ביהמ"ש העליון: "הסדר פשרה מותנה הינו הסדר בלתי ראוי ופסול"

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה תוך קביעה עקרונית כי הסדר פשרה בין צדדים המוגש לאישור בית המשפט ומותנה בקבלת פטור מתשלום אגרה או החזר אגרה הינו הסדר בלתי ראוי, שאין מקום להגשתו ובית המשפט אינו רשאי לאמצו. בפסק הדין נקבע, כי "הסדר פשרה מותנה הופך את בית המשפט לחלק מהסדר פשרה, ועלול ליצור את הרושם לפיו על מנת שהפשרה תצא מהכוח אל הפועל בית המשפט נדרש לרדת לזירה, ו"לתרום את חלקו"- לכך לא ניתן כמובן להסכים".

בתמצית, במסגרת הליך פירוק שהתנהל בבית משפט המחוזי בת"א בין המפרקים של חברת קווי אשראי לישראל, שירותים פיננסיים משלימים בע"מ לבין 42 נתבעים, הגישו הצדדים הודעה לבית המשפט לפיה הם הגיעו להסדר פשרה וכניסתו לתוקף של ההסדר תלוי בקבלת פטור והחזר אגרת בית המשפט בסך כולל של כ- 12 מיליון ש"ח.

בית המשפט קיבל את הסדר הפשרה והורה על החזר האגרה.

המדינה הגישה תחילה בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד, ומשנדחתה בקשה זו, הוגש הערעור דנן.

בערעור נטען על ידי המדינה, כי החזר אגרה בנסיבות שבהן מוגש הסדר מותנה, אשר תוקפו ישתכלל רק לאחר קבלת פטור והחזר אגרות- מנוגד לפרשנות נכונה של תקנות בתי המשפט (אגרות) ולמדיניות משפטית ראויה המבטיחה שיקול דעת שיפוטי עצמאי, ומונעת כבילתו.

בפסק הדין, קיבל בית המשפט העליון (כב' השופט גרוסקופף, בהסכמת כב' השופטים מזוז ואלרון), את עמדת המדינה, בקובעו, כי הסדר פשרה מותנה הינו הסדר בלתי ראוי ופסול הנוגד את תקנת הציבור.

בית המשפט העליון ציין, כי "קיים חשש כי אם תפתח הדלת להסדרי פשרה מותנים, הם יהפכו לחזון נפרץ, באופן העלול להפוך את שיקול הדעת השיפוטי במסגרת תקנה 6(ד) לתקנות האגרות לאות מתה, ולפגוע בתמריצים של הצדדים להתפשר בשלבים מוקדמים יותר של ההליך, על מנת להבטיח לעצמם החזר אגרה".

עוד קבע בית המשפט העליון, כי המדינה היא בעלת עניין בבקשה להחזר אגרה ועל כן באפשרותה להגיש עמדה לגביה או להצטרף להליך, וכן כי מן הראוי שבבקשות החזר אגרה המעוררות סוגיות בעלות אופי עקרוני או בעלות השלכות רוחב, ובנסיבות נוספות המצדיקות זאת – ישקול בית המשפט את צירוף המדינה לבקשה מיוזמתו.

באשר להחלטת בית המשפט בעניין החזר אגרה נקבע, כי למדינה עומדת זכות להגיש ערעור, וזאת בין אם הייתה צד להליך בערכאה הדיונית ובין אם לאו.

כמו כן נקבע, כי בית משפט מוסמך לפסוק החזר אגרה חלקי, כאשר נדרש לאזן בין השאיפה לעודד פשרות לבין הצורך להרתיע מפני בזבוז משאבים משפטיים שלא לצורך.

יצוין, כי ביחס לתיק הספציפי, בשל נסיבותיו הייחודיות, קיבלה המדינה את המלצת בית המשפט הנכבד שלא לעמוד על הערעור ביחס להחלטה לאשר החזר ופטור מאגרה במקרה דנן, תוך שיינתן פסק דין המתייחס לשאלות העקרוניות אותן מעורר הערעור.