האחרונים אני עוסק בנושא קיצוץ המים כאן בעוטף עזה ובכלל. פניתי לשר החקלאות וכולי תקווה שהבעיה תיפתר בקרוב. אסור לקיצוץ המים להתרחש במיוחד לא לנוכח תופעת טרור העפיפונים שמחייבת את החקלאים להשתמש בכמויות מים גדולות".
ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג':"החקלאים שלנו מתמודדים עם אתגרים רבים, שאני לא צריך למנות כאן. כשאומרים ש"החקלאות מסמנת את הגבולות" וש"מעבדים את האדמה עד המטר האחרון" אלה לא קלישאות ואנחנו רואים את זה כאן, ממש לנגד עינינו, על גבול רצועת עזה. ישראל הולכת למקום מסוכן ומוותרת על החקלאות. מדינת ישראל, בהחלטותיה, לא מבינה זאת. למשבר המזון העולמי הצפוי – מדינת ישראל לא נערכת. החקלאות הישראלית מתקדמת ומובילה בעולם. כל המחקרים מזהירים מפני מחסור במזון בעולם בעשורים הקרובים. אסור לנו, כמדינה יהודית, שמוקפת במדינות ערב, להסתמך על ייבוא מזון. נעשות כאן טעויות על גבי טעויות בהזנחת החקלאות."
ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני: "הדבר החשוב ביותר בנושא המים הוא המפגש של חקלאים שמראה כמה בנגב ובייחוד בעוטף עזה יש צורך במים על מנת להמשיך להתקיים ולהיות חקלאים כמו שצריך. אני קורא לממשלה ולחברי הכנסת לדאוג לכך שלא יהיה קיצוץ לחקלאים בעוטף עזה. ראשי הרשויות של העוטף יוצאים בעצומה שכל חברי הכנסת יחתמו עליה ששר התשתיות לא יבטל את הקיצוץ בעוטף".
ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר-"לחקלאי עוטף עזה שעוברים ימים קשים ממש אין צורך להוסיף על האיום מהרצועה על השמדת היבולים שלהם את הקיצוץ הלא סביר ואף מתנכל בכמויות המים שמיועדים למטעים ולגידולים נטועים. אנחנו קוראים לרשות המים ולמשרד החקלאות למצוא את הדרך למנוע פגיעה הרסנית בחקלאים של יישובי עוטף עזה״.
ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, יאיר פרג'ון: " אנחנו נמצאים בעונת התסכול. גדלנו על האתוס הלאומי חקלאי. יש דיסוננס בו אנחנו מתוסכלים. הטרור החקלאי קיים מקום המדינה. הוא מאבק תודעתי, פיזי. אם נלמד את הצד השני, נוכל להבין לעומק למה אני יכול לשתול אבוקדו ולמה הסבירות שאקטוף אותו היא נמוכה כי יגנבו לנו אותו.
ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן: "יש לנו מספיק כוח לסגור את המדינה הזאת ועלינו לעשות זאת ביחד".
מזכ"ל האיחוד החקלאי, דודו קוכמן: "עבודת החקלאים בישראל מלווה בחוסר וודאות בשל סיבות רבות כמו פגעי טבע, שוק מוצף, שערי מטבע למרות שהתוצרת נפלאה ועתה נוספו מגבלות קשות ונוספות כמו מחסור מים ופשיעה זו אחריותה של המדינה לאוזלת היד החמורה ועל המדינה לקחת אחריות לטיפול בפשיעה החקלאית וגם במצב משק המים. החקלאים צריכים להתרכז בעבודתם החשובה ועל הממשלה לדאוג לשאר".
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת: "על רקע הטרור החקלאי, וההבנה המתחדדת והולכת שההתיישבות החקלאית היא חלק מהחוסן הביטחוני של ישראל. הממשלה חייבת לגבות את הסימפטיה לחקלאים במדיניות ובמעשים, ליישם את התכנית למלחמה בטרור החקלאי, לגבש תכנית נגד לנטיעות חדשות ולהקצות את התקציב הנדרש לביטוחים, ולפיצוי בשטחים שנפגעו. לא פחות מכך נדרשת הממשלה בהובלת שר האוצר, לתת לחקלאים את כלי העבודה הבסיסיים להמשך עמידה איתנה שימור ופיתוח החקלאות, ע"י דאגה להקצאת המים הנדרשת בטווח הארוך, ולפיצוי הנדרש בטווח המידי".
יועד לורד, יו"ר מים לישראל: "המדינה מתעלמת מצרכי החקלאים כשהם אלה שמאכילים את תושביה ומקצצת את מכסות המים שלהם באמצע עונת ההשקיה. כל זאת ללא פיצוי. גם עכשיו בסוף יוני אין עדיין מכסות מים לשנה זו!
כשהתוצרת החקלאית מתייקרת והיצוא נפגע, ממהרת המדינה ליבא תחליפים ולפגוע שוב בחקלאים!. התוצאה: אין ביטחון בפרנסה מהחקלאות והקרקעות ננטשות. החקלאים הפכו להיות בני ערובה של כמויות הגשם. גם בסוף חודש יוני עדיין אינם יודעים אם תהיינה להם כמויות מספיקות לסיים את עונת ההשקיה ואם היבולים יגיעו לקטיף או שייסגרו הברזים תוך כדי עונת ההשקיה. על המדינה להקצות מים שנה לפני העונה ולאפשר לחקלאים להאכיל את התושבים ולהתפרנס בכבוד ולא לחיות בעודם תלויים על בלימה."
יו"ר ארגון מגדלי הפירות, איציק כהן ציין כי "משבר המים הוא מחדל של מדינת ישראל והיחידים הסובלים מכך הם החקלאים. המדינה שידעה יפה לגבור על המחסור במים בעבר כשהקימה את מתקני ההתפלה, עצרה את המשך ההקמה של יתר המתקנים והגענו למשבר שחסרים היום מים ואנו החקלאים היחידים הנפגעים מכך. בנושא הפשיעה החקלאית. מדינה שיודעת ויכולה להביא 50 טון של מסמכים סודיים מאיראן, יודעת ויכולה בקלות לפתור את הפשיעה החקלאית, זו רק עניין של סדר עדיפות והחלטה של הממשלה".
אורי דורמן, יו"ר משקי הגליל העליון הגיע במיוחד לכנס ואמר :"אנחנו חקלאי כלל ישראל מסרבים לקבל בכניעה את הטרור החקלאי שגורם לנזקים במאות מיליוני שקלים לחקלאים בכל רחבי המדינה. אנחנו דורשים ממשלת ישראל להמשיך לפעול ביתר שאת למיגור התופעה ,ולסייע לחקלאים בתקציב לביטוח אלמנטרי משלים כנגד נזקי הצתות בזדון, במטרה שניתן יהיה לחזור מיד לעבודה .זהו המסר הנכון לכנופיות הפשע שפועלות בלא חשש והפרעה. קיבוצי הגליל העליון מחזקים את ידיהם של יישובי העוטף ועומדים לרשותם בכל עזרה שתידרש אל מול טרור העפיפונים מעזה. קיום ופיתוח החקלאות בגליל העליון הוא אינטרס לאומי ולכן חשוב לתת יחס שונה לאזור באמצעות תמיכה ישירה ,תמיכה בהשקעות מחוללות צמיחה ותמיכה משמעותית בפיתוח מפעלי מים".
שייקה שקד חקלאי מנתיב העשרה: "טרור העפיפונים שורף לנו גם בעין ושורף בלב. ללא מים (רבים) לא נוכל לכבות אותם. קסאמים, רקטות ופצמרים, לא ישברו אותנו. חוסר בפרנסה כן ישבור אותנו. האבסורד, שהכל בידי ממשלת ישראל".
עד עכשיו , הפורעים השתוללות , שרפו , שיגרו רקטות , באין מפריע ; קיבלו ביטחון עצמי גבוה , והגבירו את הטרור שלהם ; הגיע הזמן ; בנוסף לירי ברגלי הפורעים ; להרוס בתים ברצועה , בחתכי הקווים שקרובים לגבול בהדרגה ; תחילה על ידי הטלת פצצות בקרבת הבתים ; וכאשר יתרוקנו להרוס אותם , ולהקטין במשך הזמן את כמות הבתים ברצועה .