פעוטה נפטרה מדלקת קרום המוח, לאחר שרופאת המשפחה התעקשה שמדובר במחלת חום. המשפחה תובעת מיליונים מקופ"ח כללית.
פרשיית מותה הטרגי של הפעוטה נחשפת בתביעת מיליונים אותה הגישו לאחרונה עוה"ד דניאל פרקש ודוד פייל ממשרד פייל ושות' – לבית משפט השלום בתל-אביב.
על פי התביעה, הפעוטה, כבת שנה וחודשיים, החלה לסבול מאי שקט, חום ופרכוסים, והוריה, תושבי אצבע הגליל, הגיעו עמה אל רופאת המשפחה בקופת חולים כללית.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לדברי עוה"ד פייל ופרקש, הרופאה טענה כי מדובר ככל הנראה במחלת חום ויראלית שתחלוף. אך המחלה לא חלפה, ואף החריפה, וההורים שבו והביאו את בתם הסובלת אל המרפאה, יום אחר יום במשך כארבעה ימים ברציפות.
על פי התביעה, למרות שהפעוטה גילתה אפאתיות, ולמרות מדדים שהצביעו על תהליך זיהומי בהתהוות, התעלמה הרופאה מממצאים אלה ולא הנחתה את ההורים לעקוב אחר מצבה ההכרתי של בתם.
לדברי עוה"ד פייל ופרקש, בשלב מסוים ציידה הרופאה את ההורים בהפניה למיון – אך הנחתה אותם לגשת למיון רק במידה וחוסר היכולת של הפעוטה לשתות ימשך.
על פי התביעה, רק ביום הרביעי בו שבו ההורים למרפאה, ערכה הרופאה את הבדיקה הגופנית הנדרשת, במסגרתה נמצא קשיון עורף – אחד הסימנים לדלקת קרום המוח – והפעוטה הופנתה לבית החולים 'זיו' לקבלת טיפול. אלא שבשלב זה היא כבר סבלה מאלח דם, הלם ספטי ובצקות במוח. מצבה הלך והתדרדר, חרף טיפול מתאים שניתן לה – והיא נפטרה.
אל התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' זאב הנדזל, מומחה לרפואת ילדים, אשר הביע תמיהה מדוע רופאת המשפחה לא ערכה כל בדיקה פיזית או נוירולוגית בסיסית לפעוטה, ולא גבתה שום אנמנזה באשר למצבה ולהיסטוריה המשפחתית שלה.
"רק לאחר שלילת החשד לדלקת קרום המוח, יש מקום לאבחנה של פרכוסי חום – אסור שפרכוסי חום יופיעו כאבחנה ראשונה ובלעדית", קובע פרופ' הנדזל בחוות דעתו.
לדבריו, כאשר מגיעה פעוטה עם פרכוסים, יש לבחון האם יש רקע משפחתי לאפילפסיה, לבדוק את תיק החיסונים של הפעוטה. בנוסף, יש לערוך בדיקה פיזית ולשלול המצאות סימנים לדלקת קרום המוח. סימן אחד מובהק הוא קשיון עורף, אותו ניתן לבחון בבדיקה פשוטה שאינה כרוכה בעלות מיוחדת.
לדבריו, "יש להניח בסבירות גבוהה, כי לו היתה מבוצעת בדיקה נוירולוגית, היה נמצא קשיון עורף – אשר היה בוודאות מביא את דלקת קרום המוח לקדמת האבחנות המבדלות, ולהפניית המטופלת לבית החולים לניקור מותני, שהיה מביא לאבחון המחלה".
בימים אלה הגישו עוה"ד פייל ופרקש תביעת מיליונים נגד קופת חולים כללית, ובה נטען כי מותה הטרגי של הפעוטה נגרם כתוצאה מפעולות רופאת המשפחה, הנוגדות באופן מהותי את הפרקטיקה הנהוגה ברפואה. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב יפו.
לדברי פרופ' הנדזל מ'פורום רופאים', אחד מהתסמינים הבולטים ביותר של דלקת קרום המוח הוא פרכוסים. לדבריו, כשילד מתקבל לטיפול בעקבות פרכוס, על הרופא המטפל לערוך אבחנה מבדלת נאותה: לתעד את ההיסטוריה של הילד, לחקור האם קיימת היסטוריית פרכוס על רקע חום במשפחה, האם יש היסטוריה של אפילפסיה במשפחה, לחקור את הסטטוס החיסוני של הילד, ולברר את היקף הפרכוס ומשכו.
במקרה הנדון, קבע פרופ' הנדזל, לא נרשמה כל אנמנזה לגבי היסטוריה משפחתית ומצב הפעוטה, ואף לא נערכה שום בדיקה נוירולוגית בסיסית. "דבר זה לא מתיישב עם פרקטיקה נכונה בכלל, ולאחר פרכוסים בפרט. יש להניח בסבירות גבוהה, כי לו היתה מבוצעת בדיקה נוירולוגית, היה נמצא קשיון עורף – אשר היה בוודאות מביא את דלקת קרום המוח לקדמת האבחנות המבדלות, ולהפניית המטופלת לבית החולים לניקור מותני, שהיה מביא לאבחון המחלה" קובע פרופ' הנדזל.
לדבריו, רופאת המשפחה התרשלה בתפקידה שעה שלא נתנה להורי הפעוטה המלצות מעקב אחרי מצבה ההכרתי של הילדה. גם רמת ההמוגלובין הנמוכה שלה לא הדליקה אצל הרופאה נורת אזהרה – ממצא הנחשב לגורם סיכון לדלקת קרום המוח בנוכחות פרכוס.
"בסופו של יום, לא נעשה הליך של אבחנה מבדלת, והרופאה התייחסה לפעוטה כחולה במחלה ויראלית ולפרכוס ככזה על רקע חום בלבד – בניגוד מוחלט לפרקטיקה הנהוגה", קובע פרופ' הנדזל.
על פי התביעה, גם בהפניית האם למיון, בסופו של דבר, התרשלה הרופאה – שכן לא הסבירה לאם כי עליה לסור עם הפעוטה בדחיפות לבית החולים, אלא התנתה את הפניה למיון בהמשך חוסר יכולתה של הפעוטה לשתות. עוד מתעלמת הרופאה במועד זה מההקאה של הפעוטה כפי שדווחה על ידי אמה, שהינה לטענת פרופ' הנדזל – סימפטום קלאסי של דלקת קרום המוח ולחץ תוך גולגולתי מוגבר.
"לו היתה הפעוטה מופנית לבי"ח במועד, ניתן היה למגר את החיידק"
לטענת פרופ' הנדזל, לו היתה הפעוטה מופנית לבית החולים ביום השני בו הגיעו ההורים למרפאה, ואפילו ביום השלישי, לפני התבססות אלח הדם, ההלם הספטי וההחמרה בהכרה – ולו הרופאים היו מתחילים את הטיפול בעיתוי זה – קיימת סבירות גבוהה כי ניתן היה למגר את החיידק, אשר נמצא רגיש לאנטיביוטיקה.
עוד טוענים עוה"ד פייל ופרקש כי באופן תמוה למדי, ביום בו התקבלה בדואר הפנימי הודעה על אשפוזה של הילדה, הרופאה המטפלת מצאה לנכון להוסיף רישום בדיעבד לתיקה הרפואי של הילדה. הרישום מתעד כי ביום הפנייתה של הילדה לחדר המיון, כביכול התרשמה הרופאה כי המשפחה מזלזלת בהפניה וכי היה צורך בשכנוע ההורים לפנות למיון.
פרופ' הנדזל מתייחס לרישום המואחר בדיעבד בחוות דעתו וקובע כי "לא יכולתי שלא להתייחס לרישום חריג זה, אשר נרשם בדיעבד רק כאשר נודע על מצב הילדה ואשר מעורר תמיהה לאור השעה בה התקבלה הילדה לבית החולים (14:28), בעוד שבדיקת הדם בקופת החולים בוצעה רק בשעה 13:10. גם הרישום כאילו ההורים התעלמו מהפניה שקיבלו יום קודם למרות שבהפניה עצמה נרשם לפנות למיון רק במידה וחוסר היכולת לשתות ימשך, הוא מקומם אותי מאוד כאדם וכרופא. חבל לי שהרופאה אשר לא עשתה את המינימום הנדרש ממנה, כפי שאפרט בהמשך, מנסה בדיעבד להטיל את האשמה על ההורים".
על כן טוענים עוה"ד פייל ופרקש כי הצוות הרפואי של קופת חולים כללית התרשל באופן חמור בתפקודו, וכתוצאה מכך נפטרה הפעוטה בטרם עת ובייסורים קשים, עוד בטרם מלאו לה שנה וחצי. לדברי עוה"ד פייל ופרקש, "הורי הפעוטה נושאים עד היום צלקת נפשית, שנגרמה מצפייה בבתם גוססת לאטה עד לפטירתה בגיל כה רך".
בימים אלה הוגשה בשם ההורים ועיזבון בתם – תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית – בסכום המקסימלי הקבוע בחוק (2.5 מיליון שקלים). התביעה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו.
זו אשמת משרד הבריאות וקופות החולים.
יש להקצות יותר זמן לטיפול ובדיקת כל חולה… יותר ממספר דקות שהופך את הרופאים לאוטומטים בסרט נע. וגם להוסיף רופאי משפחה והשתלמויות.
אכן תופעה מטרידה. נפוץ שרופאים בקבילה נוטים מהר מידי לטבחן מחלות כוירוס וזאת מבלי שהם בדקו לעומק. לקח לנו הרבה זמן לאלף את רופאות המשפחה שלנו שכשאנחנו מבקשים אנטיביוטיקה אז צריך לתת אנטיביוטיקה. אין כמו התחושה של ההורים. רופאי הילדים בקו-פח לצערי הם לפעמים מתפקדים כסתם פקידים.