"ישראל – אחת המדינות שמפרות את האמנה באופן החמור ביותר בעולם"
תנועת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל פנתה במכתב אל שר החוץ בפועל, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואל שר הביטחון אביגדור ליברמן, לקראת כינוס הוועידה הרביעית של מדינות החברות באמנה הבינלאומית לפיקוח על הסחר בנשק (ATT CSP4) אשר תתקיים בטוקיו, יפן, ב- 20-24 באוגוסט. במכתבה קראה אמנסטי ליישום אמיתי של האמנה שעליה חתמה ישראל ב-2014, והצביעה בהרחבה רבה על האופן שבו ישראל היא אחת המדינות שמפירות את האמנה באופן החמור ביותר בעולם, בכך שהיא מספקת דרך קבע נשק למדינות ולמשטרים שמפרים זכויות אדם ומבצעים פשעי מלחמה – רשימה מצומצמת של ההפרות והפשעים מופיעה במכתב. (עותק של המכתב המפורט מצורף להודעה זו)
"בהתחשב בכתוב לעיל, ברור כי על אף תשובותיה של ממשלת ישראל כי זו שוקלת שיקולי זכויות אדם והפרות של החוק הבינלאומי בטרם מתן רישיונות ייצוא, אין היא עושה זאת", הדגישו באמנסטי אינטרנשיונל ישראל וקראו לראש הממשלה בדחיפות להקים מנגנונים יעילים להטמעה ויישום הוראות האמנה, להקצות לשם כך משאבים ולתקן את חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני בישראל כך שיכלול סעיף האוסר על ייצוא למקומות בהן יש סיכוי שהייצוא ישמש להפרה של החוק ההומניטרי והבינלאומי, להפרה חמורה של זכויות אדם, לפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ולרצח עם. בנוסף, אמנסטי קוראת להקצות משאבים ולהגדלת כוח האדם באפ"י במשרד הביטחון, אשר אחראי על הנפקת הרישיונות לייצוא, ולהבטחת פעולת אפ"י בהתאם לחוק ולמדיניות זו.
באמנסטי הדגישו כי אף על פי שישראל חתמה אך טרם אשררה האמנה, על פי הדין הבינלאומי, גם מדינות שטרם אשררו אמנות שעליהן חתמו – מחויבות שלא לפעול באופן שיפר את רוחה ואת מטרותיה. בהתאם, אמנסטי קוראת לממשלת ישראל להפסיק לאלתר כל יצוא ביטחוני אשר עשוי לתרום לפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, ולהפרות חמורות נוספות של זכויות אדם בינלאומיות והחוק ההומניטרי, להגיש למזכירות אמנת הפיקוח על הסחר בנשק את הדיווח לשנת 2017 ולפרסם בפומבי את כל דוחות הייצוא והייבוא הביטחוני, הראשוניים והשנתיים, של מדינת ישראל שטרם נחשפו עד היום.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אמנסטי אינטרנשיונל מברכת על כך שכיום 96 מדינות חברות לאמנה ו-34 אישררו אותה – זוהי עדות לדאגה הבינלאומית המתמשכת בעניין ההשלכות ההרסניות של סחר חסר אחריות בנשק על חיי אדם רבים בעולם. יחד עם זאת, יש עדיין דרך ארוכה על מנת להבטיח שהמדינות החברות לאמנה אכן יפעלו לאורה ויישמו אותה.
אמנסטי אינטרנשיונל גורסת כי הדרך היחידה לקיומה של מערכת פיקוח לאומית אפקטיבית ושקופה היא שהמדינות החברות לאמנה ידווחו באופן מקיף ופומבי על הייצוא והייבוא הביטחוני השנתיים שלהן. אולם נכון להיום לא כל המדינות החברות לאמנה מגישות למזכירות האמנה דיווחים שנתיים אלו. ממשלת ישראל, חשוב להדגיש, מעולם לא דיווחה למזכירות האמנה.
דרישות האמנה לסחר בנשק אחראי ומפוקח הינן הכרחיות כיוון שחלק מהמדינות החברות לאמנה ממשיכות לסחור בנשק או אמצעי ביטחון אחרים למקומות בהם ידוע שאמצעים אלו ישמשו לפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעים אחרים וכן למקומות בהם קיים סיכון גבוה שהייצוא הביטחוני ישמש להפרות חמורות של זכויות אדם בינלאומיות והחוק ההומניטרי. סחר זה הינו הפרה ברורה של האמנה בכלל, ושל סעיפים אלו בפרט, המגדירים ומפרטים את איסורי הסחר ואת האופן בו יש להבטיח על קיומם.
אחת מאותן מדינות המוזכרות לעיל הינה ישראל. ממשלת ישראל חתמה על אמנת הפיקוח על הסחר בנשק ב 18 בדצמבר 2014. אמנם ישראל לא אישררה עד היום את אמנה, אך בהתאם לסעיף 18 לאמנת וינה בדבר דיני אמנות (1969), גם מדינה אשר רק חתמה על אמנה, אף אם לא אשררה אותה, מחויבת להימנע מלעשות מעשים אשר יפגו ברוח האמנה ומטרותיה. בניגוד למחויבותה החוקית הבינלאומית לא להפר את האמנה שהיא חברה לה, ישראל מפרה אמנה זו כבר שנים. באופן פרטני בהקשר של נושא הוועידה הקרבה, ישראל פועלת בניגוד מובהק לכל הנוגע לפיקוח קפדן ומחמיר על הייצוא הביטחוני ויעדיו, לשקיפות ולדיווח באשר לייצוא הביטחוני שלה.
חוק הפיקוח הישראלי לא כולל הוראה המגבילה יצוא ביטחוני כשקיימת סבירות שהייצוא הביטחוני ישמש להפרה של החוק הבין-לאומי וההומניטרי או להפרות זכויות אדם חמורות, הן ע"י הגורם הרוכש והן על ידי צד שלישי שהייצוא הביטחוני עלול לעבור אליו. גם בתחום הדיווח והשקיפות ישראל חורגת משמעותית מהנורמה בעולם- בעוד שישראל מפרסמת רק את סכום הייצוא הביטחוני הכולל שלה ואת שמות היבשות ומספר המדינות (130) אליהן היא מייצאת, ארה"ב ומדינות האיחוד מפרסמות באתר אינטרנט הנגיש לכל, דיווח שנתי מפורט של הייצוא הביטחוני שלהן הכולל- את מדינת היעד, אילו סוגי ייצוא הועברו אליה, כמה ובאיזה עלות.
היעדר הפיקוח וחוסר השקיפות איפשר למדינת ישראל במשך עשרות שנים לספק ציוד וידע ביטחוני למדינות מפוקפקות ולמשטרים דיקטטוריים ו/או לא יציבים שהיו מוקצים ע"י הקהילה הבין-לאומית ו/או אשר הקהילה הבין-לאומית חזרה וטענה כי הם מפרים באופן שיטתי את זכויות האדם של אזרחיהם ו/או את המשפט הבין-לאומי ו/או מעורבים בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. מבחינה היסטורית ומודרנית, זו רשימה מזעזעת במיוחד של משטרים שעמם ישראל שיתפה פעולה וייצאה אליהם יצוא ביטחוני: משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, משטרו של פינושה בצ'ילה, יצוא ישראלי לצ'אד ב-2008 בזמן מלחמת האזרחים, יצוא ישראלי לרואנדה ב-2008 בתקופת הפרות חמורות של זכויות אדם על ידי כוחות הביטחון, יצוא ביטחוני ישראלי לקניה בשנת 2011 בשעה שכוחות הביטחון שם היו מעורבים בעינויים, אונס, והריגה ללא משפט.
על פי דו"חות של אמנסטי להלן חלק מהמדינות שישראל מייצאת אליהן היום ובעבר:
מיאנמר – השלטון הצבאי מיישם מדיניות אפרטהייד כלפי בני הרוהינגה אשר מהווים מיעוט אתני ודתי במדינה, מדיניות זו כוללת שלילת אזרחות ופגיעות אלימות קשות והובילה בסופו של דבר לביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה על ידי צבא מיאנמר, לטיהור אתני של מעל 7,500 אזרחים ואזרחיות ולעקירה של יותר מ-700,000 בני רוהינגה ממיאנמר לבנגלדש השכנה.
דרום סודן – דרום סודאן זכתה לעצמאות בשנת 2011, אולם השקט במדינה נשמר רק לזמן קצר. מאז 2013 מתנהל סכסוך אלים בין הממשלה לאופוזיציה על רקע אתני, כאשר מפעם לפעם עולות הלהבות, כפי שקרה שוב רק לאחרונה. בשל התמשכות האלימות החליטו בשנת 2015 ארה"ב והאיחוד האירופי להטיל אמברגו נשק על דרום סודאן. בעקבות הזוועות שביצעו כוחות הביטחון הדרום סודנים מאז 2013, החליטה מועצת הביטחון של האו"ם ב- 13.7.18 להטיל אמברגו נשק על דרום סודן, כדי לנסות להביא לקץ הלחימה שגבתה עד כה עשרות אלפי קורבנות והפכה מעל 2.5 מיליון בני אדם לפליטים. ישראל סיפקה לדרום סודן ציוד לצורך מעקב אחר מתנגדי המשטר, וזה משמש לחטיפה, עינויים ורצח של אזרחים על רקע פוליטי ואתני.
רואנדה – מאז שנשיא רואנדה תפס את השלטון לפני 23 שנה, כבר שני עשורים שממשלתו רודפת אחר מתנגדי השלטון, פעילי זכויות אדם, עיתונאים ועוד. הרדיפה כוללת מעצרים, עינויים, רציחות והיעלמויות. אמנסטי מדווחת כי גם השנה רדיפה זו של אזרחים ממשיכה ביתר שאת, גם ברואנדה נמצא נשק ישראלי.
סרי לנקה – מדינת ישראל מילאה תפקיד מרכזי בפשעי המלחמה ובפשעים נגד האנושות שביצעו כוחות הביטחון באזרחי המדינה, על ידי אספקת מל"טים שכיוונו מטוסים וספינות קרב מתוצרת ישראל, אשר הפציצו במכוון אזרחים ואתרים אזרחיים והומניטריים, וגבו מחיר אנושי כבד מאוד.
אזרבייג'ן – אף שבעבר היחסים בין המדינות היו דיסקרטיים מאוד, בשנים האחרונות שתיהן "יוצאות מהארון". בין היתר: תמונות של מל"טים ישראלים פורסמו, כולל מל"טים התקפיים , ובמצעד שהתקיים במוסקבה במאי 2015 , החיילים האזרים צעדו בכיכר האדומה נושאים רובי תבור תוצרת ישראל ; על פי הפרסומים בתקשורת הזרה והישראלית, מדינת ישראל בשנים האחרונות הינה מיצואניות הנשק המובילות לאזרבייג'ן ומתעלמת בריש גלי מאמברגו הנשק.
תוכנות ריגול בידי ממשלות עוינות – רק החודש נחשף כי ממשלה עוינת ניסתה להתקין תוכנת ריגול על טלפון של עובד של אמנסטי אינטרנשיונל, מדובר בתוכנת "פגסוס"- כלי מעקב וריגול מתוחכם שפותח על ידי החברה הישראלית NSO Group. בשנה שעברה קבוצת המחקר מטורונטו Citizen Lab חשפה מעורבות NSO בפרשת רוגלה דומה במקסיקו. פעילים, עיתונאים ומנהיגי מפלגות אופוזיציה סומנו כמטרות באמצעות הודעות מזויפות שהכילו את הרוגלה "פגסוס", בניסיון להשתיק את האופוזיציה לממשלה. "פגסוס" גם שימשה לסמן כמטרה את מגן זכויות האדם עטור הפרסים מאיחוד האמירויות אחמד מנסור, שנכלא בארצו בחודש מארס 2017.
קמרון – בחודש שעבר, יולי 2018, פרסמה אמנסטי אינטרנשיונל כי יש ראיות מוצקות לכך שסרטון ההוצאה להורג של שתי נשים וילדות קטנות ע"י כוחות הביטחון הקמרונים בצפון המדינה, בטענה כי הן פעילות טרור, הינו אמיתי וכי הנשק ששימש לרצח הוא רובה קלצ'ניקוב ורובה גליל ישראלי. דיווח זה עולה בקנה אחד עם תיעוד מתמשך של אמנסטי אינטרנשיונל של הפרות חמורות של החוק הבינלאומי ופשעי מלחמה המבוצעים על ידי כוחות הביטחון בקמרון.
