ח"כ טיבי: "לא תובע מנתניהו לדבר בשתי שפות. הסעיף הזה מיותר"

בכנס שעסק בחוק יסוד הלאום שהתקיים אתמול (ראשון) בקמפוס חיפה של הקריה האקדמית אונו, התייחסו חברי כנסת ואנשי אקדמיה בכירים להשפעות החוק על עתיד החברה הישראלית. חה"כ אכרם חסון, מטעם סיעת כולנו- חבר הכנסת הראשון שעתר נגד החוק התייחס לחוק אמש: "החוק פוגעני, גזעני, לא שוויוני, ומקטלג אותי כאזרח סוג ג'. כתבתי לראש הממשלה מכתב מנומק למה החוק לא אנושי כלפיי כל בן מיעוטים שאינו יהודי. מהשלושה בנובמבר 2017 לא קיבלתי תשובה על המכתב הזה. אני מאמין במגילת עצמאות אבל אני מאמין גם במה שאמר ז'בוטינסקי שכלל האזרחים צריכים להרגיש שווים. אין לי בעיה עם הדגל או ההמנון אבל יש לי בעיה עם הגזענות".

בהתייחס לסעיף ההתיישבות בחוק, אמר: "איך יכול להיות שהבן שלי שירת בצבא יחד עם הבנים שלכם לא והוא לא יוכל לגור יחד עם חבריו מהצבא- זאת מדינה דמוקרטית? הדברים לא מתקבלים על הדעת. החוק גזעני ואני מאמין שבית המשפט יפסול את החוק הזה".

חבר הכנסת אחמד טיבי התייחס לסעיף בחוק המתייחס למעמד השפה הערבית: "כל הסיעות הסכימו שהסעיף הזה מיותר לחלוטין. גם יהדות התורה, חלק מאנשי הליכוד, נציג ישראל ביתנו, אמרו שהסעיף "הזוי". אני לא תובע מנתניהו לדבר בשתי שפות. אבל הוא מבטל את המעמד הקיים של השפה הערבית". החוק גרם לטלטלה בחברה הישראלית. נוצר הרושם שהמצב היה דמוקרטי ופתאום השתנה לרעה בגלל חוק אחד. לראשונה יש חוק יסוד שמדבר על עליונות יהודית. בחוק הזה מוזכר המילה יהודי-יהודית 13 פעמים בהקשר חיובי ופעם אחת מוזכרת המילה ערבית בהקשר שלילי.

ד"ר אמל ג'בארין, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ציין כי "הנוסח הקיים של החוק גרוע פי כמה מהנוסח הקודם. סעיף ההתיישבות נכתב בדמותם ובצלם של פורום קהלת ושל הציונות הדתית. הסעיף מכשיר הקמת התנחלויות בתוך יהודה ושומרון ויכשיר התנחלויות קיימות. השימוש העיקרי בחוק הלאום הוא ליישב יהודים כדי להפוך אותם לרוב, לקחת איזורים בארץ ולהפוך את היהודים לרוב במקום רוב ערבי שקיים היום. סעיף ההתיישבות יבטל עשרות פסקי דין שמתעסקים בשוויון".

ראש מכון בגין למשפט וציונות ומרצה במרכז האקדמי שערי מדע, ד"ר חגי ויניצקי, שניסח את סעיף ההתיישבות, סעיף 7 בחוק הלאום "ההשפעה של חוק הלאום תהיה עצומה בשנים הקרובות. החוק ישפיע אף יותר מחוק יסוד כבוד העם וחירותו. במכון בגין למשפט וציונות עברנו בטרם ניסוח הסעיף, על מעל 100 חוקות בעולם. למדינת ישראל יש ייחוד באופן חקיקת חוקי הייסוד, חלקים חלקים ובכך בונה את החוקה שלה. מקומו של סעיף השוויון הוא בחלק של זכויות האדם".

חיים רמון, לשעבר שר המשפטים ומשנה לראש הממשלה: "כל הסיפור של שתי מדינות לאום מגיע ממקום של מדינה יהודית במדינת ישראל ומדינה פלסטינית מחוץ לישראל. אם אני הייתי בכנסת הייתי משתמש בזה כמנוף לנושא שתי המדינות. מי שמתנגד לחוק הזה בצד של השמאל הציוני משמיט את הקרקע מתחת לרעיון ולתביעה של שתי המדינות לשני עמים".

פרופ' יוסף ג'בארין מהטכניון- ”מדינת ישראל מפגרת אחרי העולם בסוגיות של צדק טריטוריאלי. חוק הלאום מקצין את המצב. ב942 יישובים בישראל אין אף אדם ערבי בהם. חוק הלאום מאפשר מפת עדיפות לאומית חדשה ובעייתית מאוד. המצב של החברה הערבית עובר ריכוז יתר, עם ציפוף יתר, בינתיים הממשלה משתגעת ונהיית גזענית באופן בוטה ומחזירה אותנו שנים אחורה".

פרופ' דניאל סטטמן מאוניברסיטת חיפה שפתח את דבריו בברכות בשפה הערבית: "החוק לא שינה כמעט כלום. סעיף 7 הוא הסעיף היחידי שאולי תהיה לו השפעה. היום התחיל תהליך הפוך- אנחנו רואים יותר ערבים בעמדות מפתח בחברה ואני רואה מציאות נהדרת, עליה בשת"פ ביניהם ודווקא לכן מרגישים ערביי ישראל- סתירה בפנים. חוק הלאום מאוד מעליב, התוכן לא בעייתי. התגובה של ערביי ישראל לא קשורה לתוכן בהכרח".

עוד השתתפו בכנס: פרופ' רות גביזון מהאוניברסיטה העברית, פרופ' חיים זנדברג מהמכללה למנהל, ד"ר האלה ח'ורי בשאראת מהקריה האקדמית אונו, ד"ר ראיף זריק מהקריה האקדמית אונו, ד"ר מיטל פינטו מהקריה האקדמית אונו, ד"ר יעקב בן שמש מהקריה האקדמית אונו ועוד.