נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, דחה תלונה נגד שופט שקיים "דיון מחוץ לפרוטוקול" בתיק פלילי העוסק בעניינה של אישיות ציבורית מוכרת.
עיתונאי הגיש תלונה נגד שופט, שדן בכתב אישום שהוגש נגד אישיות ציבורית מוכרת ואדם נוסף הנאשמים בעבירות שונות. לטענתו, הדיון בתיק הפלילי התקיים בלשכתו של השופט ולא תועד בפרוטוקול, וזאת בניגוד לעיקרון פומביות הדיון. עוד טען, כי אם פעל השופט כמגשר הרי שהדבר אסור בחוק, תוך שהוא מפנה לדברים שכתב נציב תלונות הציבור על שופטים הקודם, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, על האיסור שחל על בית הדין לשמש גם כמגשר, והפגיעה באמון הציבור מקום בו פעולת בית הדין נעשית "בחדר סגור, בהיעדר פרוטוקול". המתלונן טען עוד כי מן הראוי שההליך יתברר בפני בית המשפט, לעיני הציבור, ולא בהליך של גישור פלילי, וכי יש להניח שבמסגרת הדיון "מחוץ לפרוטוקול", שהתקיים בלשכה, הפעיל השופט "לחץ על הצדדים להסכים להליך של גישור פלילי". בעשותו כן, הפר השופט את החובה לנהל פרוטוקול בהליך משפטי מסוג זה.
השופט הנילון מסר בתגובתו כי החוק מאפשר לקיים דיון מקדמי שנועד נועד לבחון את האפשרויות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין, כאשר חלקים מדיון שאינם נרשמים בפרוטוקול, בהסכמת כל הצדדים והיושב בדין, אינם פוגעים, לדעת השופט, בהליך השיפוטי, בנראות, בשקיפות ובטוהר ההליך, והדבר מאפשר לבית המשפט ולצדדים להתקדם בתיק, במיוחד כאשר מדובר בערכאה השומעת ראיות. זאת, משום שהצדדים עצמם מעוניינים, לא אחת, לומר לאוזני הצד השני לדיון ולאוזני היושב בדין דברים אשר הם עצמם אינם מעוניינים, מטעמיהם שלהם, כי יופיעו בפרוטוקול, והדברים נכונים ביתר שאת בתיק נשוא התלונה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
השופט הדגיש כי הדיון התקיים באולם ולא בלשכתו, וכי הבהיר לצדדים, כי הוא אינו פועל כמגשר, וביקש לדעת את עמדתם לגבי אופן ניהול התיק, לרבות ובדגש על שאלת העברת התיק לגישור בפני מותב אחר. לדבריו, הצורך בניהול דיון בעל חשיבות ציבורית, באולם פתוח ושקוף, הוא מובן. אך מנגד עומד האינטרס של בית המשפט לקצר הליכים, ולעשות כל שניתן ומותר על פי החוק על מנת לברר אם התיק מחייב שמיעת ראיות.
לאחר עיון בתלונה ובתגובת השופט, החליט הנציב שהם לדחות את התלונה. ראשית, הוא דחה את ההשוואה להחלטת הנציב הקודם ריבלין, שעסקה במקרה בו העובדות שונות בתכלית: שם התנהל הדיון בלשכת השופט, ללא נוכחות כל הצדדים המעורבים. בנוסף, הנציב הקודם ריבלין כתב בהחלטתו כי האמור בה אינו מתייחס להליכי קדם משפט.
במקרה זה, הסביר שהם, הדיון "מחוץ לפרוטוקול" התקיים התקיים באולם ולא בלשכת השופט, בהסכמת הצדדים, כאשר תוכן הדברים שנאמרו לא נרשם. זאת, כפי שמסר השופט בתגובתו, על מנת לאפשר לב"כ הצדדים להביע את עמדותיהם בעניין אופן ניהול התיק, באופן חופשי. בדיון מסוג זה, כשלעצמו, אין כל פסול, גם במסגרת הליך פלילי, והסברו של השופט, כך קבע הנציב, באשר לנסיבות הספציפיות של מקרה זה, אשר הובילו אותו לקיים דיון במתכונת המתוארת לעיל, מקובל עליו.
הנציב לא מצא כי נפל פגם כלשהו בהתנהלותו האמורה של השופט, אשר באמצעות דיון "מחוץ לפרוטוקול", שעצם קיומו תועד בפרוטוקול, ביקש לבדוק עם באי כוח הצדדים ובהסכמתם, בשלב מקדמי של התיק, כיצד הוא יתנהל, ולברר את עמדתם לגבי העברת התיק לגישור פלילי, בפני מותב אחר. עוד הוסיף הנציב, כי לא התרשם שבעשותו כן, הפעיל השופט "לחץ" על הצדדים להסכים להליך של גישור פלילי, כנטען בתלונה.
