תלונה מוצדקת: השופטת פסקה ולאחר שבועיים נתנה החלטה סותרת
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, מצא תלונה מוצדקת נגד שופטת בבית המשפט לענייני משפחה שנתנה, בהפרש של שבועיים, שתי החלטות סותרות.
בהחלטתה הראשונה קיבלה השופטת את בקשת המתלוננת, לקיצור תקופת עיכוב ההליכים שנקבעה בהליך של בקשה ליישוב סכסוך והורתה על סגירת התיק. לאחר מתן ההחלטה הראשונה הודיע בעלה של המתלוננת כי הוא מתנגד לקיצור תקופת עיכוב ההליכים. בעקבות הגשת תגובתו החליטה השופטת, כי היא לא מצאה טעם של ממש "אשר יש בו דחיפות גדולה וגרימת נזק למי מהצדדים", בגינם יש לקצר תקופת עיכוב ההליכים וכך למעשה דחתה את אותה בקשה עצמה.
הנציב שהם קבע בהחלטתו, כי השופטת לא נתנה הסבר מניח את הדעת להתנהלותה במסגרתה נקבעה תחילה סגירת התיק הלכה למעשה "מטעמי הבקשה ובהמלצת יחידת הסיוע" וכעבור כשבועיים הוחלט על דחיית אותה בקשה עצמה בניגוד לאמור בהחלטה הראשונה ובאומרה כי לא קיימת דחיפות רבה ואין חשש לגרימת נזק למי מהצדדים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד נאמר בהחלטת הנציב, שגם אם סברה השופטת כי ההחלטה הראשונה, שקיבלה את בקשת המתלוננת, בטעות יסודה, וכי לא היה מקום לקצר את תקופת עיכוב ההליכים ולסגור את התיק לפני קבלת תגובת הבעל, היה עליה להתייחס לכך במסגרת ההחלטה השנייה, וטרם מתן החלטה המנוגדת להחלטה קודמת שניתנה על ידה.
בהחלטה אחרת שניתנה באחרונה מצא נציב תלונות הציבור תלונה נוספת מוצדקת, לפיה התגלו ליקויים מערכתיים בהתנהלות בית הדין הרבני. נטען כי בית הדין נתן תשע החלטות ביום אחד, תוך סתירה בין ההחלטות השונות ובמקרה נוסף גורמי מזכירות בבית הדין הם שהכריעו בשאלת חיסיון מסמכים שהוגשו מטעם מומחה אשר מונה ע"י בית הדין.
אגב בירורה של תלונה, נמצא כי בחלוף שלושת החודשים מאז פרש אב בית הדין לגמלאות, ניתנו ביום אחד תשע החלטות שונות, בתיק המתנהל בבית הדין הרבני האזורי. החלטות אלו עודכנו במערכות בית הדין מספר שבועות לאחר שהמתלוננת הגישה את בקשותיה, וניתנו כולן במרוכז, ביום אחד. זאת, תוך סתירה בין ההחלטות השונות, כאשר באותו היום ניתנה החלטה נוספת המבהירה את פשר מתן ההחלטות הנ"ל.
באשר להכרעת החיסיון ע"י גורמי מזכירות בית הדין קבע הנציב כי אין זה ראוי שהחלטה בנוגע לחיסיון המסמכים תיעשה ע"י הגורמים המנהליים בבית הדין, וזאת בפרט שעה שבית הדין נסמך בהחלטותיו על מסמכים אלו, מבלי שהביאם, קודם לכן, לעיונם של כל הצדדים להליך. הגם שהמסמכים הועברו למתלוננת בסופו של דבר, אין זה תקין שההעברה בוצעה בחלוף מספר חודשים ממועד הגשתם.