ירושלים 25.9.18 – הכלכלה בעזה מתמוטטת, כתוצאה ממצור בעשור האחרון, ולאחרונה – בשל משבר נזילות ומחסור במזומנים.
לפי דו"ח הבנק העולמי, כלכלת רצועת עזה נמצאת בצניחה חדה. ברבעון הראשון של 2018 הכלכלה העזתית רשמה התכווצות (צמיחה שלילית) של 6 אחוזים וממשיכה לצנוח מאז. בעוד ההסגר אשר נמשך למעלה מעשור הינו הגורם המרכזי, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על המצב בעזה ובהם החלטת הרשות הפלסטינית לצמצם את ההעברה החודשית לרצועה בהיקף של 30 מיליון דולר, צמצום תכנית הסיוע של ממשלת ארה"ב בהיקף של 50-60 מיליון דולר, והקיצוצים בסיוע של אונר"א. אמנם, המצב בגדה המערבית אינו כה חמור כיום, אך הדו"ח מציין כי הצמיחה שאפיינה את הגדה בעבר מדשדשת כיום וההערכה היא שהכלכלה תעבור גם שם האטה משמעותית בתקופה הקרובה.
כאשר הסיוע כבר אינו מספיק לזירוז הצמיחה, אחד מכל שני תושבים חי בעוני, ושיעור האבטלה של האוכלוסייה הצעירה בעיקרה הוא למעלה מ-70%, המצב בעזה מעורר דאגה. דו"ח הבנק העולמי יוצג בפתיחת הפגישה הדו-שנתית של וועדת הקישור אד-הוק – וועדת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית לקביעת מדיניות הסיוע לפלסטינים לצרכי פיתוח, שתתקיים מחרתיים (יום חמישי, 27.9.18) בניו יורק.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לפי הדו"ח, כבר לא ניתן לעצור את ההידרדרות הכלכלית גם בגדה המערבית וגם ברצועת עזה באמצעות סיוע חוץ, שרמתו הולכת ומצטמצמת, וגם לא על ידי המגזר העסקי, שעדיין סובל מגבלות בתנועה ובגישה לחומרי גלם ולמסחר. הידרדרות המצב הפיסקלי אינה מאפשרת לרש"פ לספק סיוע לעזה. הרש"פ סובלת מירידה בכספי התרומות ומגרעון שנתי של 1.24 מיליארד דולר, וצפויה להגיע לפער מימון של 600 מיליון דולר. על רקע זה, ההחלטה הישראלית האחרונה למנוע העברת הכנסות ממיסים לרש"פ (מס הכנסה ומע"מ שישראל מפלסטינים עבור הרש"פ), שהיקפם מוערך ב-350 מיליון דולר בשנה, מהווה גורם סיכון משמעותי.
לדברי מרינה ווס, מנהלת אזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה: "השילוב של מלחמה, בידוד וסכסוך פנימי הותיר את עזה במצב של שיתוק כלכלי ומצוקה אנושית גוברת. במצב שבו אנשים נמצאים במאבק הישרדות, עוני גואה,אבטלה גוברת, והידרדרות של השירותים הציבוריים כמו בריאות, מים ותברואה, נדרשים פתרונות אמיתיים וברי קיימה, ואין להסתפק בהתערבויות קצרות מועד".
"המצב הכלכלי והחברתי בעזה מידרדר מזה כעשור, אך ההידרדרות גברה באופן ניכר בחודשים האחרונים והגיעה לנקודה קריטית. התסכול הגובר מצטרף למתחים שכבר הגיעו לידי תסיסה ומשיבים לאחור את הפיתוח האנושי של אוכלוסיית הנוער הגדולה באזור," מוסיפה ווס.
דו"ח הבנק העולמי מדגיש את הצורך לנקוט בגישה מאוזנת המשלבת מענה מיידי למשבר עם צעדים ליצירת אווירה הולמת לפיתוח בר-קיימה. בטווח המיידי יש להבטיח את המשך אספקת השירותים החיוניים: חשמל, מים, חינוך ובריאות. השירותים הבסיסיים הללו חיוניים הן לרווחת האוכלוסייה והן לתפקוד המשק. יש גם צורך דחוף להגביר את כוח הקנייה של משקי הבית כדי לאפשר את החזרה לפעילות כלכלית בסיסית, ולתגבר את מקורות הפרנסה המסורתיים בהרחבת תחום הדיג מעבר לאזור המוגבל של שלושה מייל לטווח של 20 מייל כפי שהוסכם בשנות ה-1990. מעבר לצעדים במענה למשבר, על ממשלת ישראל לתמוך בסביבה המקדמת צמיחה כלכלית על ידי הסרת הגבלות על הסחר ועל תנועת סחורות ואנשים, שבלעדיהם לעולם לא ישתפר המצב הכלכלי בעזה. על הרשות הפלסטינית ליזום מדיניות ומיזמים הדרושים לפיתוח כלכלי בר קיימה, ובכלל זה תמיכה בשירותי סחר דיגיטליים. מוסדות לגיטימיים שימשלו בעזה באופן שקוף ויעיל ורפורמות שיובילו ליצירת סביבה עסקית חיובית דרושים גם הם כדי להביא להתאוששות כלכלית בת קיימה.
"להון האנושי של האוכלוסייה הפלסטינית הצעירה והמשכילה יחסית יש פוטנציאל כביר", אומרת ווס, "מדיניות שתתמקד ביצירת מקומות עבודה תשתלם מאוד במונחי פיתוח כלכלי. זהו הזמן לכל הצדדים לפעול יחד וליצור סביבה שתעניק הזדמנויות לצעירים הללו".
שימותו שם כולם ברעב, אינשאללה, וכך ימוגר הטרור והשנאה שהעזתים מפיצים, איזה גועל נפש של אוכלוסיה, מוציאים מיליארדים על טרור ומתים מרעב, ממש רחמנות חחחחחחחחחחחח
שימותו כולם בעזה מרעב. לא מפסיקים עם פעולות הטרור.