חוק חופש המידע אינו חל על מידע במייל פרטי, ווטסאפ והודעות סמס
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), רז נזרי, שלח היום (רביעי) מכתב אל היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, בו נקבעה ההנחיה המשפטית, לפיה חוק חופש המידע אינו חל על בקשות לקבלת מידע שנטען כי הוא מצוי בתכתובות שנערכו ע"י עובדים של רשויות ציבוריות ונבחרי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם, באמצעות חשבון דוא"ל פרטי או תוכנות מסרים מיידיים כמו ווטסאפ והודעות סמס במכשירי הטלפון שלהם.
למכתבו של נזרי צורפה חוות הדעת של עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי בייעוץ וחקיקה. במכתבו של עו"ד נזרי נאמר כי "נוכח המאפיינים המיוחדים של החזקת מידע בדרכים האמורות, מצריכות בקשות אלה עריכת איזון עדין בין זכויות העובדים, ובעיקר זכותם לפרטיות, לבין זכות הציבור לקבל מידע, המעוגנת בחוק חופש המידע… האופן שבו מידע נוצר, נאסף, נשמר, מעובד ומועבר השתנה לבלי הכר בשני העשורים האחרונים, בתהליך שאותו נהוג לכנות מהפכת המידע או המהפכה הדיגיטלית". עם זאת, "פרשנות ראויה של חוק חופש המידע צריכה לקחת בחשבון כמובן התפתחויות אלה מתוך מגמה להבטיח כי העיקרון החוקתי של שקיפות השלטון וחופש המידע יישמרו, וזאת בצד שמירת היכולת של עובדי הרשויות הציבוריות להתנהל באופן סביר ונוח גם באמצעים אלו".
בחוות הדעת נקבע מתווה לטיפול בבקשות מעין אלו, כאשר ככל שהמידע המבוקש לא יימצא במערכות המחשב הארגוניות של הרשות הציבורית, תפנה הרשות לעובד או נבחר הציבור הרלוונטי ותנחה אותם לבחון אם המידע מצוי בחזקתם, ובהתאם אם יש מקום לתעדו במערכות הארגוניות. ככל שעובד או נבחר הציבור יעבירו את המידע לרשות, הרי שבקשת חופש המידע תמשיך להיבחן בהתאם להוראות החוק והסייגים שבו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד נקבע, כי קיים חשש שמערכות המידע הפרטיות תהפוכנה, גם אם שלא מתוך כוונה רעה, לעיר מקלט המתקיימת בנפרד מהמערכות הפנים-ארגוניות הרגילות, הרחק מעין הביקורת והציבור. עם זאת נאמר, כי המזור לכך לא יימצא בחוק חופש המידע דווקא. בהקשר זה צוין, כי תועלת רבה תצמח מקיומם של כללים עדכניים וברורים שיבטיחו כי עובדי הציבור ונבחרי הציבור יתעדו במערכות המידע של הארגון בו הם עובדים, מידע רלוונטי שנוצר או נתקבל בידיהם במסגרת מילוי תפקידם, אף אם זה נוצר או נתקבל בשלב ראשון מחוץ למערכות המידע הארגוניות.
בסוף מכתבו כותב עו"ד נזרי, כי "ייתכן כי יישום אמות מידה אלה יעורר, בחיי המעשה, שאלות וקשיים שלא היו לנגד עינינו או לא נבחנו כאן. מטבע הדברים יהיה מקום לשוב ולבחון את הדברים בחלוף זמן ולשקול תיקון ודיוק של ההנחיה ככל שיהא צורך".