בית הדין האזורי לעבודה בב"ש קבע כי חברת "מכלוף בכור ובניו" הפרה את חובתה למלא אחר הוראות הבטיחות ופיטרה את המנופאית קטי קרקולוב מתוך שיקולים זרים ובגלל שעמדה על זכותה לשמירה על חייה ובריאותה *** ביה"ד הורה לפצות את קרקולוב ב-60 אלף שקל *** יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על ההחלטה: "המאבק לשמירה על הבטיחות בכל המקצועות והענפים במשק הינו מאבק שלכל החברה הישראלית צריך להיות איכפת ממנו. ההסתדרות תכריז ותפעיל סכסוך עבודה כללי במשק לאחר החגים, אם לא יינקטו מצד כל הגורמים האמונים על כך צעדים אופרטיביים להבטחת שלומם של העובדים"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את טענתן של ההסתדרות והמנופאית קטי קרקולוב לפיה היא פוטרה בפברואר 2016 שלא כדין, לאחר שסירבה להמשיך להפעיל מנוף באתר בנייה באשקלון ביום בו שררו רוחות חזקות. עוד נקבע כי החברה שפעלה באתר הבנייה – מכלוף בכור ובניו בע"מ – לא ערכה בדיקות כנדרש לעגורן עליו עבדה העובדת, ולא סיפקה את ציוד המגן האישי הנדרש. לאור זאת חייב בית הדין את החברה לשלם לקרקולוב פיצוי בסך 60 אלף שקל.
חשיבותו של פסק דין זה מהדהדת נוכח הודעתו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שנשלחה לאחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיה אם תימשך ההתעלמות מצד גורמי הממשלה ולא יעשה צעד משמעותי ומשנה מציאות לצמצום נגע הפגיעות בעבודה, ובייחוד בענף הבניין, ההסתדרות תכריז ותפעיל סכסוך עבודה כללי במשק לאחר החגים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בפסק הדין, שניתן על ידי כב' השופטת יעל אנגלברג שהם, נקבע כי שיקול הדעת הסופי האם לבצע עבודה בתנאים מסוימים והאם בכלל ניתן לעלות על עגורן או להישאר בתא המפעיל, נתונים באופן בלעדי למנופאי עצמו אשר מכיר את תנאי העבודה, את מצב העגורן ואשר "חש את השטח". חובת המעסיק (גם אם באמצעות קבלני משנה) ליצירת סביבת עבודה שתגן ותמנע פגיעה, כוללת גם את המחויבות לכבד את שיקול דעתו המקצועי של העגורנאי המחויב על פי דין שלא להפעיל את העגורן בתנאי מזג אוויר מסוכן. במסגרת זו נקבע כי החברה פעלה שלא כדין גם בדרישתה שהעובדת תעלה על המנוף, אף לצורך המתנה בתוך תא המפעיל, כאשר היא כעגורנאית, סברה כי נשקפת לה סכנת חיים.
"אין זה סוד שתאונות העבודה בישראל בכלל ובעבודות הבנייה בפרט, גובות חיי אדם כאשר מהמחקרים עולה כי בענף הבנייה הסיכוי גבוה פי 5.2 מענף התעשייה ופי 5.5 מענף המסחר והשירותים", נכתב בפסק הדין, "משאין חולק כי סביבת העבודה בבנייה היא בעלת פוטנציאל גבוה לסיכון, מטיל הדבר אחריות מוגברת על מנהלי העבודה ומבצעיה".
באשר לתקינות העגורן עליו עבדה קרקולוב, נקבע כי המשיבה דרשה מקרקולוב להפעיל את העגורן מבלי שמילאה אחר הנחיות לבצע בדיקת סדקים, ובכך הפרה את חובת הבטיחות המוטלת עליה והגבירה את הסכנה לבטיחותם של עובדי האתר ובראשם של קרקלוב עצמה.
בנוסף לכך התקבלה טענת ההסתדרות וקרקולוב כי החברה לא סיפקה לה את ציוד המגן האישי הנדרש (קסדה, נעלי בטיחות ורתמה) ובכך הפרה את החובה המוטלת עליה לספק לעובדים באתריה ציוד מגן על פי הוראות הבטיחות. בית הדין קבע כי מעסיק או האחראי על העבודה במקום חייב לנקוט בכל פעולה על מנת להפחית את הסיכון לחייהם של העובדים.
בית הדין קבע כי החברה הפרה את חובתה למלא אחר הוראות הבטיחות ופעלה להפסקת עבודתה של קרקולוב מתוך שיקולים זרים ובחוסר תום לב רק משום שזו עמדה על זכותה לשמירה על חייה ובריאותה. בשל ההתנהלות הפסולה, ומשום שבית הדין היה סבור "שאין להקל ראש מקום שיש בו כדי 'הימור' בחיי אדם" חייב את החברה לשלם לקרקולוב 60 אלף שקל.
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על פסק הדין ואמר כי: "בית הדין עשה צדק כשבחר לקבוע כי החברה הפרה את חובתה המקצועית והמוסרית למלא אחר הוראות הבטיחות ופיטרה את העובדת שביקשה לשמור על חייה. המאבק לשמירה על הבטיחות בכל המקצועות והענפים במשק הינו מאבק שלכל החברה הישראלית צריך להיות איכפת ממנו. די לזלזול בחיי אדם! אני שב ומזהיר כי ההסתדרות תכריז ותפעיל סכסוך עבודה כללי במשק לאחר החגים, אם לא יינקטו מצד כל הגורמים האמונים על כך צעדים אופרטיביים להבטחת שלומם של העובדים".
יו"ר איגוד עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, הצטרף לדבריו של ניסנקורן ואמר: "פסד הדין הוא צעד חשוב במאבקנו למען הגברת הבטיחות בענף הבנייה ולהקטין את מספר התאונות. אין לי ספק שהוא ירתיע מעסיקים ויגרום להם לעשות חושבים רגע לפני שיזלזלו בחיי אדם ויבצעו עבירות בטיחות".
קטי קרקולוב ציינה: "אני מברכת על ההחלטה שהתקבלה, שמהווה צעד קטן בשבילי אך צעד גדול לענף המנופאות כולו. כולי תקווה שהמעסיקים בענף יחשבו מעתה פעמיים אם לפטר מנופאי רק בגלל שהוא ביקש להקפיד על בטיחות ולשמור על חייו ועל חיי הסובבים".
ההסתדרות וקרקולוב יוצגו בתיק על ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי עו"ד חנה שניצר-רהב ועו"ד גלי שטיינברג מהלשכה המשפטית לאג"מ.
