דגל ישראל על הירח, סלפי ומשימה מדעית בשיתוף נאס"א

הבוקר (שישי) בשעה 03:45 החללית הישראלית בראשית שוגרה אל הירח. בשעה 04:23 החלו להתקבל הנתונים הראשונים מבראשית. בשעה 04:25 נפרסו רגלי החללית בהתאם למתוכנן. בשעות הקרובות יתקיימו בדיקות במסלול ובראשית תחל בשיוט ובמסע אל עבר הירח.

הבוקר (שישי) הודיעו השותפות בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית כי החללית הישראלית "בראשית" שוגרה בהצלחה!

נתונים ראשונים התקבלו בחדר הבקרה ביהוד, רגלי החללית נפרסו בהתאם למתוכנן והחללית החלה בבדיקות בתוך המסלול תוך כדי שיוט אל הירח. בימים הקרובים יערכו בדיקות לכל תתי המערכות בבראשית ובעוד כ-9 תשע שעות היא תחל בתמרון הראשון ובהקפה סביב כדור הארץ.

מר מוריס קאהן נשיא עמותת SpaceIL: "השיגור המוצלח שם את ישראל על המפה – כבר עכשיו עשינו היסטוריה. אנו מצפים למסע מדהים בן 60 ימים, בכדי לרשום היסטוריה עולמית. כולנו מחזיקים אצבעות לבראשית. תודה לצוות המדהים של ספייס אי אל והתעשייה האווירית. ישראל על המפה והפעם בחלל"

עידו ענתבי מנכ"ל עמותת SpaceIL: "הגענו לשיגור עם חללית מוכנה ובדוקה, בדרכה למשימה מאד מאתגרת. אני גאה בצוותי SpaceIL והתע"א, שהביא להישג הזה על יד עבודה מקצועית, נחישות ושיתוף פעולה. אם הכל יעבור כהלכה, תיכנס החללית למסלול שיוט מסביב לכדור הארץ כשעה לאחר השיגור. במהלך החודשיים הקרובים תעשה החללית את המסלול המאתגר בדרכה לנחיתה על הירח"

נמרוד שפר מנכ"ל התעשייה אווירית: "הבוקר שיגרנו לחלל בהצלחה את החללית 'בראשית', לאחר עבודה קשה ומאומצת, במשך שנים, של המהנדסים והמהנדסות בתעשייה האווירית וב SpaceIL. החזון של מייסדי העמותה, של מר מוריס קאהן, התורמים הנוספים ושל התעשייה האווירית, בא בימים אלו לידי מימוש כאשר כל ילדי ותושבי ישראל מדברים חלל וטכנולוגיה- זוהי גדולתה האמיתית של בראשית. בהצלחה בדרכך אל הירח!"

הישגיה ההיסטוריים של בראשית:

• החללית הראשונה שתנחת על הירח ביוזמה פרטית ולא ממשלתית

• החללית הקטנה ביותר במשקלה

• פותחה ונבנתה בעלות ותמיכה נמוכה של 100 מיליון דולר בלבד לעומת מיליארדי דולרים בפרויקטים דומים

• תעשה את המסע הארוך ביותר לנחיתה על הירח , 6.5 מיליון ק"מ

• תכניס את ישראל למועדון המעצמות המתקדמות ארה"ב (1969), רוסיה (1966) וסין (2013) שהנחיתו חללית על הירח

האתגרים העיקריים במסע לירח

חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח: הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו- עבר בהצלחה!
השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח – שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר – הנחיתה רכה על הירח.

מסעה של החללית אל הירח – הארוך ביותר אי פעם

החללית תקיף את כדוה"א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה"א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירח כעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה שתתבצע אוטונומית. כאמור המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11 לאפריל 2019.

איך הכל התחיל?

למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL שלה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה.
היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה.

החללית הראשונה בעולם, שנבנתה במסגרת משימה שאינה ממשלתית

מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי.
עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם. אם אכן המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.

משמעות הפרויקט עבור מדינת ישראל

הנחתת חללית על הירח תביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות: ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים – מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי – אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של 'בראשית' – היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלו ואחרים.

תהליך הפיתוח והבנייה

תהליך תכנון ופיתוח החללית, כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב- 2015 ב SpaceIL ובתעשייה האווירית ונמשך עד 2018. החללית שמשקלה כ- 600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה של "בראשית" מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תגיע ל 10 ק"מ בשנייה (36,000 קמ"ש).

דגל ישראל על הירח, סלפי ומשימה מדעית בשיתוף נאס"א, באמצעות סוכנות החלל הישראלית

עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום "סלפי" כדי הוכיח שאכן נחתנו על הירח. כמו כן לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס"א.

קפסולת הזמן- מאגר מידע עצום אודות האנושות כפי שהיא כיום

החללית נושאת עמה "קפסולת זמן" – מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.
קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, ייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים. הקפסולה יוצרה על ידי Arch Mission Foundation (archmission.org) בטכנולוגיה מיוחדת המתאימה להישרדות לאורך זמן ממושך על הירח.

אריזת החללית ושינועה לאתר השיגור בארה"ב

בינואר 2019, החללית נארזה והוטסה לאתר השיגור בארה"ב במבצע לוגיסטי מורכב. היא הוטסה במכולה ייחודית, שעברה שינויים מבניים והנדסיים כדי להתאימה למטען הרגיש. לאחר שהגיעה לנתב"ג, היא הועמסה אל מטוס מטען מבוקר-טמפרטורה וכשנחתה החללית באורלנדו ארה"ב, הובלה יבשתית לאתר השיגור בפלורידה.
אתר המעקב הייעודי של SpaceIL בשיתוף סוכנות החלל הישראלית, שבו ניתן לעקוב אחרי מסעה של החללית: http://live.spaceil.com

שותפים ותורמים

התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.