לאחר מות אביו גילה כי אינו בנו הביולוגי

מאבק ירושה מכוער הגיע לפתחו של בית המשפט למשפחה, לאחר שהאח הצעיר טען כי אחיו המבוגר כלל איננו בנו הביולוגי של אביהם המנוח, כי אם בנו של הדוד – ועל כן אין הוא זכאי לשום חלק מהירושה.

לדברי האח הצעיר, אביו המנוח, שהתאלמן לפני שנים רבות, והשאיר אחרי רכוש רב – סיפר לו, ערב מותו, כי אשתו המנוחה הכירה בתחילה את אחיו (דוד המשפחה), ונכנסה מאותו דוד להיריון. אך למרות רצונה להביא את הילד לעולם, הדוד התנגד לכך בכל תוקף.

בשל מצבה העגום, נכמרו רחמיו של האב המנוח (אחיו של הדוד), והוא הסכים לשאתה לאישה ולהכיר בילד כבנו הביולוגי. בהמשך נולד לשניים בן נוסף – האח הצעיר.

לדברי האח הצעיר, אביו המנוח ביקש ממנו לא לספר את הדבר לאחיו הבכור כדי לא להעציב אותו, ואמר לו שהוא שם חיסכון בצד, שמיועד רק לו – בגלל היותו הבן האמיתי שלו.

הסיפור כולו התפוצץ, כאמור, כאשר אותו אח צעיר הגיש בקשה לקיום צו ירושה, במסגרת זו ביקש להעביר את מלוא הכספים והרכוש מעיזבון אביו לרשותו.

האח המבוגר פנה לעוה"ד הלנה שמחי, העוסקת שנים רבות בצוואות ובמאבקי ירושה, וזו הוציאה באופן מיידי צו מניעה לצו הירושה – והדיון בתיק הועבר לדיון בביהמ"ש למשפחה.

לדברי עוה"ד שמחי, היות והאב לא השאיר אחריו צוואה, כל אותם סיפורים על היותו של אחד הבנים ילד לא-ביולוגי – הם סיפורים שאינם מן העניין, ויהיה קשה מאד להוכיחם. לדבריה, כל המסמכים במשרד הפנים מעידים על כך שהמנוח הכיר בשני בניו בצורה שווה, וגם הימצאות חשבון בנק סודי, שעליו בנו הבכור של המנוח לא ידע כביכול מאום – אינו מהווה הוכחה מספקת לכך שאין לו חלק בירושה.

לאחר מאבק משפטי לא פשוט, שלח בית המשפט את הצדדים להגיע לפשרה, תוך המלצה שהשניים יחלקו את רכוש הוריהם בצורה שווה, וכך באמת הוסכם.