פרשנות: ניתוח מקיף על הזעזוע במערכת הפוליטית, בנט היזהר!
היום (רביעי) זעזע שר הביטחון, אביגדור ליברמן את המערכת הפוליטית בישראל בהודעה מפתיעה על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון של מדינת ישראל, זאת לאחר שאמש החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על הסכם הפסקת האש עם חמאס.
הפסקת האש עם חמאס
לאחר ירי בלתי פוסק במשך יממה של כ- 460 רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי הדרום, מותו של אדם ופציעתם של עשרות בני אדם, באופן בלתי צפוי הודיעה ישראל כי הסכימה להפסקת אש עם חמאס ונצרה את האש. בעקבות החלטה זו החלו הפגנות גדולות של תושבי הדרום שמחו על ההחלטה ודרשו את המשך התגובה של צה"ל ברצועת עזה ואף להחריפה על מנת להחזיר את כוח ההרתעה והביא לשקט ארוך טווח ולא לפסק זמן שימשך ימים בודדים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הבוקר, לאחר שכאמור נכנסה הפסקת האש לתוקפה לוחמי צה"ל זיהו מחבל שהתקרב לגדר המערכת בצפון רצועת עזה. המחבל השליך לעברם רימונים שלא התפוצצו ועל גופו נמצאו גם קאטר וסכין. לוחמי צה"ל ירו לעבר המחבל, עצרו אותו, והעבירו אותו לחקירת כוחות הביטחון. מספר שעות לאחר מכן אירעה תקרית נוספת שהסתיימה במותו של דייג עזתי מירי צה"ל בצפון רצועת עזה.
התמונה כבר ברורה לכל כי לא באמת מדובר בהפסקת אש שתחזיק מעמד וכי מדובר בפסק זמן רגעי בלבד שבכל רגע יכול להיות מופר בתקרית העלולה להתפתח מרצועת עזה. מספיק להסתכל על ההצהרות היוצאות מעזה ולהבין כי יום שישי הקרוב הולך להיות נפיץ בדיוק כפי שהיה בחודשים האחרונים. כך שאין באמת הפסקת אש והחלטת ישראל להסכים לה לא רק שגוררת תגובות חריפות בישראל אפילו בקרב בוחריו ונאמניו של ראש הממשלה עצמו אלא גם מציגה את ישראל כמובסת ומורתעת מארגון טרור.
"הפסקת האש – כניעה לטרור"
ליברמן אמר היום כי "הפסקת האש אתמול בשילוב עם כל תהליך ההסדרה מול חמאס – זה כניעה לטרור." הוא הוסיף כי "אין לזה שום הגדרה אחרת, אין לזה שום משמעות אחרת, אלא כניעה לטרור. מה שבפועל אנחנו עושים כרגע כמדינה, אנחנו קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח הארוך."
ליברמן האשים את ראש הממשלה נתניהו שפעל בניגוד לדעותיו ואמר כי "זה לא סוד שהיו כבר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בין ראש הממשלה לביני, ואני רק אזכיר את הנושא של הכנסת הדלק הקטארי, לא הסכמתי להכניס דלק קטארי, חשבתי שזו שגיאה, רק אחרי זה ראש הממשלה הוציא הוראה כתובה לפתוח את המעברים ולהכניס את הדלק. אותו דבר בנושא פינוי חאן אל-אחמר, אותה השתלטות על מיקום אסטרטגי, על כביש אחד בין מעלה אדומים לים המלח, חשבתי שאנחנו חייבים לפנות ולצערי גם במקרה הזה ראש הממשלה הוציא הוראה כתובה ומנע את הפינוי. גם בנושאים אחרים, ואני לא אפרט את כל הסוגיות, הייתה מחלוקת".
ליברמן אף התייחס להעברת הכסף הקטארי למשפחות חמאס ברצועת עזה ואמר כי גם לזה התנגד נחרצות, "הכנסת 15 מיליון דולר לתוך רצועת עזה לחמאס היא אחת מבין שתי נקודות המפנה הקריטיות שאמרתי עליהן 'אי אפשר יותר'. 15 מיליון דולר הלכו קודם כל לאותן משפחות מחבלים שהתעמתו על הגדר עם חיילי צה"ל, ניסו לפגוע בהם, זרקו רימונים ומטענים, ונהרגו. הן היו הראשונות לקבל את הכסף מתוך 15 מיליון הדולר. אנחנו מעבירים פה מצד אחד בכנסת חוק קיזוז כספי טרור ומצד שני אנחנו נותנים לטרוריסטים כסף, מאפשרים להעביר מזומן לטרוריסטים ברצועת עזה. לכן הדבר הזה בלתי סביר, בלתי אפשרי."
לדבריו, "נקודת המפנה השנייה זו כמובן אותה הפסקת אש, ולהערכתי כל 500 הרקטות שנורו לדרומה של מדינת ישראל, המענה שנתנו, היה בלשון המעטה לא מספיק, לא הולם, ופשוט אי אפשר לקבל את זה. אני מכיר את כל התירוצים, כל ההסברים, ואני מכיר היטב את כל הנסיבות, את כל המודיעין, ותמיד יש צפון ויש דרום ויש מזרח ויש מערב ויש מעגל קרוב, מעגל רחוק, למעלה, למטה – הכל תירוצים. מבחינת הסדר ההגיוני, מבחינת אינטרס ביטחוני, היינו חייבים קודם כל לסיים את הסיפור של הדרום, הוא קודם לכל."
ליברמן מצייכן כי "אותה רפיסות שגילינו היא כמובן מקרינה גם לזירות האחרות. לו הייתי ממשיך לכהן בתפקידי כשר הביטחון, לא הייתי יכול להסתכל בעיניים של תושבי הדרום, לא על משפחת שאול, לא על משפחת גולדין, לא על המשפחות של שני האזרחים שנמצאים בשבי של החמאס."
על שתי נקודות מפנה אלה אמר ליברמן: "זה דברים מעבר למה שאני יכול לסבול, ברור שבפוליטיקה אתה לא יכול לקבל 100% ומדי פעם צריך להתפשר, אבל צריך לקבוע באמת גבול ברור מה ניתן לתמרן, מה ניתן להתגמש, ועל מה אתה לא מוכן להתגמש. אחרי העברת הכסף והפסקת האש זה מעבר לגמישות שלי ושל מפלגתי."
מיד לאחר הודעת שר הביטחון על התפטרותו הודיעה יו"ר מפלגת "הבית היהודי" ח"כ שולי מועלם כי "הבית היהודי" דורשת את תיק הביטחון כתנאי להמשך קיום הממשלה.
מדוע ליברמן באמת התפטר מתפקיד שר הביטחון?
אביגדור ליברמן ער לכל מה שקורה בדעת הקהל ומנתח את כל עשרות אלפי התגובות שהוא מקבל מידי חודש מאז החלה בחודש מרס האחרון המתיחות בגבול רצועת עזה עם תחילת ההפגנות וההתדרדרות המתמידה במצב הביטחוני. ליברמן מבין מהר מאוד כי אם הוא נשאר בתפקידו ככזה שנתפס בעיני הציבור "חסר עמוד שדרה" שאינו מסוגל להביא ביטחון עד לסוף הקדנציה הנוכחית הוא למעשה מחסל את עצמו פוליטית שכך בספק אם יוכל לעבור את אחוז החסימה וכך גם ניבאו הסקרים האחרונים.
בשל כך היה חייב ליברמן לבצע תפנית רצינית ולהודיע על התפטרותו. במהלך זה מרוויח ליברמן כפול, גם פוליטית וגם אידיאולוגית ככזה שפעל על פי אמונתו ולא על פי תאוות התפקיד שמבחינתו היה הנחשק ביותר לו חיכה במשך שנים רבות בחייו הפוליטיים. יש לזכור כי אנחנו בכל מקרה בשנת בחירות, ליברמן למעשה מוותר על מספר חודשים בודדים בתפקיד זו על מנת "לקנות" לעצמו סיכוי עתידי להישארותו בכלל במערכת הפוליטית. וכך יש סימנים חיוביים לכך בזירת דעת הקהל שהודעתו הצליחה להביא לו סוף סוף מעט תגובות חיוביות לטובתו שמשבחות אותו על המהלך.
לא קל לעבוד עם ראש הממשלה נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו שהחל את דרכו הפוליטית בשנות ה-80 כשגריר ישראל באו"ם, טרם הצטרפותו למפלגת הליכוד, נמצא עשרות שנים בפוליטיקה ורבים יסכימו לכינוי כי מדובר ב"אשף הפוליטיקה". הוא תמיד יודע איך לסדר את הדברים בדיוק כפי שהוא רוצה אותם. נתניהו מצטייר כאדם מאוד שתלטן שאוהב שהכוח תמיד בידיו ומעשיו גם מוכיחים זאת. נתניהו כיום משמש, חוץ מהיותו ראש ממשלה, גם כשר החוץ, שר הבריאות לאחר התפטרותו של יעקב ליצמן שחזר כסגן שר הבריאות ועכשיו גם כשר ביטחון לאחר התפטרות ליברמן. ומי שזוכר עד לא מזמן (פברואר 2017) היה בנימין נתניהו גם שר התקשורת שלבסוף נאלץ לפרוש מתפקיד זה בשל חקירותיו במשטרה. למעשה נתניהו שולט כמעט בכל משרדי הממשלה גם במשרדים בהם אין הוא עומד בפועל יש לו השפעה ישירה והכוח נמצא בידיו.
כל מי שעמד לצידו של נתניהו במהלך שנותיו בפוליטיקה ולא התיישר עם עמדותיו ודרכו נאלץ, אם ביוזמתו או שלא ביוזמתו של נתניהו, לזוז הצידה. אתמול פרסם Ynet כתבה תחת הכותרת, "שרים בכירים: "נתניהו 'כלא' אותנו בקבינט ו'בישל' את הפסקת האש". בכתבה נכתב כי שרים בכירים טענו בתום הישיבה כי "נתניהו עשה להם "תרגיל" ולמעשה "כלא" אותם במשך שעות ארוכות, כשמאחורי הקלעים "בושלה" בינתיים הפסקת האש שאליה רצה להגיע מלכתחילה, אך מחשש שיינזק פוליטית – ניסה ליצור את הרושם שכלל הקבינט תמך בהפסקת האש."
עוד נכתב כי "נתניהו "הינדס" את הדיון כמו שרק הוא יודע. ראשי מערכת הביטחון – הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, ראש אמ"ן אלוף תמיר היימן, ראש השב"כ נדב ארגמן, ראש המוסד יוסי כהן וראש המל"ל מאיר בן שבת – נאמו כל אחד בתורו וכולם הציגו עמדה אחת: בעת הזאת צריך לעצור את המתקפה הישראלית ולהיענות לבקשת מצרים שמבקשת שנעצור כעת וניתן עוד צ'אנס לתהליך ההסדרה."
למעשה, תמיד ראש הממשלה ידאג בדרכו הפוליטית המתוחכמת, שבאמת ראויה לשבח, לסדר את הדברים כפי שהוא רוצה. לראש הממשלה נתניהו יש דרכים רבות שבהן הוא נוקט על מנת לגרום לאמפתיה, הבנה ולבסוף גם לרבים שיסיכמו לו. הפסקת האש עם חמאס גררה תגובות זועמות לא רק כלפי שר הביטחון ליברמן אלא גם כנגד נתניהו עצמו. הפעם כדי להסביר לתומכיו על ההחלטה לנצור את האש בעזה בחר נתניהו בדרך שרבים לא יוכלו להתווכח איתה כי "אתם פשוט לא יודעים! זה סודי".
נתניהו הסביר כי "בעת שגרה, מנהיג חייב להיות קשוב לרחשי הלב של העם, ויש לנו עם חכם. אבל בעת חירום, בעת החלטות גורליות בתחום הביטחון, הציבור לעיתים אינו יכול להיות שותף לשיקולים המכריעים שיש להסתירם מהאויב מכל משמר."
הוא ציין כי "ברגעים אלה, מנהיגות זה לא לעשות את הדבר הקל, מנהיגות זה לעשות את הדבר הנכון, גם אם הוא קשה. מנהיגות זה לעמוד לפעמים מול ביקורת, כשאתה יודע דברים חסויים ורגישים, שאינך יכול לחלוק עם אזרחי ישראל ובמקרה זה תושבי הדרום, שאני כל כך אוהב ומעריך אותם.
אני שומע את קולם של תושבי הדרום. האמינו לי, הם יקרים לי, דבריהם חודרים ללבי. אבל יחד עם ראשי זרועות הביטחון, אני רואה את התמונה הכוללת של ביטחון ישראל, שאינני יכול לשתפה עם הציבור. הלוואי שהייתי יכול לשתף את אזרחי ישראל בכל מה שאני יודע, אבל בביטחון ישראל – רב הנסתר על הגלוי. אויבינו התחננו להפסקת אש, והם יודעים היטב למה." אמר נתניהו וסיכם בעוד משפט כדי לחזק את השפעתו על דעת הקהל כמי שתכנן תוכנית ביטחונית גדולה "אינני יכול לפרט את תוכניותינו להמשך, אנחנו נקבע את התנאים והזמנים הנכונים למדינת ישראל, הנכונים לביטחון אזרחינו."
בנט כשר ביטחון – חיסול עתידו הפוליטי
כאמור היום, לאחר שהודיע שר הביטחון ליברמן על התפטרותו "קפץ" בנט וביקש את תיק הביטחון. בנט שר הביטחון? לא נכון ובטח שלא בעת הזאת. אם שר החינוך נפתלי בנט יקרא שורות אלה.. אז אני מציע לו שבעת הזאת ירחק מתיק הביטחון כמו מאש. ולמה?
הנה ההסבר: המצב הביטחוני נמצא כעת בשלב אולי הקשה ביותר בעשור האחרון שידעה המדינה. איראן, סוריה לבנון בצפון וארגוני טרור בעזה בדרום. האתגרים הם רבים ומי שאוחז בהגה הוא בנימין נתניהו שכפי שהזכרנו יודע תמיד איך לסדר את הדברים שיקרו בדיוק כפי שהוא רוצה.
בנט הרי חבר הקבינט ועובדה בשטח שאנחנו נמצאים בהפסקת אש בניגוד מוחלט לדעתו, אותה כבר כולם מכירים ויודעים. כך גם היה קורה אם הוא היה שר ביטחון בדיוק כפי שליברמן התנגד להפסקת אש ובשטח הרואות ענינו ושומעות אזנינו מה הוחלט.
בנוסף, רוב החברים בקבינט דווקא נוטים יותר לעמדותיו של ראש הממשלה נתניהו שעדיף הסדרה על פני הסלמה. ייתכן מאוד כי יש לזה קשר לכך שהרמטכ"ל גדי אייזנקוט והמפכ"ל רוני אלשייך ממש לפני סיום תפקידם ומערכה כוללת עשויה להיארך זמן רב מהמתוכנן.
גם אם בנט יהיה עכשיו שר ביטחון הרי שמדובר בחודשים בודדים בלבד, להזכירך בנט… אנחנו רגע לפני בחירות. כך שבוודאי לא יוכל להספיק דבר בזמן כהונה כל כך קצר וגם כשרא הממשלה נתניהו לצידו הוא זה שיקבע וכפי שאנחנו יודעים לרוב בעניין הביטחוני בניגוד לדעתו של בנט מה שיוביל בדיוק לאותו המצב בו מצא את עצמו הבוקר אביגדור ליברמן. אז בנט… תתאפק בסבלנות ואם אתה כל כך רוצה בתפקיד הנחשק, למעשה מספר 2 אחרי ראש הממשלה, כוון לשם אחרי הבחירות ולא בשעה זו שתסב לך רק נזק.
אם בנט לא מפחד ממה יגידו הגויים – ולא ירא מדן-האג – אז שיכנס לתפקיד וברוך הבא!!!