ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה היום (ראשון) לישיבה לבחינת התנהלות בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בטיפול בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, בהשתתפות המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר. היו"ר כבל וחברי הכנסת דב חנין, בצלאל סמוטריץ', איילת נחמיאס ורבין, רועי פולקמן, חיים ילין, עיסאווי פריג' ורוברט אילטוב הפנו לבר שורה של שאלות קשות בעניין פעולות האכיפה של הפיקוח על הבנקים, בין היתר על רקע היעדר שימוש בכלי חקירה, אכיפה אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה בדומה לפרשת הלבנת ההון בבנק לאומי, הדלת המסתובבת של הרגולטרים והבנקאים פרשת ציון קינן ודני דנקנר ועוד.
היו"ר כבל פתח את הישיבה בביקורת על רקע העובדה שהמצגת של הפיקוח על הבנקים נשלחה לוועדה דקות בודדות לפני הדיון ואמר: "מעבר לעובדה שזה לא בסדר שקיבלנו את המצגת ברגע האחרון . יש שם דברים שאנחנו מבקשים חודשים על גבי חודשים ופתאום במצגת ראינו אותם". המפקחת בר הציגה את עבודת הפיקוח ואמרה כי מאז 2010 בוצעו 95 ביקורות אשראי שהובילו לצמצום האשראי ללווים גדולים. היא ציינה כי במקרה קיצוני נדרשה הדחתו של דני דנקנר, ואמרה כי הפיקוח היה שותף לצעדים אישיים ומאז 2008 הוזזו 15 בעלי תפקידים מהבכירים ביותר בבנקאים ונפסל מינויים של 80 אנשים לתפקידים הבכירים ביותר. כמו כן, לדבריה, הפיקוח דרש מחלק מהבנקים להחזיק הון נוסף, תלוי בבנק ובריכוזיות, של בין 150 מיליון למיליארד שקל. "הפיקוח כפוף לנגיד בנק ישראל ומבוקר על ידי מבקר המדינה וקרן המטבע הבינלאומית. הופקו לקחים מדוח מבקר המדינה. האשראי לפירמידות ירד מאוד בשנים האחרונות, נוצר ארביטרז' רגולטורי לכן צריך לטפל בו", אמרה. היו"ר כבל אמר בתגובה כי הפיקוח על הבנקים לא ביסס הרתעה רגולטורית אפקטיבית כנגד פעילות בנקאית אסורה, לא אכף אכיפה משמעותית, הזניח כלי חקירה ופעל באיחור רב אחרי "שהסוסים ברחו מהאורווה".
ח"כ דב חנין פתח את השאלות וביקש לדעת כמה קנסות ועיצומים הוטלו על הבנקים בעניין כשלים במתן אשראי ללווים גדולים מ-2003 ועד היום. המפקחת ניסתה להסביר אך ח"כ חנין התעקש לקבל תשובה ברורה ושאל האם מדובר באפס קנסות ובר השיבה: "נכון, לא משתמשים בכלי הזה". ח"כ חנין הוסיף כי המחוקק העניק לפיקוח סמכויות והפיקוח בחר שלא להשתמש בו. ח"כ חנין התייחס גם לפרשת ציון קינן ודני דנקנר ואמר כי טיוטת דוח ביקורת בעניין קינן העלתה דברים קשים מאוד והוא בכל זאת מונה למנכ"ל הבנק הגדול במדינה. "איפה הייתם", שאל ח"כ חנין ובר השיבה: "היו"ר הודח. התיק בנושא קינן הועבר על ידי הפיקוח על הבנקים למשטרה. הפרקליטות סגרה את התיק. הנגיד פישר והמפקח חזקיהו קיבלו החלטה לאשר את המינוי מתוך ראייה כוללת בשיאו של המשבר הפיננסי".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
היו"ר כבל התייחס להפעלת סמכויות חקירה וסגן המפקחת, אור סופר, אמר כי הניסיון להכשיר חוקרים לא צלח. בר הוסיפה: "לכן אנחנו מפנים למשטרה". היו"ר כבל אמר כי מ-2004 יכל המפקח לבקש סמכויות אך זה לא קרה. ח"כ עיסאווי פריג' העיר: "הבנקים הטילו אחריות על הפיקוח והוא מטיל אותה חזרה על הבנקים". היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, אמרה: "תודה לאל אין הרבה מקרים פליליים ואין הצדקה להכשיר חוקרים". היו"ר כבל הגיב כי בעניין הזה הפיקוח על הבנקים פישל שלא לקח סמכויות שניתנו לגופים אחרים.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' שאל על לוח הסילוקין הוירטואלי עליו דיבר אליעזר פישמן בעדותו, שהיה ידוע מ-2006. מנהלת יחידת ביקורת סיכוני אשראי, ורד יפת, אמרה כי הפיקוח מכיר את המונח אך זו לא פרקטיקה מקובלת. עם זאת בפיקוח על הבנקים לא זכרו להגיד מתי זה הופיע לראשונה בדוחות הפיקוח. ח"כ סמוטריץ' שאל האם זה לא תמוה שהכשל נמצא בדוח משנת 2009, המתייחס לשנת 2006, אך ההוראות שאמורות למנוע אותו תוקפו ב-2017? יפת השיבה: הדרישה ללוח סילוקין היא בסיסית ובכל רגע שראינו כשל הוא טופל באותה נקודת זמן.
המפקחת על הבנקים התייחס לפעולות הפיקוח ואמרה: "אנחנו לא כאלה נחמדים כמו שאנחנו נראים. הפיקוח על הבנקים פועל לעיתים כמו המוסד. לא תמיד יודעים מה הוא עושה אבל הוא שומר על כספי המפקידים". היו"ר כבל אמר בתגובה: "חברי הכנסת יודעים על המוסד יותר מאשר הם יודעים על הבנקים".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי בנק ישראל מבין כבר בשנת 2008 לאן העולם הולך באשר להלבנת הון והעלמת מס מהרשויות האמריקאיות, אך בנק ישראל לא מוציא הוראות. בר התייחסה ואמרה: "עד 2016 בישראל לא הייתה חקיקה שלא ראתה במישהו שלא משלם מיסים מישהו שעובר על החוק. הפיקוח לאורך השנים אכף את החוק בנוקשות. אומר המבקר שהפיקוח הבין את ההיבט הזה ב-2011 ואז התחיל להסדיר את העניין". ח"כ נחמיאס ורבין הוסיפה ושאלה: "האם גיליתם את הפרשה בעצמכם או שנזקקנו לקבים של האמריקאים ואם היו לכם סמכויות חקירה הייתם מגלים קודם", בר השיבה: "הפיקוח גילה רק כשהתחילה החקירה בבנק לאומי וזה לא קשור לסמכויות חקירה. הלקחים נלמדו". ח"כ נחמיאס ורבין אמרה: "אני בתחושה שחרדת היציבות גורמת לרפיון אכיפתי".
ח"כ רועי פולקמן התייחס להשפעת מתן האשראי לטייקונים לשמירה על המבנה הריכוזי של המשק והמחיר שמשלמים על זה האזרחים הישראלים ביוקר המחייה. הוא הסביר כי הבנקים נותנים לטייקונים הלוואות זולות ומחיקת חובות תמורת הלוואות יקרות יותר לחברות העסקיות במורד הפירמידה, ושאל האם השיטה בישראל משמרת ריכוזיות. בר השיבה: "בנק ישראל היה מראשונים שהפיץ את נושא הריכוזיות והפירמידות והייתה ריכוזיות והיו לה מחירים והבנק דחף להקמת ועדת הריכוזיות שהחליטה על פירוק הפירמידות". פולקמן שאל: "האם בסוף האינטרסים של הבנקים הם לא לשמן איפה שצריך כדי לקבל אח"כ את סלקום, בזמן, טויס אר אס?" ובר השיבה: "הסיכון הוא עצמאי והמחיר תואם את הסיכון".
ח"כ חנין עימת את המפקחת עם שורה של אמירות של ראשי הבנקים בפני הוועדה, שטענו כי אפקט ההילה לא קיים. יפת השיבה: "כנראה שיש לנו מחלוקת עם המערכת הבנקאית. הרבה פעמים יש מחלוקות בנינו". חנין הוסיף כי מנכ"לית הבינלאומי סבורה שאצלה לא היו חריגות מניהול בנקאי תקין ויפת השיבה: "יכול להיות שהיא טעתה בגלל חוסר הבנת השאלה". ח"כ חנין הוסיף: "כתבתם שבעקבות השינויים מצב האשראי ללווים גדולים השתפר מאוד. הבינלאומי ולאומי אומרים שהנרטיב שלא היו בעיות אשראי ללווים גדולים ואין מצב של לפני ואחרי. מי צודק?" ויפת השיבה: "תמיד אנחנו". ח"כ חנין אמר כי בסיכום נראה שראשי הבנקים לא אמרו את האמת ושאל האם זה מקובל. בר השיבה: "אנחנו משקפים את עבודת הפיקוח ונתנו תמונה כפי שאנחנו רואים, ורואים שיש חילוקי דעות". ח"כ חנין הוסיף: "נוכח העבודה שיש סתירות בין מה שאמרו הבנקים למה שאתם אמרתם שתיכנסו לבדוק את העניין הזה. מה את מתכוונת לעשות?" ובר השיבה: "אנחנו לא שולפים. אנחנו נחשוב".
ח"כ חיים ילין התייחס לדלת המסתובבת ואמר כי רוב ראשי הפיקוח על הבנקים הגיעו מהמערכת הבנקאית כמובן גם גברתי שהייתה בתפקיד בכיר בבנק לאומי. זה אותם שחקנים רק התפקיד שלהם מתחלף. בר אמרה כי "מפקח יכול להגיע או מהפיקוח או מהמערכת הבנקאית. רוב הקריירה שלי הייתה בבנק ישראל. אני יכולה להעיד שהשנים שהייתי בבנק לימדו אותי מה סיכון גדול ומה לא, דווקא הידע מהשטח חשוב. רק טובת הציבור לנגד ענינו. אני פה כי אני רוצה לעשות לטובת הציבור. אנחנו לא שבויים בידי המפוקחים. שנה וחצי לא טיפלתי בכלל בבנק לאומי. הנגידה לקחה את זה על עצמה. לאחר מכן לא היה שום מקרה שהייתי צריכה לפסול את עצמי. לא אהרוס את המוניטין שלי".
היו"ר כבל סיכם את השימוע למפקחת ואמר כי בשני הרגולטורים המרכזיים על המערכת הפיננסית נמצאו כשלי עומק מרכזיים. לדבריו, רשות שוק ההון כמעט אינה עושה דבר בפיקוח על מתן אשראי של המוסדיים – רשות מפקחת שאינה מפקחת, והפיקוח על הבנקים לוקה בשבי רגולטורי. הוא לא מעניש, לא משתמש בכלי חקירה וכשהוא פועל, אם בכלל, הוא עושה זאת באיחור רב. עוד הוסיף היו"ר כבל: "הפיקוח על הבנקים לוקה בתסמונת 'הדלת המסתובבת' ו'המועדון הסגור'. הרגולציה הפיננסית בבעיה קשה בכל נושא מתן אשראי ללווים גדולים, ועל הוועדה וחברי לוועדה לתת על כך את הדעת. לכל אלו מצטרפת טענת הסודיות הגורפת שלטעמי אין לה אח ורע, שאיננה מאפשרת כלל פיקוח על הקורה, בבחינת אין מי שישמור על השומרים. טענה זו מאיינת הסדרי ניגוד עניינים, מונעת ביקורת יעילה, ומנציחה מצב קיים שאת תוצאותיו העגומות ראינו זה מכבר. ידוע שיש כאלו האומרים – מדובר בעוולות עבר שתוקנו. ואני שואל – מהצהר הקטן שנפתח לנו לתוך לשכות הסודיות של הבנקים ושל הפיקוח – מי תקע לידינו כף שממש כעת לא מתחיל המחדל הבא, מבלי שאנו יודעים עליו, מבלי שאנו יכולים לפקח על אלו שאמורים למנוע אותו, ומבלי שאנו יכולים להתכונן אליו. אנו לא מתכנסים כאן משום שדברים יכולים לחזור על עצמם, אנו מתכנסים כאן משום שבמצב הדברים הקיים אין ספק שהם יחזרו על עצמם כשרק הצורה המדויקת של המחדל איננה ידועה".
