לין: "מס הארנונה הוא אחד המשפיעים המרכזיים בהעלאת יוקר המחייה ובסגירת עסקים קטנים בעשור האחרון"
מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2010 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2019, עלה מס הארנונה ב- 19.6% ובסכום של 3.7 מיליארד ₪. מרביתו (76%), כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול בסכום של 2.7 מיליארד ₪.
לאורך העשור האחרון עלה מס הארנונה ב- 19.6%. עם תחילת שנת 2019 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 0.32%, שהם כ- 79 מיליון ₪, וסך מס הארנונה יגיע השנה לכ- 24.8 מיליארד ₪. כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "על שר האוצר ושר הפנים להיות שומרי הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל".
"אט-אט מתבהר שהתייקרויות המוצרים והעלאת יוקר המחייה שהתבשרנו עליה לאחרונה אינה פרי עשייתו של המגזר העסקי הפרטי בישראל- אלא חולשת הממשלה במאבקיה ובניסיונותיה לבלום את העלאות המחירים שמקורם בארגונים מונופוליים שהם בבעלות המדינה. בשלב זה בוודאי ונעשה מהלך נכון של הארכת הפטור ממיסי יבוא על קבוצות גדולות של מוצרים. על הממשלה לחתור להשיג את הורדת יוקר המחיה תוך שיתוף פעולה מלא של המגזר העסקי ולא בדרך של מאבק נגדו".
יחד עם זאת, לין מדגיש כי העלייה במס הארנונה בשנת 2019 בשיעור של 0.32% בלבד הינה סנונית חיובית ראשונה, כתוצאה מהמאבק העיקש של איגוד לשכות המסחר, ויש לקוות כי היא תימשך גם בשנים הבאות, וכתוצאה מחלחול המודעות לציבור הרחב של העוולות שמס זה מייצר".
כידוע, מס הארנונה המוטל על כל תושבי המדינה מורכב משני נדבכים: הראשון הוא הנוסחה האוטומטית לקביעת מס הארנונה, הקבועה בחוק ההסדרים במשק המדינה, ולפיה הארנונה עולה מדי שנה בשיעור המורכב מ- 50% ממדד השכר במגזר הציבורי ו-50% מעליית מדד המחירים לצרכן. נוסחה זו בעייתית ביותר שכן רמת השכר במגזר הציבורי עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר העסקי, וגם חריגות שכר, הניתנות שלא כדין במגזר הציבורי, מצטרפות להעלאת מדד זה.
מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2010 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2019, עלה מס הארנונה ב-19.6% ובסכום של 3.7 מיליארד ₪.
בנדבך הראשון, 76% ממנו כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול בסכום של 2.7 מיליארד ₪, וזאת ללא כל תוספת בשירותים הניתנים לציבור ולעסקים.
הנדבך השני, הינו היקף האישורים החריגים הניתנים מעבר להעלאה הכללית. האישור החריג מהותו כשמו הוא – צריך להיות חריג, במסגרת שיקולים מיוחדים המצדיקים מתן העלאה חריגה. לאישור החריג משמעות מיוחדת, שכן התוספת שניתנת במסגרתו מתקבעת והיא הבסיס לחישוב הארנונה הכללית לרבות נוסחת העדכון בשנה הבאה.
בפועל, מסביר לין, "רשויות מקומיות רבות השתמשו במנגנון זה בכדי להעלות את מס הארנונה מעבר להעלאה שנקבעה בחוק. המנגנון כולו הפך להיות 'ריבית דריבית'. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה. כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה ובשיעורים גבוהים מדי שנה".
"בראיה של עשור, ולמרות שדרשנו זה מכבר לנתק כליל את מס הארנונה מההצמדה האוטומטית למדד השכר במגזר הציבורי – הדבר לא נעשה. הכנסת קופאת על שמריה". על כן, לין קורא לכנסת ולשרי האוצר והפנים לאמץ את הצעת החוק שיזם איגוד לשכות המסחר, על פיה יש לחסל את האבסורדים בחוק ההסדרים בנוגע למס הארנונה ולבצע שינויים הכרחיים בחוק.
בין השינויים המוצעים בהצעת החוק: ביטול רכיב שינוי מדד השכר במגזר הציבורי בנוסחת העדכון השנתית האוטומטית, כך שהעדכון יכלול רק את השינוי במדד המחירים לצרכן; הכנסת חובת קבלת אישור ועדת משנה מיוחדת של ועדת הכספים, בנוסף לאישורים הקבועים היום בחוק של שר הפנים ושר האוצר; בקשה לאישור חריג להטלת מס ארנונה תחייב את הרשות המקומית בהתייעצות מוקדמת עם המגזר העסקי; על הרשות המקומית המבקשת אישור חריג להוכיח מאמצי גבייה, כתנאי לבקשה. מאמצי גבייה משמעותם גבייה של 90% לפחות מהארנונה; רשות מקומית שבקשתה לאישור חריג התקבלה, לא תוכל להגיש בקשה לאישור חריג נוסף במשך 5 שנים מיום קבלת האישור.
שיעור עליית מס הארנונה בעשור האחרון:
