מחירי המזון הבריא בישראל גבוהים ב-40% עד 120% מהמוצרים הרגילים – כך עלה היום בוועדת הכלכלה; היו"ר כבל: זה אבסורד שהמדינה מסבסדת מוצרי מזון לא בריאים ומצד שני מוציאה מיליארדים לטיפול בבעיות הבריאותיות שנגרמות מכך.
היו"ר כבל אמר את הדברים בדיון שכינס במסגרת ציון יום הסכרת הבינלאומי בכנסת ומתח ביקורת על היעדר הטיפול של הממשלה: "הגיע הזמן לבחון פיקוח על מחירי סל מוצרי מזון בריא"; יו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: רוב התמותה בישראל היא ממחלות שנגרמות מתזונה לא נכונה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, ציינה היום (שלישי) את יום הסוכרת הבינלאומי בכנסת בדיון שיוחד להוזלת מחירו של סל מוצרי מזון בריא. היו"ר כבל, שיזם את הדיון, אמר כי "מדובר באחד האבסורדים הכי גדולים בכלכלה הישראלית שבו מצד אחד המדינה מפקחת על מוצרי היסוד הלא בריאים ולמעשה מעניקה להם סוג של סבסוד שמעודד את הצרכנים לרכוש אותם, ומצד שני משקיעה מיליארדים כדי להתמודד עם הבעיות הבריאותיות שנובעות מצריכת מוצרי מזון לא בריאים. חלם זה כאן". הוא הוסיף כי בכוונתו לטפל בנושא ולא להרפות עד שתימצא הדרך להוזיל את סל מוצרי המזון הבריא ומתח ביקורת על הממשלה ומשרדי האוצר והכלכלה, שלא עשו דבר בעניין.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
נציגת משרד הכלכלה והתעשייה, מירי שמואלי, הודתה כי המשרד עשה ניסיון לתת תמריצים כלכליים ליצרנים אך המהלך לא צלח, ואמרה כי צריך לעשות חשיבה מחדש. ח"כ איתן ברושי אמר כי האוצר חושב שיוקר המחייה יותר חשוב מהמחייה עצמה, ולכן פותח את השוק לייבוא ומפעיל מנגנון השמדה עצמית לחקלאות הישראלית שהיא היחידה שיכולה לספק תוצרת בריאה במחיר סביר. ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי חייבים לשנות סדרי עדיפויות כך שתושבי ישראל יצרכו יותר מזון בריא והמדינה תוציא פחות על בריאות.
מנהלת המועצה לביטחון תזונתי, ג'נטה אזרייבה, הציגה נתונים לפיהם בשנת 2005 מרבית מחירי המזון בישראל היו נמוכים בהשוואה למחיר הממוצע במדינות המפותחות, בעוד שכיום זינקו המחירים ומחירי הלחם המלא גבוהים ב-67 אחוז מהממוצע במדינות המפותחות, מחירי הבשר גבוהים ב-22% ומחירי הפירות והירקות שהיו נמוכים ב-40% מהממוצע ב-2005 נמוכים היום רק ב-8% מהממוצע. יו"ר ועדת ההיגוי של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימה, ד"ר דורית אדלר, אמרה כי צריך להבין שמדובר פה במלחמה וכי רוב התמותה בישראל היא כתוצאה ממחלות הנגרמות מתזונה לא בריאה. רכז הפורום לאורח חיים בריא, איתי גוטלר, בירך את היו"ר כבל ואמר כי מי שמונע את שינוי הרכב סל המזון שבפיקוח הוא משרד האוצר, שלא מעוניין לטפל בנושא.
נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, אמר כי הפער בין המחיר לחקלאי לבין המחיר לצרכן גדל, ומי שגוזר את הקופון הן 4 רשתות השיווק הגדולות, והציע לחייב אותן להציג על המדף את המחיר ששילמו לחקלאי. מנגד, מנהלת איגוד המזון, גליה שגיא, אמרה כי יצרני המזון פועלים לשפר את המוצרים ולפתח מוצרים חדשים שמותרמים לרצונות הצרכנים, אך נתקלים בחסמי תקינה.
כלכלן המועצה לצרכנות, גיל ברגפרוינד, אמר כי שהצרכנים בוחרים את המוצרים מהמדף לפי מחירם וצורכים את המוצרים הזולים ולא את הבריאותיים. לדבריו, סקרי מחירים שעשתה המועצה גילו פערים של בין 40% ל-120% בין המוצרים הבריאים ללא בריאים וכל פתרון חייב גם לטפל בפער של המחיר לצרכן. הוא הוסיף כי באירופה פתרו את הבעיה באמצעות מיסוי מוצרי מזון מזיק או סובסידיות לחקלאים, ותמך בהצעה לתת לרשתות השיווק להרגיש לא בנוח ולהראות את הפער בין המחיר ששילמו לחקלאי לבין המחיר במדף ולהכניס לפיקוח מחירים על מוצרים בריאותיים.
נציג אגף התקציבים באוצר ויו"ר ועדת המחירים, כפיר בטאט, אמר כי הכלי של פיקוח מחירים לא נועד לתמרץ אזרחים לצרוך מוצר כזה או אחר, כמו שאין פיקוח על מחירי המשקאות המתוקים או הסיגריות. לדבריו, פיקוח יוצר עיוותים ועלול לפגוע בתחרות ולהוציא מהשוק מאפיות שלא יעמדו במחיר המפוקח. היו"ר כבל אמר בתגובה כי העמדה שהציג בטאט תקועה בשנות ה-80. "לצערי אנחנו מסיים את הדיון ללא בשורה, אך הנתונים מראים צורך דחוף בשינוי תפיסה בעוד הרשויות הממשלתיות לא ערוכות ולא מבינות על מה אנחנו מדברים", אמר. הוא שב והבהיר כי יטפל בנושא באופן אישי.
