מחקר חדש נערך ע"י מו"פ אזורי מזרח בשיתוף אוניברסיטת אריאל – המחלקות להנדסה כימית וביולוגיה מולקולרית ובמימון משרד המדע, על ידי החוקרים ד"ר טובית רוזנצוויג וד"ר שיבי דרורי: השפעות חיוביות של יין אדום על הבריאות תלויות באופן בו הוא מיוצר. המחקר בחן את השפעת אופן ייצור היין על סוכרת וכבד שומני – מחלות מטבוליות הפוגעות באחוז ניכר מאוכלוסיית העולם
הרקע למחקר:
מחלת כבד שומני שלא על רקע אלכוהולי (NAFLD), מהווה אחד מביטויי התסמונת המטבולית הכוללת סימפטומים נוספים: השמנה, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם. תסמונת זו פוגעת באחוז ניכר מאוכלוסיית העולם המערבי. מחלת כבד שומני שלא על רקע אלכוהולי עלולה להופיע בדרגות חומרה שונות, כשרוב החולים סובלים מהדרגה הנמוכה ביותר של הצטברות שומנית בכבד וברוב המקרים, בהיעדר סימפטומים להפרעה, הם אינם מודעים לכך כלל.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הבעיה היא, שאחוז מסוים מהקבוצה הסובלת ממחלה זו בצורתה הקלה, צפוי לחוות החמרה לדרגת חומרה גבוהה יותר של המחלה, בה מתפתחת דלקת בכבד, יחד עם ירידה בתפקודו. אצל אחוזים מסוימים מהחולים עלולה מחלת הכבד להתדרדר לכדי אי ספיקת כבד או לסרטן הכבד. הקושי הוא שלא ניתן לחזות אצל מי מהחולים תחול ההחמרה, למה ומתי, היות ולא ברורים דיים גורמי הסיכון להחמרה העתידית. החיפוש אחר גורמים שימנעו את החמרת המחלה הוא חשוב ומשמעותי לאור היקף האוכלוסייה הנמצאת בסיכון.
מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת יין על התפתחות מחלת הכבד השומני, שלא על רקע אלכוהולי. מחד ידוע בספרות המקצועית, שצריכה מתונה של יין אדום מסייעת להפחתת התחלואה במחלות לב וכלי דם, מסיבוכי התסמונת המטבולית. אולם מאידך, ישנה זהירות רבה בצריכת אלכוהול בקרב בעלי כבד שומני, משום שאלכוהול ידוע כמזיק לכבד. בשל כך ישנו קונפליקט בקרב הסובלים מהתסמונת המטבולית, האם צריכת יין אדום מתונה מועילה או מזיקה לחולי NAFLD?
במחקר נבחנו מספר קבוצות עכברים, שקיבלו מזון עתיר שומן, הגורם להתפתחות כבד שומני יחד עם מצב קדם-סוכרתי. העכברים חולקו לקבוצות כשכל קבוצה קיבלה סוג יין שונה מבחינת אופן ההכנה.
בהכנת יין, בשלב שלאחר סחיטת המיץ מהענבים, מתקיים תהליך השרייה של המיץ עם הקליפות והחרצנים. שלב ההשריה משמעותי ביותר לתהליך, מאחר שהקליפה והחרצנים הם המעניקים ליין את הטעם והארומה הייחודית ובנוסף מרבית המרכיבים הבריאותיים מצויים בקליפות ובחרצנים. לאחר ההשריה היין מסונן מהחרצנים והקליפות, המהווים פסולת המכונה גפת. הגפת, על אף היותה תוצר לוואי של תעשיית היין, מכילה חומרים רבים בעלי פעילות בריאותית מיטיבה, שלא מוצו במלואם במהלך ההשריה. במחקר זה, ניתנו לקבוצות הניסוי יינות שהוכנו בזמני השריה שונים. ההשערה הייתה שככל שתהליך ההשריה יהיה ארוך, היין שנקבל יכיל יותר חומרים מיטיבים. כמו כן, ד"ר שיבי דרורי אסף וייבש את גפת היין, שניתנה כטיפול לקבוצת ניסוי נוספת, יחד עם התזונה עתירת השומן.
נמצא, כי יין בתהליך השרייה ארוכה הפחית באופן משמעותי את המצב הקדם סוכרתי לעומת יין בהשריה קצרה, שלא זו בלבד שלא שיפר מדדים קדם סוכרתיים, אלא אף החמיר אותם. כמו כן, היין בהשריה ארוכה הפחית התפתחות כבד שומני, לעומת יין בהשריה קצרה שלא השפיע על הצטברות השומן בכבד. התוצאות הדרמטיות ביותר נמצאו בנטילת גפת, שצמצמה את היקף העלייה במשקל, תוצאה שלא התקבלה מצריכת יין, שיפרה את איזון הסוכר ומנעה לחלוטין הצטברות שומן בכבד. ממצא זה של המחקר יכול להוות בסיס לפיתוח תוסף תזונה. ראוי להדגיש שהמחקר כולו נערך על קבוצות עכברים, ועל כן על מנת שניתן יהיה להסיק מסקנות יישומיות על בני אדם, יש לבצע מחקר קליני נרחב.
התוצאות המעניינות הללו מובילות את קבוצת המחקר להמשיך ולחקור את נושא הגפת, על מנת לאפיין את הגפתות היעילות ביותר בטיפול, ובמציאת הגפתות היעילות יותר לבחון את התוצאות בבני אדם.
מסקנה חשובה נוספת של המחקר, היא שאנשים רבים שותים יין אדום בידיעה שהוא מיטיב עם בריאותם, אולם יינות אדומים שונים זה מזה בהרכבם במידה רבה, וכתוצאה מכך, ההשפעה על הבריאות- משתנה באופן משמעותי. כיום אין לצרכן דרך לדעת מהו משך תהליך ההשריה של היין ומהי תכולת החומרים המיטיבים. המשך המחקר יאפשר לאפיין את הרכב החומרים המיטיבים ביין ואולי יביא בעתיד להוספת תווית תזונתית לציון האיכות הבריאותית של היין…
יש להדגיש כי התועלת הבריאותיות מתייחסות אך ורק לצריכת יין מתונה, עד כוס אחת ליום.
פסטיבל יין באוניברסיטת אריאל
בתאריכים 3-4 לאפריל באוניברסיטת אריאל יתקיים פסטיבל יין ראשון וייחודי מסוגו. "בציר הזמן" הינו אירוע ייחודי של תעשיית היין הענפה והמתפתחת בארץ, בשילוב המסלול ללימודי היין במחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת אריאל.
יהודה ושומרון הינו אחד מאזורי היין העתיקים בעולם, ממצאים ארכיאולוגים נותנים לנו הצצה אל ענף היין המשגשג שהתנהל באזור בתקופה הקדומה והיקב המחקרי הפועל במסגרת האוניברסיטה מחייה זנים ארץ ישראליים עתיקים ומייצר יין בשיטות המדמות את יצור היין בעת העתיקה.
אוניברסיטת אריאל בשיתוף איש ענבים, החליטו להרים את הכפפה ולהפגיש אתכם חובבי יין עם מיטב היצרנים האזוריים באירוע יין ייחודי ומקרב!
במסגרת הפסטיבל תוכלו להכיר ולטעום ממיטב יקבי האזור (יקב פסגות, יקב טורא, יקב גבעות, יקב תום הזוכה המאושר של תחרות היינות הבינלאומי TERRAVINO, יקב הר ברכה, יקב כביר, יקב שילה, יקב גוש עציון, יקב גת שומרון, יקב בקוש, יקב צוובנר, יקב דרימיה, יקב תניא, יקב כרמיזן ועוד) אשר ימזגו לכם את יינותיהם המושקעים וישמחו לספר על עצמם, הכרמים, ההיסטוריה והטרואר (תנאי סביבה) הייחודי.
במסגרת הפסטיבל יתקיימו שלל הרצאות וסדנאות חווייתיות המעמיקות את הידע בתחום היין מפי מומחים וחברי סגל האוניברסיטה
חדש באוניברסיטת אריאל! מסלול יין אקדמי לראשונה בישראל: לראשונה בישראל מסלול ייחודי בו נלמדים טכנולוגיות ייצור היין ברמת אקדמית. המסלול נלמד גם תחת המחלקה להנדסת כימיה וביוטכנולוגיה בפקולטה להנדסה וגם במחלקה מדעי הכימיה בפקולטה למדעי הטבע. השתייכותו של המסלול לשתי מחלקות, מאפשרת לסטודנט לסיים את לימודיו כמהנדס כימיה עם ידע בתעשיית היין, או ככימאי וחוקר, בין השאר בתחום היין. הלימודים מיועדים לסטודנטים המעוניינים להשתלב ביקבים ובתעשיות היין והביוטכנולוגיה של היין וכן להמשיך למחקר בתחום.
