המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, על פי החלטת פרקליט המדינה, הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בת"א-יפו הודעת ערעור על הכרעת הדין בעניינו של ניסו שחם.
כזכור, ניסו שחם, ניצב בדימוס במשטרת ישראל, הואשם בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו במסגרת שמונה פרשות שונות. על פי עובדות כתב האישום, קשר הנאשם קשרים אינטימיים בעלי אופי מיני עם שמונה שוטרות זוטרות, צעירות בשנים, והוסיף ופעל בענייניהן במצבים של ניגוד עניינים. נוסף לכך, יוחסו לנאשם בכתב האישום שתי עבירות של מעשה מגונה ועבירה של הטרדה מינית בגין שלוש פרשות מתוך שמונה המוזכרות.
בהכרעת הדין מיום 24.4.18 הרשיע בימ"ש השלום בת"א (כב' השופט בני שגיא) את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בשוטרת אחת וזיכה מיתר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ביום 10.12.18, הטיל ביהמ"ש על הנאשם עונש של 240 שעות שירות לתועלת הציבור.
הערעור מתמקד בזיכויו של הנאשם מן העבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו בשמונה הפרשות השונות הנוגעות לקשריו עם שמונה שוטרות שרובן היו כפופות לו. בערעור נכתב, כי התנהלותו של המשיב בתפקידיו הבכירים במשטרת ישראל עלתה כדי דפוס פעולה, שעניינו ניצול מעמדו הרם לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות, ולאחר זאת – טיפול בענייניהן של השוטרות, בהיותו במצב של ניגוד עניינים על רקע קשריו עמן. לטענת הפרקליטות טעה בית משפט השלום, בכך שהתעלם ממשמעות דפוס ההתנהלות האמור ומהפגיעה הקשה בערכים המוגנים באמצעות העבירה של מרמה והפרת אמונים, ובפרט – מהפגיעה שפגע הנאשם באמון הציבור ברשויות.
לטענת הפרקליטות: "מכלול התנהלותו של המשיב בכל הפרשות כולן – בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן – פגע פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן, ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט. המכלול השחית את מקום העבודה – הוא פגע קשות בשוויון ההזדמנויות של שוטרות בעבודה; בחובת האמון שחב המשיב כקצין בכיר במשטרה לחברותיו, לחבריו, למפקדיו ולפקודיו; בחובת האמון שחב המשיב לציבור בכללו. הוא פגע קשות במחויבותו לאכיפת החוק ולתקינות האינטרס הציבורי שעליו הוא עצמו מופקד. המכלול פגע בכל הערכים המוגנים על ידי העבירה של מרמה והפרת אמונים – קרי, אמון הציבור ברשויות, טוהר המידות של עובדי הציבור ותקינות המעשה המנהלי שעליו מופקד עובד הציבור."
עוד נטען בהודעת הערעור, כי "עובד בכיר באשר הוא משמש דוגמא ומופת לעובדים האחרים באותו הארגון. כאשר עובד שכזה מנצל את מעמדו כדי לקיים יחסים אינטימיים (אף בהסכמה) – המסר הברור לחבריו לעבודה הוא שזה "לגיטימי", שניתן לחקותו; שאם לו "מותר", אז כך גם להם. המסר לחברות אחרות בארגון הוא, שאולי אף הן צריכות "להסכים" ולהתמסר לו עצמו, או לחבריו הבכירים כמוהו; אולי זו הדרך היחידה להתקיים ולהתקדם במקום העבודה. המסר לכל העובדים הוא, שאולי כך "מתקדמות" כל הנשים במקום העבודה. הפגיעה בכבוד האדם של העובדות ובשוויון ההזדמנויות שלהן, והפגיעה בחובות הנאמנות של העובד הבכיר כלפי חברותיו וחבריו לעבודה היא אפוא מהותית וברורה."
ככל שיתקבלו טענות הפרקליטות בערעור, תטען הפרקליטות כי יש להחמיר בהתאם בעונש שיוטל על הנאשם בהתאם למעשים שבהם יורשע.
