המספרים מאחורי הסיוע המשפטי נחשפים לראשונה

דו"ח פעילות ראשון של הסיוע המשפטי הוגש לשרת המשפטים. על פי הדו"ח כ-80,000 תיקים נפתחים בשנה, 25,000 פניות בחודש למוקד הטלפוני ומרבית הפונים הם בגילאי 30-50.

בשנת 2017 נפתחו בסיוע המשפטי 81,400 תיקים חדשים, בהם ניתן ייצוג משפטי במאות אלפי הליכים משפטיים, כך עולה מדו"ח הסיוע המשפטי לשנים 2016-2017, אשר הוגש אתמול (שני), בפעם הראשונה, לשרת המשפטים איילת שקד. מהדו"ח עולה כי מידי חודש נעשות בממוצע 25,000 פניות למוקד הטלפוני של הסיוע, וכי מרבית המבקשים סיוע משפטי הם בגילאי 30-50.

מספר התיקים הרב ביותר שנפתח בשנים אלו הוא בתחום תיקי הוצאה לפועל ופשיטות רגל, המהווים 28% מתוך כלל התיקים שנפתחו. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי ועקבי במספר התיקים שנפתחים בתחום זה בסיוע המשפטי, שהוא למעשה הגוף המרכזי בייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל. במחוזות חיפה והצפון הטיפול בתיקי חובות גבוה במיוחד ועומד על כ- 33% במחוז חיפה וכ-35% במחוז צפון, ובסך הכל בשנת 2017 נפתחו בסיוע המשפטי 22,424 תיקים בתחומים אלו. תחומים נוספים בגינם התקבל מספר גבוה של פניות: תביעות נזיקין ועבודה, הגנה בתביעות לפינוי מדירות עקב חובות, זכויות לדיור ציבורי, ועתירות מנהליות נגד הרשויות (למשל בעניין חובות ארנונה).

הסיוע המשפטי במספרים:

– 300,000 שיחות טלפון התקבלו במוקד הטלפוני של הסיוע המשפטי במהלך שנת 2017.

– בשנת 2017 נפתחו 81,400 תיקים חדשים, לעומת 74,527 בשנת 2016 ו-73,908 בשנת 2015.

– העיר בה נפתח מספר התיקים הגדול ביותר היא ירושלים (6,091), ואחריה חיפה (4,319), תל אביב-יפו (3,812), באר שבע (3,794) וראשון לציון (1,890).

– מרבית הפונים לסיוע משפטי הם בגילאי 30-50, מהם בגילאי 40-49 (28%), 30-39 (23%) ו-50-59 (16%).

– 53% מהפונים לסיוע המשפטי הן נשים. בתחום המעמד האישי 66.7% מהפונים היו נשים, ובתחום הדיור הציבורי 62.5% נשים. לעומת זאת בתחומי ההוצאה לפועל 56% היו גברים ובתחום פשיטת הרגל 58% גברים.

– 64% מהפונים לקבלת סיוע משפטי הם יחידים – רווקים, גרושים, אלמנים ופרודים.

– בסיוע המשפטי מועסקים 271 עובדים, ובנוסף 1,046 עורכי דין מייצגים במסגרת מערך הייצוג החיצוני. 84% מכלל עובדי הסיוע המשפטי הן נשים, ומבין עורכי הדין 77% הן נשים.

– 18% מסך המועסקים בסיוע המשפטי (48 עובדים מתוך 271) הם מהחברה הערבית.

– כ-800,000 שקלים הועברו בשנים 2016-2017 מקרן החילוט שהקימה היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים לטובת סיוע משפטי לקורבנות תופעת הסחר בבני אדם.

דוגמאות בולטות לפעילות הסיוע המשפטי בתחומים השונים בשנים אלו :

תחום חינוך מיוחד: נערה בת 18.5 מחדרה הסובלת משיתוק מוחין קשה ואפילפסיה אך מתפקדת מבחינה קוגניטיבית לא החלה את שנת הלימודים ונותרה בביתה חמישה חודשים, לאחר שהעירייה טענה כי לא ניתן לספק עבורה סייעת מתאימה שתלווה אותה. בעקבות עתירה מנהלית שהגיש הסיוע המשפטי נגד העיריה, הסכימה העירייה לחרוג מנהליה בנושא, ואפשרה לאחותה של העותרת לשמש לה כסייעת עד שתימצא סייעת מתאימה, ולאפשר את שובה למסגרת חינוכית.

תחום דיור ציבורי: משפחות שפונו מבתיהם ושהו באוהלים ברחוב פנו לסיוע המשפטי לעזרה, בעקבות התערבות הסיוע המשפטי שתי המשפחות קיבלו דירות של הדיור הציבורי, ועניינם הוסדר.

ייצוג בתיקי חשמל: הסיוע המשפטי ייצג אם לחמישה, וביניהם תינוקת בת חצי שנה המקבלת גמלת ילד נכה ומחוברת למכשירים רפואיים 24/7. האם נותקה מהחשמל בשל חובות לחברת חשמל, ובעקבות התערבות הסיוע המשפטי, הדירה חוברה לחשמל מחדש.

ייצוג ניצולי שואה: בשנת 2017 נפתחו בסיוע המשפטי 2710 תיקים בתחום זה. הסיוע המשפטי מטפל במיצוי זכויות ניצולי שואה מול הרשות לזכויות ניצולי שואה ובתיקים להשבת שכר טרחה מופרז. אומדן הכספים שהוחזרו לניצולים מגורמים שגבו מהם כספים שלא כדין בשנים 2017-2015 מגיע למאות אלפי שקלים.

תחום אשפוז כפוי: בשנת 2017 נפתחו בסיוע המשפטי 5,625 תיקי אשפוז שכללו ייצוג בוועדות פסיכיאטריות וייצוג בערעורים בפני בית משפט מחוזי. הייצוג בתחום המאושפזים בכפייה ניתן בכל הסוגיות המתעוררות בקשר לאשפוז, ובכללם שחרור מאשפוז, תנאי האשפוז (בידוד, קשירה), התנגדות לטיפולי חשמל והגנה על זכויותיהם של המאושפזים. יש לציין כי בעקבות התערבות הסיוע המשפטי בעבר, הופסק טיפול בכפייה בחשמל ונמצאו חלופות אחרות לטיפול במסגרת אשפוז בכפיה.

קשירת מטופלים – הסיוע המשפטי יצג אישה שנקשרה למיטתה למשך 24 ימים רצופים, והגיש עתירה דחופה בבקשה לשחרר אותה לאלתר מכבליה. בעקבות העתירה האישה שוחררה והועברה לבית חולים אחר לאשפוז ללא קשירה. בעקבות מקרה זה והתערבות הסיוע המשפטי במקרים נוספים של קשירת מטופלים לתקופות ממושכות שלא לצורך, הקים משרד הבריאות ועדת בדיקה מטעמו לעניין סוגיית הקשירה של מטופלים בבתי חולים פסיכיאטרים.

תחום ייצוג קטינים: בשנת 2017 נפתחו 2522 תיקים לייצוג קטינים. הסיוע המשפטי מייצג אלפי קטינים מידי שנה, בין היתר באמצעות פרויקט 'עו"ד משלי', מערך עורכי דין נגיש ומותאם לילדים ובני נוער. בין היתר, הסיוע עתר לבג"ץ נגד משרד הרווחה בשמם שלושה נערים שהמתינו חודשים ארוכים להשמה במסגרות 'חסות הנוער' לנוער בקצה רצף הסיכון, זאת בשעה שמאות כמותם ממתינים להשמה במסגרות דומות.

תחום זקנה וכשרות משפטית: בשנת 2017 נפתחו 2395 תיקים לייצוג בתחום הכשרות המשפטית. הסיוע המשפטי קידם תיקון לחוק הכשרות המשפטית ('תיקון 18'), שהוסיף מנגנונים חלופיים למנגנון האפוטרופסות ומאפשר לאדם להיות שותף בקביעת גורלו במסגרת מנגנון 'קבלת החלטות נתמכת' (באמצעות תומך החלטות).

הסיוע המשפטי עתר לבג"ץ בשם קשישים סיעודיים שביקשו להישאר בבתיהם ולא לעבור למוסדות סיעודיים, אשר השהייה בהם מלכתחילה עולה יותר כסף למדינה. בהסכמת הסיוע המשפטי העתירה נמחקה, וכיום עומדת לדיון הצעת חוק פרטית לעגן את זכויותיהם של זקנים עריריים להמשיך לגור בקהילה גם בסוף חייהם.

תחום נפגעי עבירות סחר בבני אדם: בשנים 2016-2017 הופנו לטיפול וייצוג בסיוע המשפטי 373 מקרי קורבנות סחר בבני אדם, בהם 202 פניות של זרים מאפריקה שהוחזקו בסיני בתנאי עבדות ולמטרות זנות, 53 פניות של נפגעי עבירת החזקה בתנאי עבדות לצורך עבודה בישראל, 74 קרבנות עבירת סחר למטרות זנות ו-23 פניות של קורבנות פרשת גואל רצון, בהן גם 13 קטינים.

שרת המשפטים, איילת שקד: "בשנים האחרונות הגדלנו את היקף הפעילות של הסיוע המשפטי, הן בייצוג לקוחותיו והן בפעילותו המוסדית מול רשויות הממשל. זאת מתוך מטרה להשמיע את קולם של האנשים בעלי הקשיים הגדולים ביותר בחברה הישראלית, להבטחת גישתם לערכאות, ליצירת שוויון בין מתדיינים, ולעמידה על הליך הוגן ומימוש זכויות בהליכים מנהליים שונים. אני מודה למנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור על הפעולות שנקטה למען הסיוע המשפטי".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "הסיוע המשפטי הוא יחידה מיוחדת במשרד המשפטים, שמבטאת בצורה הטובה ביותר את תפקידו החברתי של משרד המשפטים בממשלה, ותורמת מדי יום לעשיית צדק ולצמצום הפערים בחברה הישראלית. הדו"ח מלמד על מגוון התחומים בהם מוענק סיוע משפטי למי שזקוקים לכך, מציג את הישגי הסיוע המשפטי במספרים, וכדרכו של הסיוע המשפטי, נוגע גם בסיפורים האנושיים שמאחורי הסטטיסטיקה. הדוגמאות מעידות היטב גם על תרומתו של הסיוע המשפטי לעיצוב הנורמות החברתיות והמשפטיות המשפיעות על החברה הישראלית כולה, ובפרט על חייהם של אלו המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות".

מ"מ ראש הסיוע המשפטי, עו"ד לימור גולדנברג-חדד: "הדו"ח מציג תמונת ראי למורכבות החברה הישראלית ולבעיות היום יומיות עמן מתמודדות האוכלוסיות השונות. פעילותו של הסיוע המשפטי אינה מתמצית רק בייצוג לקוחותיו בערכאות המשפטיות, אלא גם בהשמעת קולם של האוכלוסיות המיוצגות על ידו בפני הרשות המחוקקת, מול משרדי הממשלה, מוסדות אקדמיים ועמותות מהמגזר השלישי- הכל כדי לקדם ולהעצים את אלה שקולם אינו נשמע וזכויותיהם אינן מגיעות לכדי מימוש".