מערכת המשפט ותרומתה לשחיתות בישראל-צעקת המלך הוא עירום

צר לי להיות הילד הקטן שצועק המלך הוא עירום אלא שההתעלמות המוחלטת של מערכת אכיפת החוק מטיפול בעבירות של מתן עדות שקר משחיתה כל פינה במערכת המשפט – שאמורה לרדוף אחרי הצדק , אולם ב"הפוכה" מנהלת מלחמת חורמה עיקשת וחסרת פשרות כנגד האזרח על דוחות חניה שלפחות חלקם ניתנים לאזרחים תמימים תוך ביצוע עבירות חמורות.

מאת: עו"ד ארז בר זיו

עו"ד בר זיו קורא לטפל בחוליי מערכת המשפט וכן להתחיל להעניש, ובחומרה, את החוטאים, גם כשמדובר בעורכי דין ידועים ושופטים רמי מעלה.

משפט היא מילה נרדפת להיכל הצדק, לכבוד, הוד והדר, ומערכת המשפט היא המנוע והגלגלים של המדינה, ולא אחת על פיה יישק דבר. למעשה, כמעט כל אזרח נדרש להתייצב בשלב מסוים בחייו בין כותלי בית המשפט ושום מדינה אינה יכולה להתקיים בלעדיו.

אחד היסודות המהותיים ביותר של היכל הצדק הוא אמירת אמת מצד כל השותפים במשולש השיפוטי: השופט, עורכי הדין והצדדים המתדיינים.

לעניין האמת, החוק נותן מענה גם באמצעות עיקרון הצדק שמנחה את בתי המשפט לעשות צדק עם המתדיינים וגם באמצעות הרתעה מפני עדות שקר בבית המשפט באמצעות סעיפי חוק המטילים עונשים כבדים על מי שמעיד עדות שקר או מגיש תצהיר שקרי.

כך, בחוק העונשין אפשר למצוא למשל את סעיף 237(א) העוסק בעדות שוקר וקובע כי: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו – מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו – מאסר תשע שנים".

עבירות נוספות הקשורות לטוהר ההליך המשפטי מפורטות עם תג מחיר חמור כמו למשל הגשת תצהירי שקר, מסירת ידיעה כוזבת ועוד. מטרת הענישה היא קלאסית – הרתעת העבריין ואזרחים כמותו מביצוע מעשים דומים בעתיד.

אלא שמילים כתובות לחוד ומעשים לחוד, שכן מנסיוני רב השנים כעורך דין, עולה כי מערכת המשפט הישראלית לא ממהרת להעניש את בעלי הדין או העדים שחוטאים בעבירות על חוקים אלה.

נציין כי בכל המדינות המתוקנות הענישה בפועל בגין עדות שקר היא חמורה ביותר. בארה"ב למשל אלפי אזרחים, כולל מפורסמים, נכנסו לכלא לתקופות משמעותיות בגין עדות שקר במשטרה, חייהם המקצועיים נהרסו וקנסות גבוהים הוטלו עליהם.

אלא שבישראל מערכת המשפט מתנערת באופן מוחלט מעבירות השקר ואינה מוכנה אפילו לשמוע ראיות ועדויות לקיומם של תצהירים שקריים, גם כשמובאים בפניה ראיות מוחלטות לכך, כאילו המדובר בחשש ממזרות.

במקרים מעין אלו מעורבים לא רק בעלי דין אלא גם עורכי דין השוכחים שתפקידם לשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט ולסייע בעשיית הצדק ובחקר האמת. לא אחת – ונתקלתי בכך בו עיניי – הם יוזמים בעצמם בידוי ראיות. ויתרה מזו, ישנם שופטים הטומנים ידם בצלחת רחמנא לצלן.

אין ספק כי דברים כאלו מתרחשים במדינות רבות אלא שבישראל, בניגוד למדינות מתוקנות, המערכת עושה הכל כדי לטאטא את המעשים החמורים מתחת לשטיח, ואין משנה אם זה בעל דין, עד, עורך דין או שופט.

מקרים רבים ומפורסמים חשפו עדויות ותצהירי שקר – עבירות פליליות חמורות הראויות להעמדה לדין פלילי כאמור – אלא שרק לאחר לחץ ציבורי רב ננקטו בגינן הליכים, שהסתיימו, ובכן, בנזיפה בלבד. נזכיר בעניין זה את השופטת ורדה אלשייך שנציב התלונות על השופטים קבע במפורש כי ביצעה עשרות שיפוצים בפרוטוקול ולא הודחה באופן רשמי כולל לא לאחר שהנציב קבע שתלונה אחרת, רחל סופר, מוצדקת ואת המקרה האחרון של השופטת רונית פוזננסקי שנקבע כי החליפה מסרים אסורים עם נציג הרשות לניירות ערך, שאלמלא הופעל לחץ ציבורי רב לא היתה מודחת.

אך לפני כחודשיים ניתנה החלטה בעניין בו זייפה שופטת דברי נאשמת בתיק בו ייצג הח"מ וביססה עליו הרשעתה. נציב הקבילות "שטף" את הח"מ שהעז לצאת כנגד המערכת, והמליץ במילה שעל השופטת להקפיד במילוי הפרוטוקול. למי שלא הבין, אותה שופטת ממשיכה לשבת על כס השיפוט בלא שננזפה אפילו.

בשנים האחרונות, תוך כדי ניהול תיקים, אספתי עדויות חמורות ומוכחות לעדויות ותצהירי שקר, הבאתי אותן לפני בית המשפט אך התגובות, בלא יוצא מן הכלל, היו של תחושת גועל וקבס מעצם הרעיון, וסירוב עיקש לדון בנושא.

כך, לפני כמה שנים נוכחתי בדיון חשוב בבית משפט המחוזי, ושופטת עצרה הקלטת דיון במהלך חקירה כאשר הוכח כי הצד שכנגד ועורכי הדין שיקרו וזייפו. תגובת השופטת הייתה (וזהו ציטוט): "הלאה, עברנו הלאה" וסירבה להמשיך בחקירות.

במקרה אחר, בתיק בו ייצגתי, שני עורכי דין מפורסמים מאזור הצפון, במהלך ההליכים המשפטיים, זייפו תצהירים של מרשי והדבר הוכח. הוגשה תלונה אלא שהמשטרה סגרה את התיקים מיידית.

בשנת 2015 עמותה ידועה שגנבה כסף מחסוי וסירבה לקיים צו שיפוטי שהורה לה להשיב את הכסף, הורידה כתבה רגע לפני שידורה בחדשות, לאחר ששודרו שני פרומואים.

מנכ"ל העמותה עמד ושיקר בבית המשפט במצח נחושה ועורכי הדין שלו הכתיבו לשופטת את פסק הדין.
הערעור במחוזי התקבל והדיון הוחזר לדיון נוסף אך יד נעלמה גדעה את הדיון שלא התקיים עד עצם היום הזה.

למרבה הזעזוע – לפני כשנתיים עורכת דין ותיקה הוקלטה ונצפתה בזמן אמת כותבת בבית המשפט למשפחה תצהירי שקר לקשישים עם אלצהיימר שאין להם מושג מה התרחש בחדר, ומחתימה אותם תוך תקיעת העט בידם והזזת הדף. בעקבות מעשיה עוכב מינוי האפוטרופוס לקשישים והשניים – ניצולי שואה – הופקרו לגורלם ונהרגו בזה אחר זה מאחר שהיו ללא השגחה מאחר ולא מונה אפוטרופוס עקב תצהירי שקר חמורים שהגישו קרובי משפחה.

ועכשיו בצער רב לבית המשפט העליון – לפני כשנה, דחה שופט בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על כספים שעוקלו תוך הגשת תצהירי שקר (שהוכחו שחור על גבי לבן) והנפגעת נותרה ללא פרוטה.
זה לא הפריע לאחד מכבוד שופטי העליון לדחות את הבקשה, לנזוף בח"מ על שהעז להגישה, ולהתעלם כליל ממצבה של המבקשת ובעיקר מתצהירי השקר שהוגשו ומהמסמכים שהוכיחו אותם, כאילו לא הוגשו כלל.

באף אחד מהמקרים האמורים – שיש בידי הוכחות להתרחשותם – לא מוצה הדין עם זייפני האמת ובית המשפט לא רק שלא הורה/המליץ על פתיחת חקירה אלא סירב לשמוע את הראיות לכך ואסר על הצגתן !!!

יוצא מצב, שישנם לא מעט מקרים בם בתי המשפט הופכים להיות מהיכל האמת להיכל השקר.

מצב כאוטי זה, המאפשר לאנשים לשקר ולרמות ולקבל את חיסיונו של בית המשפט כך שאנשים שעברו עבירות פליליות חמורות יוצאים בלא כלום אף ששיקרו והונו את בתי המשפט, בעלי הדין והחברה, גורם למצב שבו בעלי תפקידים כמו שוטרים, פקחים, חוקרים ואף מומחים, לא מהססים לשקר.

הרס טוהר המידות הוא כה גדול עד שמרכיב הצדק – השיקול החשוב ביותר בבואו של בית המשפט להכריע בתיק – הופך ללא רלוונטי.

למעשה, נראה שכל אדם בר דעת בישראל יודע שלשקר בבית המשפט זה משחק ילדים. אלא שבסופו של יום, עדויות השקר בבתי המשפט וחידלון האישים באי הפעלת הענישה גורמים לעידוד השחיתות ואוכלים כל חלקה טובה.
אומר אף יותר מכך – באורח פלא, כמעט תמיד ניתן לראות את הכבוד שרוחשים לשקרנים והרמאים, ואילו הישרים שנלחמים על זכויותיהם נדחקים לקרן זוית כאילו היו אויר.

כדי למנוע מהמצב להסלים יש להורות לשופטים ומשטרה על חיוב בטיפול בעדויות ומסמכי שקר לראש סדר העדיפויות (בדיוק כפי שעשו במשטרה לעניין עברייני מין) תוך וידוא כי הענישה נעשית במלוא חומרת הדין, לרבות הטלת קנסות ועונשי מאסר כבדים.

בתוך כך יש להוציא חקיקה שמחייבת להקליט את כל הדיונים שמתקיימים בבתי המשפט (שמע ווידאו) באורח שוטף ואוטומטי, לרבות דיונים בתיקי משפחה, מבלי שהשופטים יוכלו לעצור את ההקלטה, וכמו כן לתת לצדדים את האפשרות לקבל את החומרים המוקלטים ולעשות בהם שימוש כפי שנעשה היום. בעניין זה נזכיר כי הפרוטוקולים של הדיונים מכילים במקרה הטוב תמצות של הדברים, ובמקרה הרע (בד"כ) אינם מדויקים לגמרי ומחסירים דברים רבים וחשובים שנאמרו על ידי הצדדים.

אסיים בהבהרה קצרה. אינני גורס כי כל מערכת הצדק בישראל מושחתת. יש לנו ארץ נהדרת עם המון אנשים טובים, חכמים ומוכשרים, בהם עובדי מדינה, עורכי דין ושופטים.

אולם כמו בכל חברה אנושית, מצויים בתוכנו גם תפוחים רקובים שיש לטפל בהם בחומרה רבה.

הקריאה שלי היא להפסיק להתעלם ממעשיהם בטרם ירקיבו את הארץ כולה ונהיה לסדום ועמורה, וכפי שנכתב בספר ישעיה "כסדום היינו לעמורה דמינו" (א', ט').