חוק התרבות והאמנות עבר היום (שני) בקריאה ראשונה בכנסת. שרת התרבות והספורט מירי רגב נשאה דברים טרם ההצבעה ואמרה, "אני גאה להעלות את "חוק הנאמנות בתרבות", אחרי למעלה משבע שנים, בהן "חוק הנכבה" היה כאות מתה… ואחרי שמיעוט של מוסדות תרבות, הנתמכים מקופת המדינה "התבלבלו" או "בירברו" את עצמם לדעת ונתנו במה שוב ושוב ל"עלילות נכבה", למחבלים ולתומכי טרור."
על מה בעצם אנחנו מדברים בהצעת החוק שלפנינו?
השרה רגב אומרת כי "החוק המוצע מאמץ אחת לאחת את חמש העילות לפגיעה בתמיכת המדינה במוסדות ציבור ובכללם במוסדות תרבות, כפי שהללו מופיעות בחוק הקיים! בתיקון 40 לחוק יסודות התקציב, מה שמכונה "חוק הנכבה". מי מאתנו אינו מבין, שאסור למדינה חפצת חיים לתמוך ב-
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ברשותכם ארענן את זיכרונכם מה הן חמש העילות:
1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
2. הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור;
3. תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל:
4. ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל;
5. מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.
רגב הוסיפה כי "משנת 2011 חוק הנכבה לא יושם! נתלו בחופש הביטוי כדי להטביע 'תעודת הכשר' על כל ביטוי! וכך על אף החוק, המשיכה מדינת ישראל לעבוד על אוטומט ולאפשר שתחת הלוגו שלה יעלו ערבי הוקרה, מופעים, הצגות ופסטיבלי סרטים, שהאדירו מחבלים ותומכי טרור ושחתרו תחת עצם קיומה.
אני כאן כדי לומר, חד וחלק: אסור לתרגם את חופש הביטוי והיצירה ב"תרגום חופשי"…. לחופש ההסתה ולמתן צ'ופר ופרסי עידוד לחותרים תחת עצם קיומנו.
חברות וחברים, אל תתנו לאיש לבלבל אתכם עם המנטרה של 'פגיעה אנושה בחופש הביטוי' כדי לבלום את החוק הצודק והראוי שלפנינו. אין כאן כל פגיעה בחופש הביטוי והיצירה! אין כאן כל כוונה לסתום פיות או למנוע ביקורת!
לדברי השרה רגב "יש כאן תמרור "עצור הסתה לפניך" על חשבון הקופה הציבורית."
"בשבוע האחרון היינו עדים להתנהלות מקוממת של מספר אנשי תרבות, שעשו בבמה הציבורית במוסדות התרבות כבשלהם….אנשים, שהגיעו לצפות במופעי תרבות במיטב כספם, הפכו ל-"קהל שבוי" בידיהם של "אמניות ואמנים", ששכחו את תפקידם האמנותי על הבמה, הפכו את היוצרות וקראו עצומות פוליטיות נגד החוק תוך החשכת האורות באולמות בחיפה, ביפו, בחבל מודיעין ובמקומות אחרים ברחבי הארץ.
קומץ! אמניות ואמנים, שלא ממש קרא את החוק ושלא מבין אותו, מנסה להטעות את הציבור ומשתמש בבמה האמנותית לצרכים פוליטיים!
וכל זאת כדי לעשות מה, יאיר לפיד?
כדי לאפשר ערב הוקרה תחת הלוגו של מדינת ישראל למשוררת דארין טאטור, "חובבת השהידים", שהורשעה בתמיכה בטרור ובהסתה לאלימות?!
כדי להקרין בתאטרון יפו את הסרט 'נאילה והאינתיפאדה', המציג את נאילה עיאש וחברותיה, תומכות הטרור כ- 'גיבורות' האינתיפאדה הראשונה?!
כדי לתת במה בתאטרון אל מידאן בחיפה לדמותו של וליד דקה, רוצח נתעב של חיילנו, משה תמם, ה' ייקום דמו?!
אין כאן עניין של ימין ושמאל! יש פה הגיון מאוד פשוט!
הציבור אינו מטומטם. הוא מבין את מה שחלק מהאמנים וחלק מחברי הכנסת כאן מסרבים לקלוט. עובדה היא, שמה שהוגדר על ידי המארגנים כהפגנת ענק נגד הצעת החוק הסתכם ב'הפגנונת' של כאלף אנשים.
הציבור ובכללו גם אמניות ואמנים לא מעטים, שקראו את החוק, שולטים בהבנת הנקרא ומבינים, שהחוק ישים קץ לכל "מצעדי האיוולת"! לא עוד שימוש בבמה הציבורית הנתמכת כדי להאדיר מחבלים, "אסירי הכיבוש" ותומכי טרור.
קרן רבינוביץ' לפני למעלה משנה אימצה את עילות חוק הנכבה ככאלה, שאין לתמוך בהן וכך עושים, למעשה, מרבית מוסדות התרבות שלנו לא בשל "שפעת החורף" או "אפקט מצנן" אלא בשל ההבנה הפשוטה- אסור לקופה הציבורית להפוך ל'קרן הגיס החמישי נגד מדינת ישראל'.
מי שחפץ להפוך את פסטיבל עכו לתאטרון אחר לפסטיבל פלסטין לזכות השיבה, מי שמעוניין לתחוב את דגל המדינה ל… ולבזותו וכל מי שמנסה להשתמש בבמות הנתמכות כדי להניף את דגלי שחרור פלסטין בשם 'נאילה מאמא וארבעים אסירי הכיבוש', יצטרך לחפש לעצמו מקורות מימון אחרים ולוגו של ישות אחרת לחסות תחתיה.
אני קוראת לחברותיי וחבריי בכנסת זו , לכל מי שמגדיר עצמו ציוני, הצביעו בעד החוק ושימו קץ לקבורת החמור של עילות חוק הנכבה בחלק ממוסדות התרבות הנתמכים שלנו.
הסמכות לבדוק האם והכיצד לפגוע או לשלול תמיכה ניתנת בחוק, בראש ובראשונה, למי שתחום התמחותם הוא עולם התרבות.
המועצה לתרבות ולאמנות, וועדת התמיכות במשרד התרבות ואנשי המקצוע במשרד התרבות הם העוסקים בתרבות ביומיום והם אלה, שצריך להינתן בידיהם שיקול הדעת להמליץ לשר התרבות האם לפגוע או לשלול תמיכה ממוסד תרבות.
החוק המוצע הוא חוק מואר, חוק המתכתב עם למעלה ממאה שנות ציונות, בהן זקפנו קומתנו, חוק, המאזן להפליא בין ערכינו המקודשים כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מעל החוק המוצע מרחפים הרוח הישראלית הציונית, הרוח היהודית והדמוקרטית והאיזונים והבדיקות הנדרשים כדי לוודא שנפגעת או נשללת תמיכה רק במקרים, בהם דגלים שחורים מתנוססים מעל הפעילות או המופע.
הצביעו בעד החוק, המגדיר מחדש את גבולות הגזרה של האסור והמותר, של הראוי ושל הבזוי במוסדות התרבות הנתמכים שלנו." אמרה השרה רגב.
