"המינוס הופך לפלוס+": הוטל עיצום כספי על חברת ישראכרט

הפיקוח על הבנקים הטיל עיצום כספי על חברת ישראכרט בשל פרסומת לשיווק אשראי שאינה עומדת בדרישות החוק

בתאריך 1.6.17 נכנס לתוקפו התיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) המחייב תאגידים בנקאיים לצרף למודעות הפרסומת ולדרכי השיווק השונות המעודדות נטילת הלוואה על ידי הלקוח, אזהרה בנוסח זה: "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". הוראה דומה הוחלה גם על נותני אשראי חוץ-בנקאיים בחקיקה הרלוונטית להם.

החוק נועד לגרום לצרכנים, שלא כולם בעלי ידע והבנה פיננסיים, לשקול את יכולתם לפרוע את ההלוואה, ולהגביר את המודעות להשלכות הכלכליות שעשויות להתרחש כתוצאה מאי עמידה בהחזר ההלוואה. חשיבות החוק מתחדדת לנוכח הגידול המהיר באשראי הצרכני שחל בשנים האחרונות מבנקים ומגופים חוץ-בנקאיים, אשר מגדיל את הסיכון למשקי הבית בתחום זה.

בבנק ישראל אמרו כי "האשראי הצרכני נמצא במוקד העבודה של הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות. הפיקוח רואה חשיבות רבה בשיווק הוגן של אשראי צרכני, ופועל כדי למנוע שיווק אגרסיבי ודחיפת אשראי ללקוחות."

העיצום בסך 675,000 ש"ח הוטל על חברת ישראכרט בקשר לפרסומת "המינוס הופך לפלוס+" שהוצגה באתר האינטרנט השיווקי של החברה, אליו ניתן היה להיכנס באמצעות המכשיר הנייד וזאת ללא הצגת אזהרה כנדרש. בהתאם לחוק, סכום העיצום הכספי המקסימאלי שניתן להטיל בגין הפרה מסוג זה הינו 750,000 ש"ח.

הואיל ועל החברה לא הוטל עיצום כספי בחמשת השנים האחרונות ובשל החשיבות שהפיקוח מייחס לעובדה זו המצביעה ככלל על ציות לחוק, הוחלט להפחית סך של 10% מסכום העיצום הכספי, וזאת בהתאם לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע"א-2011.

עוד נמצא בבדיקה כי הפרסומת הייתה חלק מקמפיין נרחב של החברה שבו שולבו מסרים לצרכנות בלתי אחראית מעבר ליכולותיו הפיננסיות של הלקוח, ולכן דרש הפיקוח להסירה.

בבנק ישראל הסבירו כי "העיצום הנוכחי הינו חלק מאכיפה מקיפה שעורך הפיקוח בתחום שיווק אשראי צרכני ללקוחות המערכת הבנקאית. בדצמבר 2018 הטיל הפיקוח על הבנקים עיצומים כספיים באותו נושא על בנק דיסקונט בע"מ ועל חברת לאומי קארד בע"מ, וזאת בעקבות בדיקת אכיפה שנערכה בנושא זה."

ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים ציינה כי "הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות רבה באזהרה בפרסום אשראי צרכני, אשר נועדה לגרום לצרכנים, שלא כולם בעלי ידע והבנה פיננסיים, לשקול את יכולתם לעמוד בתנאי ההלוואה, ולהגביר את המודעות להשלכות הכלכליות שעשויות להיות כתוצאה מלקיחת ההלוואה. הפיקוח תמך בחקיקת החוק ורואה חשיבות רבה בנושא לנוכח הגידול בזמינות האשראי הצרכני והפיתוי שזמינות זו עלולה ליצור, בפרט ללקוחות מוחלשים כלכלית".