המטופלת במצב סופני – תובעת מיליונים מ'הכללית'

תביעת רשלנות רפואית הוגשה בימים אלה נגד קופת חולים 'כללית', ע"י עוה"ד דניאל פרקש ודוד פייל ממשרד עורכי הדין פייל ושות'.

על פי התביעה, אישה תושבת חולון ילידת 1962, הגיעה לרופא הנשים שלה בקופת חולים כללית, עם תלונות על דימום נרתיקי הנמשך כחודשיים. הרופא הפנה אותה לבדיקת PAP (לאיתור סרטן השחלות) שפורשה כתקינה.

אך כחודש לאחר מכן, הגיעה האישה שוב אל רופא הנשים עם אותה תלונה, וכן בשל הרגשה של גלי חום. על פי התביעה, הרופא העריך כי מדובר בתופעות של גיל המעבר, ונתן לה טיפול תרופתי בהתאם.

אך התופעות לא חלפו, וכ-4 חודשים לאחר מכן, שבה והתלוננה האישה בפני הרופא על דימום מתגבר, שנמשך כ-8 ימים בליווי גלי חום, וזאת גם תחת השפעת התרופות שהיו אמורות להילחם בתופעה. הרופא הפנה אותה לבדיקת הורמונים ולבדיקת אולטראסאונד, אך גם בהן נמצאו שחלותיה ותעלת צוואר הרחם שלה תקינות.

כשנה לאחר הגעתה לראשונה אל הרופא, שבה האישה אליו עם תלונה על דימומים לא סדירים, ובבדיקתה אותרו שתי ציסטות בגודל 25X25 מ"מ בשחלתה השמאלית. הרופא שלח אותה לבדיקות נוספות שמטרתן לשלול מקרה של סרטן השחלות – אך גם הפעם לא העלו הבדיקות כל ממצא, מעבר לכך שהציסטות שהתגלו קודם לכן גדלו.

רק כחצי שנה לאחר מכן בוצעה לאישה כריתת שחלות, ולאחר ביופסיה נמצאה בהן קרצינומה – סוג סרטן השחלות השכיח ביותר. מאוחר יותר התברר שמקור הסרטן היה ברחם.

האישה הובהלה לבדיקות הדמיה שמצאו כי גושים וגרורות ברחמה, במעיה, ובהמשך גם בריאותיה – והיא עברה סדרה של ניתוחים שבעקבותיהם השתכנעו הרופאים כי הסרטן שלה הפך לגרורתי ומפושט.

"התסמין הנפוץ ביותר של סרטן הרחם הינו דימום לא סדיר"

לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר רוני רביע, מומחה בגניקולוגיה ובמיילדות. לדבריו, מכיוון שהתסמין הנפוץ ביותר של סרטן הרחם הינו דימום לא סדיר, הרי שבכל מקרה כזה חייבים לשלול קודם פתולוגיות כגון סרטן הרחם, גם בתקופת גיל המעבר של האישה. רק לאחר מכן, לדברי המומחה, יש לטפל בתופעות גיל המעבר.

עוד מציין ד"ר רביע, כי עודף משקל הוא גורם סיכון משמעותי לסרטן הרחם, ואילו במועד בו הגיעה האישה לראשונה לרופא הנשים עם תלונות על דימום נרתיקי ממושך, היא היתה במשקל עודף משמעותי. "אצל אישה בתקופת המעבר עם דימום במשך כחודשיים, היתה חובה להפנות לבדיקת פיפל (דגימה של רירית הרחם) כבר בינואר 2014 – בפרט בנוכחות של עודף משקל והיסטוריה של סרטן השד במשפחה", קובע ד"ר רביע. "אז, בסבירות גבוהה, ניתן היה לגלות את הסרטן בשלב מוקדם יותר, כשעדיין לא התפשט לצוואר הרחם ולשחלות או לריאות".

לו היה הסרטן מאובחן בתחילתו, היו לאישה סיכויי הישרדות של עד 88%

חוות דעתו של ד"ר דוד אדלמן, מומחה לרפואה פנימית ולאונקולוגיה, צורפה גם היא לתביעה. ד"ר אדלמן מעריך כי לו סרטן רירית הרחם היה מאובחן אצל התובעת עם תלונותיה הראשונות, סביר מאד להניח כי המחלה היתה עדיין בשלביה המוקדמים ביותר, בשלב 1, עם הישרדות ל-5 שנים של עד 88%.

ד"ר אדלמן הוסיף, כי אילו הסרטן היה מאובחן כשנה לאחר מכן, עם התגלות הציסטות, ואילו הרופאים היו מבצעים כריתת שחלות כמתבקש – קרוב לוודאי שהסרטן לא היה מספיק לשלוח גרורות לריאות, וכתוצאה מכך, סיכויי השרדותה של האישה היו אמנם פוחתים, אך עומדים על 58%.

אך לדבריו, "כתוצאה מהאיחור באבחון, התגלה סרטן רירית הרחם במקרה הנדון בשלב שבו הוא כבר היה מפושט מחוץ לרחם, עם גרורות מרוחקות – שלב עם השרדות ל-5 שנים של 15% בלבד".

בימים אלה הגישו עוה"ד פרקש ופייל תביעה נגד שירותי בריאות כללית, בשם המטופלת, בטענה לנזקי גוף עקב רשלנות רפואית. התביעה לפיצויים, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק (2.5 מיליון שקלים), נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.