תביעה על מוות מיותר כתוצאה ממאמץ יתר של חולה לב, הוגשה בימים אלה לביהמ"ש השלום בתל אביב, ע"י עוה"ד רן שפירא ממשרד אלמוג-שפירא.
על פי התביעה, המנוח, יליד 1959, לקה בשנת 2010 בהתקף לב, ורופאה תעסוקתית קבעה כי במצבו, אין הוא יכול לבצע עבודה פיזית מאומצת. משכך הוא התקבל לעבודה כשומר לא חמוש, והוצב ביחידות ב'אישפוזית' – יחידה לגמילה מסמים המופעלת ע"י משרד הבריאות.
לדברי עוה"ד שפירא, במסגרת תפקידו, לא נדרש המנוח לפעילויות פיזיות ואף לא לשאת נשק.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ואז, לפני כשנה, כך על פי התביעה – נתבקש המנוח על ידי חברת השמירה שהעסיקה אותו – להגיע לאתר מטווחים על מנת לבצע מטווח. נאמר לו כי יתכן שידרש גם לבצע ריצה.
לדברי עוה"ד שפירא, הגבר ואשתו סברו כי מדובר בטעות, שכן לא חשבו כי בנסיבות המנוח, תפקידו וגילו, הוא באמת יידרש לבצע ריצה.
אלא שעל פי התביעה, כאשר הגיע המנוח לביצוע המטווח, הוא אכן התבקש לבצע גם מבחן ריצה. לדברי עוה"ד שפירא, הוא ביצע את הריצה מחשש לאבד את עבודתו, ובסיומה התקשר לאשתו ואמר לה כי אינו חש בטוב, וכי הוא מרגיש תעוקה בחזה ולחץ בגרון.
אשתו מיהרה אל המקום במכוניתה. במקביל הוזעקה ניידת מד"א. הפרמדיקים שהגיעו למקום מצאו את המנוח בהכרה מלאה אך כ-30 שניות לאחר הגעתם הוא התמוטט ואובחן כסובל מפרפור חדרי הלב.
המנוח הובהל לבית חולים תוך כדי ניסיונות החייאה, שלא הועילו. משהגיע לבית החולים נקבע מותו, והוא בן 58.
לאחר מותו הוציאה משטרת ישראל מכתב, עם הנחיה להקפיא את כל מבחני המאמץ מטעמה, ואף העבירה החלטה לפיה תבוצע "בחינה מחדש של בחני הכושר והבדיקות הרפואיות הנדרשות להכשרה".
בימים אלה הגיש עוה"ד שפירא, בשם משפחתו של המנוח – תביעה לפיצויים נגד חברת השמירה שבה עבד, ונגד המשטרה ומדינת ישראל כאחראיות על תחום האבטחה ונהליה.
לתביעה צורפה חוות דעת של ד"ר אברהם כץ, קרדיולוג ורופא פנימי מומחה, שקבע באופן חד-משמעי כי לו הייתה החברה מוודאת את מצבו הרפואי של המנוח טרם זימונו למבחן מאמץ היה נמנע מותו המיותר.
התביעה לפיצויים, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק (2.5 מיליון שקלים), נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב יפו.
לתביעה צורפה חוות דעת של ד"ר אברהם כץ, קרדיולוג ורופא פנימי מומחה. ד"ר כץ קבע באופן חד משמעי, כי די היה במצבו הרפואי של המנוח טרם המקרה, כדי לקבוע כי אסור היה לאשר לו לבצע מבחן מאמץ כפי שבוצע בפועל – שכן מבחן כזה מסכן באופן ממשי את מצבו הלבבי.
ד"ר כץ הוסיף, כי חולה לב שנדרש לבצע מאמץ פיזי חריג שאינו רגיל אליו, קל וחומר במסגרת עבודתו שמחייבת אותו להוכיח, נמצא במצב של סטרס, שמגביר את הסיכון הלבבי – במיוחד בלב חולה מלכתחילה.
עוד ציין ד"ר כץ, כי מן הראוי שבטרם זימון עובדים לביצוע מבחני מאמץ הכרוכים בסיכון לאנשים שאינם בריאים, יש לוודא את מצבם הרפואי תוך היוועצות עם גורמי רפואה רלוונטיים.
"התנהלות נכונה היתה בוחנת את מצבו הרפואי של המנוח לפני אילוצו לעבור את מבחן המאמץ", קבע ד"ר כץ. "לו הדבר היה מבוצע כמתחייב, היו חייבים למנוע מהמנוח לבצע את מבחן המאמץ, ובכך למעשה היו מונעים את אירוע המוות הפתאומי מחוץ לכותלי בית החולים".
"המנוח נפטר כתוצאה מרשלנות מקוממת ומיותרת", דברי עו"ד שפירא. "הוא הותיר משפחה שבורה, אלמנה ושלושה ילדים. מות המנוח גרם להלם מוחלט והפך את חיי המשפחה על פיהם. המנוח, שהיה עמוד התווך של המשפחה ומקור גאוותם, הלך לעולמו בתאונה מצערת ומיותרת, והותיר את אלמנתו ואת ילדיו בקושי נפשי בל יתואר ובקושי כלכלי רב".
הפיצויים הנדרשים בתביעה כוללים פיצוי בגין נזק מיוחד – הוצאות קבורה ומצבה, אובדן שכר לעבר למנוח, עזרת צד ג' בעבר וכיו"ב, וכן בגין נזק כללי – אובדן תמיכה ושירותי אב ובעל לעתיד, הפסד השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים. התביעה כאמור נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב יפו.
