40 שנה לפטירת גולדה: "הפיחה השראה בנשים רבות בארץ ובעולם"

ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף הערב (ראשון) בטקס האזכרה הממלכתי לראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר ז"ל, בהר הרצל.

ראש הממשלה אמר: "התכנסו כאן לציון 40 שנה לפטירתה של ראש הממשלה גולדה מאיר, וממרום 70 שנותיה של מדינת ישראל, אנחנו משקיפים על המעשה הכביר של השבת הריבונות המדינית לעמנו, ועל מניחי היסוד לתקומתנו. גולדה מאיר הייתה ביניהם כחברת מועצת העם שחתמה על מגילת העצמאות, משם היא פילסה את דרכה לתפקיד ראש הממשלה הרביעי. את תחושתה בה' באייר תש"ח היא הגדירה כ"אימת הזכות", וברגע החתימה על המגילה, גולדה פרצה בבכי ממושך. בכי על תלאות הגלות, בכי על מימוש כיסופי הדורות, בכי נרגש על גודל הייעוד שהיא נשאה בו מכאן ואילך.

הילדה מקייב הפכה לנערה חדורת להט ציוני במילווקי בארצות הברית, ואחר כך לפעילה נמרצת במוסדות המדינה שבדרך, לשרת העבודה שהניחה יסודות חשובים למדיניות הרווחה, לשרת החוץ שייצגה את ישראל בגאון בין האומות, ולמנהיגה פוליטית שהפיחה השראה בנשים רבות בארץ ובעולם."

נתניהו הוסיף "ב-1969, שנתיים לפני שניתנה זכות הבחירה לנשים בשווייץ, עשר שנים לפני היבחרותה של מרגרט תאצ'ר לראש ממשלת בריטניה, גולדה מאיר הייתה האישה הראשונה שנבחרה לראש ממשלה בישראל. היא הנהיגה את המדינה בהחלטיות ובתקיפות. זאת הייתה התקופה של מלחמת ההתשה, אני זוכר אותה היטב כראש ממשלה כשהייתי חייל בסיירת מטכ"ל. זאת הייתה גם התקופה שהטרור הפלסטיני והטרור הבינלאומי הרים ראש, והיא אישרה הרבה מאוד פעולות. פעולה אחת היא לא אישרה, ערב מלחמת יום הכיפורים, כשהחליטה לא לתקוף במכת מנע את צבאות ערב בגלל התחשבות בגורם רב משקל – היחסים שלנו עם ארצות הברית – או כך היא חשבה.

היחסים עם ארצות הברית הם נדבך יסוד בביטחוננו, אבל כשדברים אסטרטגיים קיומיים עומדים אל מול עינינו, לפעמים אין ברירה. אתם נוכחתם בזה, לפעמים צריך לצאת גם אל מול ארצות הברית. אבל באותה נשימה, ואני אומר את הדברים כהווייתם, אני חייב לשבח את גולדה, שברגע שפרצה המלחמה, היא גילתה סמכותיות וקור רוח, כושר מנהיגות ואומץ לב. היא דרבנה את ראשי צה"ל לעבור ממגננה להתקפה, היא השתמשה בקשר האמיץ שהיא בנתה עם ארצות הברית ועם נשיאה, להחיש את המאמצים להביא מארצות הברית רכבת אווירית של נשק חיוני לצה"ל.

אנחנו עכשיו שמענו אותה, במלים שלה, את התיאור הבלתי נשכח של רגע היסטורי 25 שנים קודם לכן. ברגע הזה גולדה הציתה את הניצוץ היהודי שלא כבה, כפי שהיא כתבה, אבל היא עזרה להצית ולשמר את הלבה היהודית והציונית באפלת הקיום מעבר למסך הברזל. היא שימשה ב-1948 כנציגת ישראל במוסקבה, ואותו ביקור בבית הכנסת בחג תשרי, הביא לכך שהמוני יהודים, עשרות אלפי יהודים, הקיפו אותה, רצו אחריה, קראו בשמה, לחצו בחום את ידה. הם הפריחו לעברה נשיקות כשעיניהם דומעות, והיא עמדה מולם בעיניים יוקדות ואמרה את אשר אמרה, כסמל לאימא היהודייה שמבטיחה לבניה בגלות: "מנעי קולך מבכי, ושבו בנים לגבולם".

הרגע המרגש הזה נחקק לא רק בליבה, הוא נחקק בליבם של יהודי ברית המועצות, והוא פרץ החוצה בשנות ה-70 וה-80, עם הקריאה: "שלח את עמי". ורבים רבים זכרו אז את גולדה, ודיברו עליה, ואת הקשר הראשוני של אותם רגעים שנוצר בינם לבין מדינת ישראל. כמובן שהכמיהה לעלייה אכן התגשמה עם פתיחת שעריה של ברית המועצות, ולעלייה הזאת יש תרומה מכרעת בתולדות מדינתנו, ולכן גם בתולדות עמנו."

עוד אמר ראש הממשלה נתניהו כי "במעמד זה אני מבקש לעמוד על נקודה נוספת שיש לה זיקה למדיניות שאני מוביל כראש הממשלה וכשר החוץ, וכוונתי לפעילות המדינית הנמרצת של גולדה מאיר. היא יצקה נדבכים חשובים בבניין יחסינו, עם ארצות הברית אמרתי, אבל עם מדינות רבות באסיה ובאפריקה, וצריך לציין במיוחד את העניין שגילתה באפריקה. היא פתחה נציגויות של ישראל במדינות החדשות שם, היא יזמה למענן, כמו גם באסיה, תוכניות סיוע בתחומים שונים, והדברים הללו היקנו לה אהדה גדולה ביבשות הללו בשנות ה-60 ובשנות ה-70.

והיום, כשאנחנו נשענים על היסודות שהניחה גולדה, אנחנו מרחיבים פעילות זו פי כמה וכמה. ישראל זוכה לפריחה מדינית שלא הייתה כדוגמתה, בכל היבשות. אבל בשנים האחרונות ביקרתי כמה פעמים באפריקה, נפגשתי עם מנהיגים של עשרות מדינות והבהרתי להם שאנחנו מגויסים להבטחת עתיד טוב יותר לתושבי היבשת. רבים מהם אמרו לי במפורש: "אנחנו זוכרים את פעילותה של גולדה מאיר". חלק מהם היו צעירים, חלק מהם עדיין שם, אבל הם אומרים לי: "אנחנו זוכרים את פעילותה של גולדה מאיר". גולדה החלה, ואנחנו ממשיכים.

נזכור את תרומתה של גולדה מאיר לתקומת עם ישראל במולדתו ולבניין מדינת ישראל. ננצור בלב עמנו את דמותה פורצת הדרך, רבת הפעלים, יוקדת הלהט הציוני. יהי זכרה ברוך".